כימיקל מלאכותי הדומה למרכיב הפעיל במריחואנה גרם לתאים חדשים לגדול במוחן של חולדות. יתרה מכך, גדילה של תאים אלו בחולדות נמצאה קשורה לירידה בחרדה ובדיכאון. התוצאות מציעות כי מריחואנה, או נגזרותיה, יכולה למעשה להועיל למוח.
ביונקים הם תאי עצב חדשים מיוצרים באופן תדיר בחלק המוח הנקרא היפוקמפוס, הקשור ללימוד, זיכרון, חרדה ודיכאון. סמים אחרים מסוג זה, כמו אלכוהול, ניקוטין וקוקאין, נמצאו כמדכאי גדילה חדשה זו. חוקרים מאוניברסיטת ססקטצ'וואן שבקנדה החליטו לבדוק אלו השפעות יש לקנבינואיד (חומר כימי המצוי בצמח הקנאביס) מלאכותי הנקרא HU210 על מוחם של חולדות.
הם גילו כי מתן מנות גבוהות של ה-HU210 לחולדות פעמיים ביום למשך 10 ימים העלה את שיעור היווצרות תאי העצב, או התהוות רקמת העצבים, בהיקופוקמפוס ב-40%.
החולדות קיבלו את הקנבינואיד ונרגעו
מחקר קודם בתחום הראה כי התרופה נגד דיכאון 'פרוזאק' מגבירה גם היא את גדילתם של תאים חדשים, והתוצאות מצביעות על כך שגדילה זו של התאים היא הגורמת להשפעה נוגדת החרדה של ה'פרוזאק'. החוקרים ביקשו לברר האם זהו המקרה גם בקנבינואיד וכך בדקו את החולדות כשהם מחפשים אחר שינוי התנהגותי.
כאשר החולדות שקיבלו את הקנבינואיד היו תחת לחץ, הן הראו פחות סימנים לחרדה ודיכאון מאשר חולדות שלא קיבלו את הטיפול. כאשר התהוות רקמת העצבים נעצרה בחולדות אלו על-ידי קרני רנטגן, השפעה זו נעלמה, מה שמראה כי גדילת התאים החדשים היא האחראית לשינוי ההתנהגותי.
במחקר אחר, באוניברסיטת פרינסטון, מדענים נתנו לעכברים את הקנבינואיד הטבעי הנמצא במריחואנה, THC. אך לדבריהם הם לא הבחינו בהתהוות רקמת עצבים, ללא קשר למנה שקיבלו העכברים או למשך הזמן שקיבלו זאת. את התוצאות יציגו החוקרים בכינוס של האגודה למדע הנוירולוגי בוושינגטון בחודש נובמבר.
המדענים הקנדיים אמרו כי ייתכן שה-HU210 וה-THC אינם בעלי אותה השפעה על גדילת התאים. ייתכן גם והקנבינואיד מתנהג אחרת בסוגים שונים של מכרסמים - מה שמשאיר שוב את השאלה לגבי השפעתו על בני אדם, פתוחה.
לדבריהם, עדיין נדרשים מחקרים נוספים כדי לקבוע בוודאות האם הקנבינואיד יוכל יום אחד לשמש כטיפול בדיכאון בבני אדם.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
