בית משפט השלום בבאר-שבע גזר בשבוע שעבר ארבע שנות מאסר בפועל על דניאל טראייסטארו, לאחר שהורשע בפציעת עורך-דינו, משום שלא היה מרוצה מהטיפול המקצועי שניתן לו.
טראייסטארו הודה והורשע בעבירה של חבלה או פציעה כשהעבריין מזוין. על-פי המפורט בגזר-דינו, הגיע הנאשם בסוף חודש יוני השנה, בסמוך לשעה שמונה ושלושים בבוקר, למשרדו של עורך דין ג'ורג' סילאגי בבאר-שבע.
בשל חוסר שביעות רצונו מהטיפול המקצועי שניתן לו, ולאור כך שלטענתו, עורך-הדין עיכב את הטיפול בעניינו במשך תקופה ארוכה, חבט טראייסטארו בראשו, בידו השמאלית, בכתפו ובצלעות פלג גופו השמאלי של סילאגי, באמצעות אלה מברזל. לעורך-הדין, שהיה גם בסכסוך כספי עם הנאשם, נגרמו חבלות בראשו ופניו, נפיחות במצח, שטפי דם בפנים ושטף דם במותנו שמאלית.
במסגרת הדיון בעניינו של הנאשם, הוגשה לבית המשפט חוות-דעת של הפסיכיאטר המחוזי, בה נטען כי מדובר באדם בעל הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, משתמש לרעה בסמים ולוקה במחלה סכיזואפקטיבית, בעל עבר פלילי עשיר, וכי הוא אינו משתף פעולה בין האשפוזים. על סמך ההסתכלות וההיסטוריה של חייו, הוסק, כי אין קשר בין המחלה לבין המעשה שיוחס לו, וכי הוא מבדיל בין טוב לרע, מותר ואסור ומבין ההליכים המשפטיים. אשר על כן, נקבע בחוות הדעת - הנאשם אחראי למעשיו.
במקביל, הוגש לבית המשפט גם תסקיר שירות המבחן, אשר הצביע כי מדובר בנאשם הסובל מהפרעות נפשיות ומהתמכרות לסמים, ועל-רקע זאת ניהל אורח חיים שולי והתקשה לתפקד בתחומי חייו. הערכת שירות המבחן קבעה, כי מצוקתו ודחפיו התוקפניים של הנאשם אינם ממוקדים סביב ההתמכרות לסמים ולכן טיפול במסגרת לגמילה מסמים, לא יהווה מענה לבעיותיו הנפשיות. מאחר והנאשם אינו מגלה מודעות למצבו ושולל נזקקות טיפולית, אין בידי השירות לבוא בהמלצה כלשהי לגביו.
בשלב טיעוני העונש, ציין ב"כ המדינה, כי לאור עברו של הנאשם שהינו מכביד, ומאחר שעומד ותלוי כנגדו מאסר מותנה, מתבקש בית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל ארוך, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, וכן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי.
במסגרת טיעוני ההגנה העידה אימו של טראייסטארו, אשר סיפרה כי בנה שהה כ- 10 שנים בטיפול בביה"ח הפסיכיאטרי, וכי הוא מעשן סמים מסוג חשיש וגראס - לשיטתה "בשל הצרות שהוא עובר". עוד טענה האם, כי בנה לא עובד, וכי מאחר ואף אחד אחר לא מטפל בו, נופל הנטל עליה.
סניגורו של טראייסטארו, ציין, כי הופתע מחוות-הדעת הפסיכיאטרית שקבעה, כי מרשו כשיר לעמוד לדין, וזאת לאור עברו הפסיכיאטרי. לטענתו, הרקע האמיתי לביצוע העבירה על-ידי הנאשם נובע כתוצאה ממחלתו.
טראייסטארו עצמו טען, כי בעברו ידע לעסוק ב- 9 מקצועות שונים. לאור הפציעה ברגלו, ולשיטתו, מאחר והמתלונן לא טיפל כדבעי בתביעתו וקילל את אימו - ביצע את העבירה המיוחסת לו.
שופט בית המשפט, עידו רוזין, בחן את טענות הצדדים, וציין בראשית דבריו את חומרתה של העבירה. הנאשם, נפסק, גרם למתלונן חבלות קשות עד מאוד באמצעות שני מוטות המחוברים בשרשרת ברזל - נונצ'אקו - וצודק ב"כ המדינה הסבור כי מדובר ב"כתב אישום עם תוצאות כה חמורות תוך אלימות כפי שביצע הנאשם".
אין ספק, הוסיף בית המשפט, כי הנאשם נתן דרור ליצריו האלימים ועל כך עליו ליתן את הדין, לשם הרתעתו והן למען האינטרס הציבורי בכלל ואינטרס ציבור עורכי הדין בפרט.
"דווקא בשל האופי המיוחד המאפיין את עבודת עורכי הדין, החשיבות העצומה הנובעת מהחלטות שהם מקבלים, האינטרס הציבורי הגלום באכיפת החוק מחייב לאפשר להם לעבוד מתוך שקט נפשי ומבלי שיהיו מושפעים מגילויי אלימות מכל סוג שהוא. לא יתכן שבית המשפט יעבור לסדר היום על גילויי אלימות כה קשים המופנים כנגד ערך דין שהנאשם שכר את שירותיו. במקרים שכאלה על בית המשפט להביע שאט נפש, לצאת חוצץ ולהוקיע את התופעה".
השופט רוזין ציין, כי התלבט באשר לעונש הראוי, אך לאור מכלול הדברים שהובאו לפניו, הגיע למסקנה כי יש למצות את הדין עם הנאשם, "ולא להקל עימו בשל מצבו הפסיכיאטרי, שכן גם אם נכונה הטענה שהרקע לביצוע העבירה נובע כתוצאה ממחלתו, הרי ממה שעומד לפני נראה שהנאשם איננו מגלה מודעות למצבו, איננו מוכן לשתף פעולה בקבלת טיפול רפואי (או מתנגד לקבל טיפול) ועובדת מחלתו רק מעידה על כך שיש להגן על הציבור מפניו".
לאור האמור לעיל, ולאחר שהביא בחשבון את נסיבותיו האישיות, הרפואיות והפסיכיאטריות של הנאשם, גזר בית המשפט על טראייסטארו מאסר בפועל של ארבע שנים, ובמקביל, הורה על הפעלת המאסר המותנה הקודם בן ששת חודשים, אשר ירוצה בחופף לעונש בתיק זה.
כמו-כן, הוטלה על הנאשם שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ובנוסף, תשלום פיצוי כספי בסך 10,000 שקלים לעורך-הדין שהותקף.
