שיעור האבטלה בקרב האוכלוסיה הבדואית עומד על 15% בהשוואה ל-12.3% בקרב האוכלוסיה היהודית במחוז דרום. כך עולה מניתוח ראשוני שנערך במינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.
מלבד שיעורי האבטלה הגבוהים האופיינים למגזר הבדואי, משך האבטלה במגזר ארוך במיוחד ועומד על למעלה מ-65 שבועות בהשוואה ל-36 שבועות באוכלוסיה היהודית במחוז הדרום. פערים אלו משפיעים גם על גודלו של הגרעין הקשה, דהיינו מובטלים לזמן ארוך שחלקם הגיע בקרב האוכלוסיה הבדואית ל-55% מכלל המובטלים בהשוואה ל-34% מכלל המובטלים היהודים.
מתוך כך ניתן ללמוד על העדר הזדמנויות תעסוקתיות לבני המגזר. פערים אלו משקפים את רמת הפיתוח הנמוכה במגזר הבדואי, את השוני במבנה הדמוגרפי וההשכלתי של האוכלוסיה הבדואית בהשוואה לאוכלוסיה היהודית, וכן את מבנה ההזדמנויות השונה והעדר אינטגרציה של המגזר בשוק העבודה הישראלי.
עוד נמצא, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במגזר הבדואי עומד על 36% בלבד, והוא נמוך במידה ניכרת משיעור ההשתתפות במגזר היהודי העומד על 61%. עוד עולה מנתוני מינהל תכנון מחקר וכלכלה כי עיקר הפער בשיעור ההשתתפות בין שני המגזרים נובע משיעור השתתפות נמוך מאד של נשים בדואיות העומד על 11%, בהשוואה ל-61% בקרב נשים יהודיות במחוז דרום. שיעור ההשתתפות של גברים בדואים נופל במעט משיעור ההשתתפות של גברים יהודים במחוז דרום.
קיימים הבדלים גדולים במבנה ההשכלה של היצע כוח העבודה במגזר הבדואי בהשוואה למגזר היהודי. כך לדוגמא, שיעור הזכאות לבגרות במגזר הבדואי עמד על פחות מ-30% בהשוואה למעלה מ-50% במגזר היהודי. הפער בשיעור העומדים בסף הזכאות ללימודים אקדמיים רחב עוד הרבה יותר.
שיעור היזמות במגזר הבדואי הגבוה יחסית ועומד על 15%, בהשוואה ל-9% במגזר היהודי, והוא מבטא את העדר ההזדמנויות התעסוקתיות כשכירים באוכלוסיה זו. עם זאת, שיעור היזמות במגזר הבדואי נמוך משיעור היזמות בסה"כ האוכלוסיה הערבית בישראל. ניתן להקיש כי הפתרונות התעסוקתיים הנדרשים במגזר הנם בין השאר הגברת היזמות העסקית והשקעה בפיתוח עסקים זעירים במגזר.
מקור הפערים בין המגזרים נובע מקיומם של שלושה חסמים עיקריים:
הון אנושי - רמת ההון האנושי במגזר הבדואי נמוכה באופן משמעותי בהשוואה למגזר היהודי, הן בקרב כלל האוכלוסיה והן בקרב האוכלוסיה המשתתפת בתעסוקה. במילים אחרות, מאגר היצע כוח העבודה של האוכלוסיה הבדואית הינו בעל השכלה והכשרה נמוכה המקשה על הכניסה לשוק העבודה והתעסוקה.
הבדלי תרבות - מגבלות תרבותיות מקשות על שילובן של נשים בדואיות בשוק עבודה אינטרגרטיבי, ומאלצות נשים לעבוד בשוק העבודה המקומי אשר היצע העבודה בו דל.
הון ותשתיות - הפערים הגדולים בתעסוקה נובעים מהעדר התעניינות מצד יזמים בפיתוח האזור מחד, ומעצם העובדה שלא התפתחה שכבה יזמית מקרב האוכלוסיה הבדואית מאידך.
בנוסף, הרמה הנמוכה של התשתיות הפיסיות, כגון העדר אזורי מסחר מפותחים, העדר עתודות קרקע לפיתוח תעשייתי והעדר תשתיות תחבורה מקשות על הפיתוח הכלכלי ושיפור המצב התעסוקתי באזור.
ראוי להדגיש, כי הנתונים המוצגים משקפים את האוכלוסיה הבדואית המתגוררת ביישובי קבע ואינה משקפת את מאפייני האוכלוסיה הפזורה, אשר ניתן להעריך כי מצבה הכלכלי, החברתי והתעסוקתי אף קשה הרבה יותר.
אולמרט: הבדואים הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית
בשבוע החולף ביקר מ"מ רה"מ ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, ביישובי הבדואים בדרום. בתוקף היותו השר הממונה על תוכנית הממשלה למגזר הבדואי, ביקש אולמרט ביקש ללמוד מקרוב על הצרכים המיוחדים של הישובים הבדואים בדרום.
אולמרט החל את ביקורו בישוב כסייפה, והנחה את צוותי המשרדים לבדוק אפשרות לסייע בפתרון הבעיות שהועלו על-ידי ראש המועצה. אולמרט הצליח להוציא אל הפועל את סלילת כביש הכניסה לישוב עוד בשנת התקציב הנוכחית.
השר אולמרט המשיך בסיורו לישוב ח'ורה, שם חנך יחד עם המשנה לרה"מ את מרכז המו"פ בישוב. השר אולמרט אמר בישיבת עבודה עם ראש מועצת ח'ורה, כי החברה הבדואית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, וכי תוכניות מו"פ אשר יעמדו בקריטריונים של המדען הראשי בתמ"ת יזכו לסיוע. עוד הנחה השר אולמרט את בכירי משרדו לפעול לקידום אזור התעשיה המשותף לרשויות יהודיות ובדואיות.
