הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
ספרים
ראשי  /   אמנות  ספרות  ספרים  פנאי 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
איש הכותל
31/07/2017   |   עידן יוסף
 
 
 
חראם על שקאו
31/07/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
האם נשלם בעד מטען יד
31/07/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
חורבן הבית השלישי
31/07/2017   |   רן לוי
 
 
 
הוגה הקללות המאוסות
31/07/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ללכת כדי לגלות את סוד החיים
הליכה כנגד הזמן

הרצל חקק, יעקב ברזילי, אביחי קמחי ובלפור חקק
[צילום: תפארת חקק]

אביחי קמחי עשה את טבילת האש הספרותית בקובץ של פרוזה תיעודית, יומן ספרותי של מאבק במחלת הסרטן תיעוד חזק, כובש, ועם זאת מאופק ושובר לב שיריו של אביחי הם ניצחון החיים, הניצחון של הכוחות היצירתיים, הכוחות שאינם מרפים מן הנשמה התוססת: הרצון להמשיך קדימה, לא לוותר

▪  ▪  ▪
אביחי קמחי מעמיד את ההליכה במרכז ספרו, הליכה כנגד הזמן. הליכה כמנוף להשתנות, כדרך לומר, איני מוותר, אני עדיין הולך, אני כאן. מי שקורא בעיון את ספר שיריו חש, שזהו ספר של מאבק להבנת החיים,להבנת מושג הזמן. משהו בזמן נראה חמקמק, בלתי ניתן להבנה - ושירתו של אביחי מנסה לצאת לדרך וללכת, ללכת בשבילים שלו כדי להבין את משמעות החיים, את רזי העוצמה שיש ברוח וביקום.

בשירו 'בראשית שלי' [עמוד 24] הוא כותב:

"במסע החזרה לחיים פקדתי את עיר האהבה"

מסעו של אדם שחזר לחיים, שנאבק במחלה, הוא מסע להכרת החיים בזמן אמת, בגרעינם הטהור ביותר - הליכה כשליחות לתקן עולם, לבנות עולם טוב יותר.

מוטיב ההליכה כמסמל רצון חיים אנו מוצאים גם בשירה האיברו אמריקנית, כך למשל בשירו של ניקולס גיליאן, המשורר מקולומביה, שירו "בהליכה".

השיר פותח במלים:

הַיָּד אוֹחֶזֶת וְלֹא מַרְפָּה,
בַּהֲלִיכָה!


למען ההליכה הוא יעשה הכול, מי שאינו משקיע חייו בהליכה לא יוכל להגיע אליו, תמיד יוותר רחוק:

רָחוֹק הוּא מִי שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחֲרַי
בַּהֲלִיכָה,
מִי שֶׁמְּצַפֶּה לִי, מְאֹד רָחוֹק הוּא,
בַּהֲלִיכָה;
וּכְבָר מִשְׁכַּנְתִּי אֶת כִּנּוֹרִי,
בַּהֲלִיכָה!


הכרת הבריאה

גם כשהכינור ממושכן, המשורר עדיין הולך, וההליכה היא הכוח המניע את חייו, את שירתו. השיר מופיע בתרגומו של אריה קומיי. המוטיב הזה של הליכה שמנצחת, שמבטאת את התסיסה, את הרצון לגבור על הכול, אותו מוטיב מאפיין גם את שירתו של אביחי קמחי.

המשורר מקולומביה גילה את הדרך לפצח את סוד החיים, מעבר לאופל ולסיוטים, יש תקווה מעבר לחושך. אצל אביחי ההליכה שוברת גדרות ומחיצות: המסע השירי של אביחי קמחי מקיף עולם, חובק יקום. זהו רצון להכיר את עצמו, את החיים ומכאן יוצא אביחי במסע להכרת הבריאה כולה. השיר בנוי במתכונת פרק הבריאה בספר בראשית, והסיומות 'ויהיה ערב ויהי בוקר' אומרות הכול.

זמן בראשית הוא זמן טהור והיולי, זה הרגע שממנו רוצה אביחי קמחי ליצור לעצמו חיים חדשים, זמן חדש. שירו אכן לש את הימים בדרך אחרת, וכאשר האל מתקרב לאדם - מסיים קמחי את השיר במלים: "וסלח לאדם".

ובהמשך:

"ויברך אותו ואת האדמה וירא אלוהים
את כל אשר עשה והנה טוב מאד".


עצם הסליחה ועצם ההתקרבות של האל לאדם, הם אשר הופכים את היוצרות, וזה מה שמוסיף נופך של סליחה, מעצים את דרגת החסד לעולם. זו בריאה חדש ונאצלת, והפואטיקה של קמחי מעלה את הקוסמוס בדרגה - הנה עלינו מעלה מדרגה שמתבטאת במלים 'והנה טוב' - ועתה היא נוסקת לדרגה של 'והנה טוב מאד'.

