|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השאלה היהודית-זהותית: מבט קיומי
|
"להיות יהודי בעת החדשה פירוש הדבר לשאול את השאלה: מה זה להיות יהודי?" ● עיון בספרו של יונתן זקס - "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו / מורשת הדת העתיקה בעולם"
|
משבר הזהות הפוקד את מדינת ישראל זה שנים ארוכות הוא בעצם אבן-דרך אחת מני רבות להתהוותם של ספקות בדבר נכונותה של האומה היהודית להיבדלות. כאשר נבחנים הדברים במבחן ההיסטוריה, הרי שפעמים רבות המציאות המונכחת היא זו המנפקת תשובות באופן הברור ביותר לקושייה רבת הפנים הזו. על השאלה המורכבת והיסודית הזו, מבקש הרב יונתן זקס לעמוד בספרו "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו".
הנה, כך הוא פותח את ספרו: "להיות יהודי בעת החדשה פירוש הדבר לשאול את השאלה: מה זה להיות יהודי? אף לא עם אחד בעולם הטיל ספק בזהותו הוא לעתים תכופות כל כך; אף לא אחד מהם השיב עליה תשובות שונות רבות כל כך. ואם, כפי שהציע הסוציולוג פיטר ברגר, להיות מודרני פירושו להיות במצב של משבר זהות תמידי, הרי שהיהודים הם אב-טיפוס העַם המודרני".
שאלת ייעודו ואופיו של היהודי - מחד-גיסא מתבדל אך מאידך-גיסא מעורב - היא שאלה עתיקה שנשאלת כבר דורות. האופי הכפול הוא עניין מורכב שעל טיבו מבקש הרב זקס לעמוד. הוא חוזר 500 שנה אחורה אל ספרד ורבי יצחק עראמה ואל רבנים נוספים שאף הם התחבטו בסוגייה: מה הופך את היהודי לבר-חיוב מבלי יכולת בחירה לאומית-זהותית?
הרב זקס משתמש במדרש הבירה הדולקת שהובן באופנים שונים על-ידי חז"ל כדי להסביר את דבריו, והוא אף עושה שימוש בסיפורו האישי-חווייתי, זה שגרם לו לתהות ולחקור. את הספר הוא חילק לארבעה חלקים: השאלה, המסע, החזון, העתיד.
הספר "רדיקלית אז, רדיקלית עכשיו" הוא ניסיון לענות על השאלה היהודית: בעיני הגוי ההתבדלות היא טובה, חסם בפני היהודים מפני השתלטות וערבוב שאין ברצונם שיקרה, אך דווקא בעיני היהודי הבידול משמש כדבר רע אשר יש להתנכר אליו ולשאוף אל אמנציפציה ואל שוויון והכרה עולמית. האם כיום, במציאות מדינית-ריבונית אשר יוצרת קולקטיב, תימצא תשובה אשר תפתור את בעיית השניות הזהותית? לא בהכרח.
|
| תאריך:
|
28/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
28/03/2012
|
|
משה ניסנבוים
|
|
השאלה היהודית-זהותית: מבט קיומי
|
|
אומרים שקריאתו של ספר שירה משולה ללגימת יין משובח. שכשם שיש להניח ליין לנשום ורק לאחר מכן לשאוף את ריחו ולהתענג על טעמו בכמות מדודה, גם קריאת שירים היא תהליך רב-שלבי בו אין להקדים את המאוחר. יש להתייחס לכל שיר בנפרד, כיחידה החיה ונושמת בכוחות עצמה ולהניח מרחב נשימה בין שיר לשיר. מרגע שפתחתי את הספר לא יכולתי להניחו מידי וכיליתי את קריאתו רק בעלות השחר על לילי הלבן.
|
|
|
|
|
בספרו האחרון "בין חברים" חוזר עמוס עוז אל ז'אנר הסיפור הקצר, שבו חלה ראשית דרכו הספרותית, שנות החמישים המאוחרות, בקובץ סיפוריו "בארצות התן". גם פה וגם שם מתרחשים הסיפורים בקיבוץ, אורח חיים והוויה, אנכרוניסטיים, ואולי גם אינם רלוונטיים ו/או מעניינים במיוחד. הקיבוץ הוא תוצר טרום-מדינה, והתנועה הקיבוצית עומדת בניגוד אינטרסים וערכים מול המדינה, היא הפכה מחברה גוררת לחברה נגררת, שהשפעתה מועטת במאבקים החברתיים והמהותיים של המדינה כיום.
|
|
|
|
|
הקריאה ב"מר בוטן" היא משחק מחבואים בין הקורא לבין דפי הספר, העלילה, האירועים ואופן הכתיבה של אדם רוס. הקורא נמשך לספר, חש שהוא חוקר בנבכי גיבוריו, פעמים רבות לא מבין אותם ואת סדר הדברים. רוס כותב בעירוב זמנים של פלאשבקים חוזרים, של זמנים משתנים, הווה ועבר, עבר ועבר, בלי שהוא מיידע אותנו על פרק חדש או סיום פרק.
|
|
|
|
|
הסנדלר ממכוכבאן ספרו החדש של ארז צדוק הוא הרבה יותר מספר, הוא יצירה ספרותית מרתקת, איכותית ומיוחדת שאסור להחמיץ!.
|
|
|
|
|
"האם אתה דתי או חילוני?" נשאלים ישראלים מדי פעם. אך בעוד השיח התקשורתי הרדוד מתעקש על ההגדרות הדיכוטומיות של "דתי" מול "חילוני", סקר שעורך מכון גוטמן מידי כמה שנים מצביע על רצף חברתי נזיל יותר בחברה הישראלית. כך למשל, הסקר מכיל קטגוריות נוספות כמו חרדי ומסורתי, ואף הבחנה בין "חילוני אנטי-דתי" ל"חילוני לא אנטי-דתי". את מורכבות התופעה הסוציולוגית היטיב לבטא יעקב ידגר בספרו "המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון", (מכון הרטמן, אוניברסיטת בר-אילן וכתר, 2010). בספרו החדש של דוד ביאל, "'לא בשמים' – מסורת המחשבה היהודית החילונית", מתוארת המורכבות הרעיונית של החילוניות היהודית עצמה, שאף יחסיה שלה עם המסורת היהודית אינם כה פשוטים. טענתו העיקרית של ביאל היא ש"החילוניות היהודית היא מסורת בעל אופי ייחודי משלה והיא נטועה במקורותיה הקדם-מודרניים" (עמ' 19). כלומר, בניגוד לתפיסה הרווחת הרואה בחילוניות תופעה של נתק מן המסורת, טוען ביאל כי החילון היהודי הוא המשך של רעיונות עתיקים במסורת היהודית עצמה.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
