בית משפט השלום בתל אביב נמנע לאחרונה מלהרשיע בדין את יהודית קאופמן, אשר פנתה לחוקר פרטי כדי שיעקוב אחר שיחות הסלולרי של אישה שבה חשדה כי היא מקיימת קשר רומנטי עם בעלה, והטיל עליה עונש של 300 שעות שירות למען הציבור.
במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עימה, הודתה קאופמן באישום השני מאלה שיוחסו לה. על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן, חשדה הנאשמת כי בעלה נמצא בקשר רומנטי עם אישה אחרת, חשד בעקבותיו פנתה לחוקר פרטי וביקשה לערוך חקירה בקשר לקשריו של בעלה עם אותה גברת.
הנאשמת, קבע בית המשפט, קשרה קשר להוציא את פלטי שיחות הפלאפון של הגברת הנ"ל, ואף מסרה לחוקר את מספר הטלפון הנייד של אותה אישה.
בסיוע שני נאשמים נוספים, הצליח החוקר להשיג את פלטי שיחות המבוקשים, והעביר אותם לידי הנאשמת. בגין מעשים אלו, יוחסו לנאשמת עבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות, וקבלת נכסים שהושגו בפשע.
שופט בית משפט השלום, דניאל בארי, סקר בראשית דבריו את עברה ונסיבות חייה של קאופמן, וציין, כי היא חסרת עבר פלילי, עלתה לארץ מרומניה, ומאז חתונתה בגיל 18 השקיעה את רוב מירצה ליצירת מסגרת משפחתית חמה.
במסגרת תסקיר שירות המבחן, שבחן את סוגיית הרשעתה של הנאשמת, הומלץ, לאחר בירור יסודי של מצבה, להימנע מהרשעתה בדין. השירות הזכיר בין נימוקי ההמלצה גם פגיעה אפשרית ביכולת עבודתה של הנאשמת וכן אפשרות מניעת קבלת אשרת כניסה למדינות מסויימות.
השופט בארי, אף על-פי שראה במקצת השיקולים ככאלו שאין להתחשב בהם, בחר בסופו של דבר שלא להרשיע את הנאשמת, בין השאר בשל חלקה הקל יחסית בפרשה, משבר האמון הקשה שנגרם לה עקב בגידת בעלה, החשש מפני פגיעה בטיפול השיקומי שהיא עוברת, והעובדה כי הפנימה את חומרת התנהגותה ו"הסיכוי שתחזור ותבצע עבירה שואף לאפס".
מול נסיבות אלו, נשקלה גם החומרה שישנה בפגיעה בפרטיותו של אדם. "הזכות לפרטיות הוכרה כזכות יסוד ויש לייחס חומרה בפגיעה בזכות זו. האמצעים הטכנולוגיים הקיימים היום מאפשרים בצורה קלה יחסית לפגוע בפרטיות וגם מצב זה מחייב נקיטת גישה מחמירה בעבירות שמהותן היא פגיעה בפרטיות".
הפסיקה, הדגיש השופט בארי, קבעה את הכלל, על-פיו יש להרשיע אדם שהודה בביצוע עבירה פלילית, ורק במקרים חריגים יש מקום להימנע מהרשעה.
"במקרה זה, לאחר שבחנתי את חלקה של הנאשמת במעשים הפליליים שבוצעו, גילה, עברה הנקי, הרקע המשפחתי, מצבה הבריאותי והנפשי והנזק שעלול להיגרם למאמצי שיקומה אם תורשע בדין, החלטתי להימנע מן ההרשעה".
לאור האמור לעיל, בחר בית המשפט לאמץ את המלצת שירות המבחן, והטיל על הנאשמת לבצע עבודות שירות למען הציבור בהיקף של 300 שעות, בהתאם לתוכנית שגובשה על-ידי השירות.
