במשך דקות ארוכות הקריאה סגנית נשיא בית המשפט השלום בתל אביב, השופטת זיוה הדסי-הרמן, את הכרעת הדין במשפטו של עופר גלזר, בעלה של אשת העסקים, שרי אריסון, המואשם בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית של שתי נשים. בסיומה מצאה השופטת את גלזר אשם בשני סעיפי האישום ובשני המקרים בהם הואשם (יום ג', 26.7.05).

תחילת הפרשה באוקטובר 2004 כאשר הוגש כתב אישום נגד עופר גלזר. כתב האישום אשר הוגש על-ידי עו"ד הדס גפני פורר, סגנית בכירה בפרקליטות תל אביב, מגולל שתי פרשיות בהן נחשד גלזר בביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית בשתי נשים. המקרה הראשון אירע ביום 13.5.03, בעת ששהה גלזר באילת וביקש להשכיר את דירתו לצעירה אילתית. על-פי כתב האישום, בהיותם בדירתו הגיע גלזר מאחורי המתלוננת, החמיא לה וליטף את שיערה וראשה מספר פעמים, וכן התכופף וחיבק אותה מאחור. בהמשך תפס אותה במותניה, ניסה לשכנעה לשכב עימו אך זו השיבה כי היא אינה מעוניינת וכי יש לה חבר.

לאחר מכן עברו המתלוננת וגלזר לדירה השכורה. גלזר נעמד מול המתלוננת וחיבק אותה, אך המתלוננת אמרה לו שיפסיק ודחפה אותו עם ידיה. על-פי כתב האישום, ביקש גלזר "רק נשיקה אחת" אך המתלוננת סירבה, והחלה להתקדם במדרגות לעבר הדלת. בתגובה התקרב גלזר אל המתלוננת ומנע ממנה להתקרב לדלת. הוא חיבק אותה עם יד אחת, ניסה לנשקה, תוך שהוא אומר "רק נשיקה אחת, רק נשיקה אחת" ולבסוף נתן לה נשיקה על הפה, בניגוד לרצונה. המתלוננת דחפה את גלזר, אמרה לו להפסיק ויצאה מהדירה.

המקרה השני אירע ביום 3.8.03, בעת שגלזר ואריסון היו נשואים. באותו יום הורה גלזר למתלוננת, אחות במקצועה אשר נשכרה כאחות פרטית שתטפל באשתו, להתייצב בביתם של גלזר ואריסון בתל אביב.

"בהיותם בדירה ביצע הנאשם במתלוננת בניגוד לרצונה, מעשים מגונים לשם גירוי או סיפוק מיני וכן הטריד אותה מינית", נכתב בכתב האישום. גלזר ליטף את המתלוננת בעורפה והביע שביעות רצון מטיפולה באשתו. בשלב מאוחר יותר נכנס בשנית לחדרה, התכופף וליטף את רגליה היחפות. המתלוננת הגיבה בהזזת רגליה מגלזר. עוד לחש באוזנה "אפשר להתחיל איתך?" תוך שהוא מעביר את ידו על צידי גופה, מהמותן ועד החזה. המתלוננת הדפה אותו ממנה, אמרה "לא" ויצאה במהרה מהמטבח.

עוד מתואר בכתב האישום, כי מספר פעמים ליטף את ישבנה של המתלוננת, נגע בחזה, תפס את ראשה והצמיד את שפתיו לשפתיה.
בשעת לילה נכנס גלזר לחדרה של המתלוננת ואמר לה כי איננו יכול להירדם. בתגובה הציעה לו המתלוננת לשתות כוס חלב עם דבש. גלזר נצמד אליה, רכן אליה כשגופו נוגע בגופה, ולחש באוזנה כי הוא "רוצה חלב אם". המתלוננת דחפה אותו שוב ואמרה לו ללכת לישון.

בתחילת דצמבר 2004 נפתח משפטו של גלזר. כשהוא מלווה בעורכי הדין דוד ליבאי, יהושע רזניק ופנינה דבורין, כפר בכל ההאשמות נגדו. בדיון שהתקיים ב - 22.5.2005 עלה גלזר לדוכן העדים ומסר כי "כל הטענות על מגע הן שקר מוחלט. לא היו דברים מעולם".

לעניין המקרה השני אישר גלזר כי שהה בחדרה של המתלוננת מספר פעמים אך טען כי כל שעשה בחדר היה להדריך אותה לגבי מכשירים שונים שהיו בחדר. גלזר הבהיר כי גם אם היה מגע זה או אחר, הרי היה זה מגע אקראי, לרגעים קצרים ובוודאי לא מכוון, "אפילו חיבוק לא היה שם". באותו דיון הושמעה קלטת שהוקלטה ביום שלמחרת בה נשמעת המתלוננת מספרת על רגשותיה בעקבות האירוע. על כך ענה לה גלזר: "זה לא לטלפון, נדבר על כך בארבע עיניים, אין צורך לעשות מזה עניין גדול".

לדיון שהתקיים היום (26.7.05) בבית המשפט השלום בתל אביב הגיע גלזר, מלווה באשתו, שרי אריסון וביחצ"ן, רני רהב.

בהקראת הכרעת הדין ציינה השופטת כי היא מוצאת את עדויות המתלוננות אמינות ביותר ואת עדותו של גלזר כמתחמקת ובלתי אמינה. עוד ציינה השופטת את ההקלטה אשר הושמעה בבית המשפט אשר אותה רואה השופטת כ"הודיה ראשונה" בביצוע המעשה בה נשמע גלזר מתחמק וחשאי.

בסיום הדברים מרשיע בית המשפט את גלזר בביצוע עבירות של ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית.

- להכרעת הדין המלאה