בית המשפט העליון חושף (18.7.05) כי נגד דוד פרי, סגן המוציא לפועל בבית משפט השלום בתל אביב, מתנהל הליך פלילי חמור. בכתב האישום שהוגש נגדו מיוחסים לפרי ביצוע עבירות מין במסגרת שלושה אישומים נפרדים. בין היתר מואשם כי ניצל את מרותו על עובדות בית המשפט שהיו כפופות לו, הטרידן מינית, ביצע בהן מעשים מגונים לשם גירוי וסיפוק מיני, מעשי אינוס ומעשי סדום.
כבר בתחילת החקירה ומעצרו של פרי הגיש בא כוחו בקשה שלא לפרסם את שמו ולקיים את ההליך בדלתיים סגורות, מחשש שפרסום המקרה יוביל לפגיעה בשמו ובשם משפחתו. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי דחו את הבקשה, בטענה כי על אף מעמדו המקצועי הבכיר של פרי, הנזק שיגרם כתוצאה מפרסום שמו של פרי קטן מהאינטרס הציבורי שבקיום משפט פומבי.
בדיון שהתקיים (18.7.2005) בבית המשפט העליון, דחתה השופטת עדנה ארבל את טענותיו של פרי וכתבה: "פומביות הדיון חיונית היא. כך יכול כל אזרח להיחשף להליך המשפטי, בין אם עניינו בהליך הינו אישי ובין אם התעניינותו נובעת מכל טעם אחר. זכותו הבסיסית של כל אזרח לדעת, ללמוד ולחקור את המתרחש בתוך אולם בית המשפט, בטרקלין בו דנים על החטא ועונשו כמו גם את זהות השופט היושב בדין".
עוד קובעת ארבל, כי על-מנת שבית המשפט יורה על דיון בדלתיים סגורות או אי פרסום שמו של נאשם, לא די שיראה כי עלול להיגרם "נזק סביר", אלא שזהו עלול להיות "נזק חמור" וכי בכל מקרה יש להעדיף את פומביות הדיון על-פני האינטרס של הנאשם או החשוד.
"העורר הינו עובד ותיק במערכת בתי המשפט", כותבת השופטת ארבל, "איש משפחה שהתברך בילדים ובנכדים. אין חולקין, כי פרסום העמדתו לדין בחשד לביצוע עבירות מין צפוי לגרום לו נזק עוד בטרם נקבעה אשמתו. אכן, פרסום הפרשה צפוי להביא למבוכה, לתחושת חוסר נוחות ולפגיעה בשמו הטוב של העורר, פגיעה אשר עלולה להותיר את רישומה ועקבותיה בעתיד, אף במידה ויזוכה העורר בדין. חששו של העורר מפני הנזק הצפוי להיגרם לו נהיר וכך גם החשש מפני הפגיעה הצפויה לבני משפחתו הקרובה".
על אף דברים אלה דוחה ארבל את ערעורו של פרי, ומורה כי ההליך הפלילי בעניינו יתקיים בדלתיים פתוחות תוך מתן אישור לפרסום שמו.
