"המשטר אילץ את האוכלוסייה הפלשתינית לשנות את הרגלי הנסיעה בתוך הגדה המערבית... תופעה זו מכונה בדוח 'משטר הכבישים האסורים'. משטר זה, המבוסס על עיקרון של הפרדה תוך אפלייה, נושא קווי דמיון מסוימים למשטר הגזעני שהיה נהוג בדרום אפריקה עד שנת 1994. זאת מאחר שבמסגרתו נקבעת זכותו של כל תושב הגדה המערבית להשתמש בכבישים שונים על סמך מוצאו הלאומי" - כך קובע ארגון "בצלם" בדוח חדש המתפרסם היום (ב', 9.8.04) ואשר מבוסס על עדויות שנגבו מפלשתינים בגדה ועל תצפיות שערך הארגון.

כמו כן, בארגון "בצלם" מלינים על כך, שלא אחת נתקלו אנשי הארגון במקרים של כבישים המוקצים לסוג אוכלוסייה ספציפי, דוגמת "כביש מתנחלים", בו אסורה תנועת פלשתינים. "המשטר הזה מוטמע בתודעת התושבים הפלשתינים", מוסיף הדוח.

"כבישים לישראלים בלבד"

הדוח קובע, כי "במקום הכבישים הישירים המחברים בין הערים והמחוזות השונים, משתמשת כיום רוב האוכלוסייה הפלשתינית בנתיבים חלופיים, ארוכים ופתלתלים יותר". "הדבר", על-פי הדוח, מחייב נסיעה בתוך אזורים אורבניים צפופים ובדרכי עפר מאולתרות ומשובשות... באופן המשבש את התפקוד של כל מערכות החיים בגדה המערבית".

הדוח מסווג את הכבישים בגדה לשלוש קטיגוריות עיקריות, על-פי חומרת ההגבלה על תנועת הפלשתינים: מניעה מוחלטת ("צירים סטריליים" לשימוש ישראלים בלבד), מניעה חלקית (תלויית היתר תנועה בכביש הספציפי) ושימוש מוגבל (כבישים שדרכי הגישה אליהם חסומות והכניסה אליהם אפשרית רק בצמתים בהם ישנה נוכחות צבאית; בכבישים אלה מופעלת אכיפה משטרתית מוגברת, ו"סלקטיבית", על-פי הדוח).

הארגון מאשים בנוסף, כי המנהל האזרחי והמת"קים (מפקדות התיאום והקישור) המופקדים על הנפקת היתרי התנועה לפלשתינים, נוהגים בחוסר שקיפות ובשרירותיות. "מערכת זו נמנעה מקביעת קריטריונים שעל פיהם היא תאשר או תדחה בקשות להיתר, כאשר למעשה מתקבלות החלטות אלה לפי שיקול הדעת של סגל המת"קים בלבד... ההחלטות בדבר דחיית בקשות... נמסרות לפלשתינים בעל פה וללא נימוקים כלשהם".

"ישראל מחוייבת להגן על
אזרחיה בהתאם לכללי המשפט הבינ"ל"

בדוח מגלה ארגון "בצלם" הבנה כלפי הצורך להבטיח את ביטחונם של תושבי מדינת ישראל. "ישראל טוענת להצדקת מדיניותה כי ההגבלות המוטלות על זכותם של הפלשתינים לנסוע באותם הכבישים נובעות משיקולים ביטחוניים דחופים ולא ממניעים גזעניים. בראש שיקולים אלה - הבטחת צירי התנועה בהם נוסעים אזרחי ישראל ושיבוש יכולתם של פלשתינים לבצע פיגועים בתוך ישראל".

"אכן, מאז ספטמבר 2000 חלה עלייה חדה בהיקף הפיגועים שביצעו ארגונים פלשתינים נגד אזרחים ישראלים, הן בגבולות ישראל והן בשטחים. במסגרתם, נהרגו למעלה מ-600 אזרחים, בהם מעל מאה קטינים. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי ומשפטי. הריגה כתוצאה מהן מוגדרת במשפט ההומניטארי הבינלאומי כ"פשע מלחמה" שלא ניתן להצדיקו, יהיו הנסיבות אשר יהיו. לא זו בלבד שישראל זכאית לנקוט אמצעים שונים כדי להגן על אזרחיה מני התקפות כאלה, אלא שהיא מחויבת לעשות כן. עם זאת, האמצעים הללו חייבים לעלות בקנה אחד עם ההגבלות שנקבעו במשפט הישראלי והבינלאומי".

"החרמת רכבים - מדיניות ממוסדת"

הפרק הראשון של הדוח מציג רקע קצר אודות הקשר ההדוק בין מדיניותה של ישראל בנוגע לסלילת כבישים בגדה לבין מה שהארגון מכנה "מפעל ההתנחלות". פרק זה דן בין היתר באמצעים המשפטיים בהם השתמשה ישראל לצורך השתלטות על קרקעות ששימשו לסלילת כבישים חדשים.

הפרק השני והעיקרי מציג את תוצאות התחקיר שערך בצלם ובו מפורטים מרכיביו השונים של משטר הכבישים. אחד מתתי-הסעיפים של פרק זה, מדבר על אמצעי האכיפה של "משטר הכבישים", באמצעות מחסומים של צה"ל, חסימות פיזיות (סוללות עפר, קוביות בטון, תעלות ושערי ברזל) וסיורים. "במהלך השנה האחרונה ברור כי אכיפה זו ממוקדת בכלי רכב פלשתיניים כאשר כלי רכב ישראליים נעצרים לבדיקה רק לעיתים רחוקות", קובע הדוח. עוד נמסר, כי החרמת כלי רכב פלשתיניים שנתפסו בנסיעה ללא "היתר מיוחד" באחד מהכבישים האסורים נחשבת אמצעי ההרתעה והענישה החמור ביותר בו משתמש צה"ל לאכיפת "המשטר" - אמצעי, שלדברי הארגון, הפך למדיניות ממוסדת.

הפרק השלישי של הדוח מתאר בקצרה את המערכת הבירוקרטית שמפעילה ישראל לצורך הנפקת היתרי התנועה לפלשתינים. הפרק הרביעי והאחרון, מבקר את "משטר הכבישים האסורים" ומביא כתימוכין את הוראות המשפט הבינלאומי.

בסוף הדוח, תובע ארגון בצלם מממשלת ישראל לבטל לאלתר את 'משטר הכבישים האסורים' ולכבד את זכותם של התושבים הפלשתינים לחופש תנועה בכל כבישי הגדה המערבית. "זוהי תופעה חמקמקה, ואחת הסיבות העיקריות לכך היא שכללי המשטר מעולם לא הועלו על הכתב", נמסר בדוח.