הדרך לריפוי העולם היא מאותה בראשית לפני ההשחתה שלה, והשירה של קמחי מתחילה מאותה אבן שתייה. מאותה בראשית, כאשר הכול היה טוב ויפה ושלם יותר. באותו מעגל חיים, הזמן היה ערכי יותר, האנושות הייתה שלמה יותר, ומכאן באה השירה ומנסה לינוק משהו מאותה תשתית. שירתו פונה לחסד האלוהי לא לתת לרוע ולכיעור להרוס את הבריאה. יותר חסד, יותר התקרבות לאדם - ואפשר באמת ללכת בעולם טוב יותר. כמשורר הוא חש, שיש לו שליחות לסייע לאל בהצלת הבריאה, בהאצלת הטוב והפיוטי לעולם הזה.

בשירו 'באין משוררים' יוצר קמחי מיתוס בריאה חדש, שבו המשוררים מסייעים לאל בהשבחת הבריאה:

"קודם לבריאת העולם
היו המשוררים מלאכים
ואיתם בראש אלוהים
את העולם בשיר של יום
וירא אלוהים כי ערֵבָה הבריאה
ואחר אמר:
לא טוב היות האנשים לבדם
אתן להם עזר כנגדם
וישלח לארץ את המשוררים
בגלימת נביאים".
[עמוד 41]

ושירתו אכן מנסה לחפש את הניצוצות בבריאה, לגלות את הרוחני יותר, את הנשגב, ובאחד משיריו הוא כותב, בשיר 'מוזר':

"מוזר אף יותר
שחיים שלמים
אינם מאפשרים לאדם
להבין במה בורַך
והיכן נגעה בו אצבע אלוהים".
[עמוד 35]

המשורר הנביא מחפש את היופי שנשאר, שיישאר, והתפיסה בעיקרה חותרת אל התיקון, להוסיף משמעות רוחנית לחיים. ספר ביכורים שכולו חיים, כולו חיוניות, כולו הבטחה והפגנת עוצמה פואטית.

"ללכת", אביחי קמחי, שירים, הוצאת צור אות, 2012.

תאריך:  30/09/2012   |   עודכן:  30/09/2012
הרצל חקק

מועדון הבלוגרים עוקבים: 25לקבלת רשימות הרצל חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
ללכת כדי לגלות את סוד החיים
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
איתן ק.
30/09/12 13:41
2
יוסף כהן אלרן
30/09/12 19:02
3
אסתר ויתקון
1/10/12 18:27

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
ויש בספר שקיקה רבה. נראה בעליל כי היא לא שבה משם כשם שהלכה, וכי רטטים של התפעמות כשל פעמונים מצאו בה משכן, חרישיים ואולי עשויים מנייר אך צליליהם מפליאים להדהד בתוכה, כאותו הד מופלא ובלתי נשמע שמשלחים כנפיהם של פרפרים. אין בי היומרה להקיף או לחקור את כל המוטיבים שבספר, גם לא לכתוב על השירה הסינית אשר ניכרת כאן בצניעותה, בחסכון המילים. שאם פעם כתב המשורר עומר כיאם את ה"מרובָּעַת" שלו בארבע שורות הנה כאן אנו קוראים שירה בשתי שורות. שירה, אמרתי, אבל הגיגים הם אלה, שהמטען הרגשי שבהם והריחוף שבתוך המילים וביניהן עושים אותם שירה.
30/09/2012  |  יוסף כהן אלרן  |  ספרים
מלחמת יום הכיפורים השאירה את חותמה על הצבור בארץ ובראש ובראשונה על משפחות הנופלים וחבריהם. אחד מחללי המלחמה בחזית הדרום היה מפקד טנק בשם אברהם רוזנברג שנפל ביום השלישי למלחמה בהתקפה על גשר הפירדאן בעת שהצטרף מיוזמתו להסתערות של גדוד טנקים שלא היה שייך אליו. במהלך ההסתערות נפגע ונהרג יחד עם שאר חברי צוות הטנק שעליו פיקד.
23/09/2012  |  עפר דרורי  |  ספרים
אני מדינה בלי צבא
16/09/2012  |  יוסף כהן אלרן  |  ספרים
מחברת הספר היא חניתה הלוי, ושמו של הספר: "דרקוניאריה ואנשי החלל". אודה שהתקשיתי לבטא את המילה הראשונה של שם הספר, עד שלבסוף הגיתי אותה בשתי מילים: דְרַקוֹנֵי-אַרְיֵה.
12/09/2012  |  יוסף כהן אלרן  |  ספרים
השריון ובעיקר חטיבה 14 שכללה את גדוד 79 וגדוד 184 ובקרב המסוים הזה גם את גדוד הסיור 87 וכוחות נוספים, כבשו את מתחם החווה הסינית ואזור ראש הגשר ב 15 באוקטובר בלילה, בקרב קשה וכמעט בלתי נתפש, בו ניהלו לוחמי השריון קרב פנים אל פנים, לחימה מטווחים של מטרים בודדים שמתאימה לקרב חי"ר ולא לקרב תותחי טנקים ולמקלעים. כפיר עוקב אחרי האירועים של הלחימה ליצירת מסדרון ראש הגשר וראש הגשר עצמו מה-15 באוקטובר לקראת ערב ועד ה-18 באוקטובר, עת נכבשה החווה הסינית במלואה וכוחות צה"ל בראשם הצנחנים ולאחריהם השריון יצרו ראש גשר בגדה המערבית של תעלת סואץ.
11/09/2012  |  עפר דרורי  |  ספרים

פורומים
אמנות
ספרות
ספרים
פנאי
כתבות מקודמות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט