הקינמון יוצא מן המטבח ומגיע למעבדות המחקר, כשמדענים חוקרים את הפוטנציאל הטמון בתבלין והשפעתו על סוכרת.
הקינמון נמצא כמי שנלחם בדלקות ומסייע לאינסולין, הורמון השולט ברמות הסוכר בדם. חדשות אלו מגיעות מחוקרים מ"Beltsville Human Nutrition Research Center", שבארצות הברית.
החוקרים הציגו שני מחקרים שעסקו בקינמון, בכינוס לביולוגיה ניסיונית שהתקיים בסן פרנסיסקו. בשני המחקרים, ביצעו החוקרים ניסויי מעבדה במאמץ למצוא מרכיב פעיל בקינמון שעשוי להשפיע על סוכרת. הם לא בדקו את השפעות הקינמון על בני אדם או בעלי חיים בשני המחקרים.
הקינמון במעבדה
אחד המחקרים התמקד בהשפעות דמויות האינסולין של הקינמון. בניסויי מעבדה, גילה צוות החוקרים כי הקינמון מכיל חומרים נוגדי חמצון הנקראים פוליפנופלים, הממריצים את הרמות של שלושה פרוטאינים עיקריים. פרוטאינים אלו חשובים באיתות האינסולין, העברת הגלוקוז (הסוכר בדם), ותגובות דלקתיות.
יצויין, כי המחקר מומן בחלקו על-ידי PhytoMedical Technologies, חברה המעורבת במחקר של תרופות ממוצרים המבוססים על צמחים, כולל קינמון.
המחקר השני חקר את הכימיה של הקינמון. החוקרים גילו והוציאו מרכיב טבעי בקינמון שייתכן והוא בעל תכונות דומות לשל האינסולין. המרכיב הוא פרואנתוציאנידין, שהוא סוג של פוליפנול.
מחקרים קודמים
קודם למחקרים אלו, צוות החוקרים בדק את הקינמון על אנשים עם סוכרת מסוג 2. חולי הסוכרת קיבלו מינונים יומיים משתנים של קנמון למשך 40 יום. המינונים היו גבוהים יותר מהרמות בהן בדרך כלל משתמשים במזון.
הרגישות של החולים לאינסולין השתפרה במהלך המחקר. לא נמצא שוני בין שלושת המינונים של הקינמון. 20 יום לאחר שהחולים הפסיקו לקחת את הקינמון, השפעות אלו התעמעמו, אך עדיין היו משמעותיות.
