השריפה בחיפה

לאחרונה עלה על שולחן הדיונים חוק ההסדרה הבא להסדיר את מעמד המתישבים ביהודה ושומרון, באין אורגן ממשלתי שעושה זאת. איני מתייחס לפן הפוליטי של חוק זה, ואיני מומחה לחוק ומשפט ביהודה ושומרון, אולם תוך כדי הטיפול בחוק הודיע היועמ"ש לממשלה כי לא יוכל להגן על חוק זה בבג"ץ.

אני מרגיש ממש זקן כאשר אני מוצא עצמי מתגעגע להומור טוב בשידורי הרדיו והטלוויזיה. מה יש לומר? אני זוכר עדיין את ההומור המחוספס של דן בן-אמוץ ואת ההומור המיוחד והיחיד של שייקה אופיר ואת הסרקזם המצחיק של ספי ריבלין, כולם לצערנו זלי"ם שהיו קומיקאים ברמה גבוהה. גם הביקורת וגם והאירוניה שלהם הייתה ברורה אבל לא מרושעת, בדומה לאבירי ההומור הישראלי הלא הם שלישית הגשש החיוור שלצערי עדיין לא קם להם יורש.

לא פעם השאלות שלי הן רטוריות. אבל זו הפעם אני באמת שואל, כי ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא מטורף, ואשמח אם תספרו לי מה הניחוש שלכם.

הצתה ביודעין נועדה לפגועה ברכוש ובחיים ולכן הינה פעילות טרור שדינה מוות (ולא משנה מה גילו, מינו או דתו של המצית)! השימוש באש לסוגיה השונים נגדנו קיים בטרור הפלשתיני כבר עשרות שנים וזאת מבלי שמצאנו לנחוץ להכריז ברורות, שדינו של משליך בקבוק תבערה למשל או מצית שדות ויערות הוא ניטרול מוחלט - ממש כמו דינו של שולף סכין. אסור למחוקקינו ושופטינו הרחמנים להתיר לאויב "לשחק באש" בסלחנות כי זה לא משחק ילדים. אש הורגת והורסת ולפיכך נכונה פה האימרה: "הקם להרגך השכם להרגו". יוציאו שלטונות הביטחון שלנו מייד הרשאה כללית המתירה לפגוע ולנטרל מציתים למיניהם, לרבות משליכי בקבוקי תבערה.

700 דירות נשרפו בחיפה. עשרות משפחות בזכרון יעקב נשארו ללא בית ובלי תכולה. בנטף עלו באש בתים רבים. אלפי ישראלים פונו מבתיהם עד יעבור זעם האש. האם במדינה בה בונים בתוך יערות לא היו צריכים להיערך לכך? כרגיל, אצלנו, הגורם האנושי - הכבאים, השוטרים, עובדי הרשויות המקומיות והמתנדבים - עושה הרבה מעבר ליכולת האנושית אבל מקבלי ההחלטות, מאשרי התקציבים, אשפי הרגולציות למיניהם כשלו ובענק. כן, אני מכיר את התירוץ שאין הצלחה של 100%. גם האמירה שהצלחנו למנוע אסון כבד יותר נדושה. ביחן אם מדובר באינתיפדת הצתות ובין אם מדובר בטרור גזיות ונרגילות או ברשלנויות מנגלים הרשלן האמיתי הוא מי שלא נערך כראוי. אז כמענה לאיום אסטרטגי מוציאים ובצדק מיליארדים על מטוסי F35 וצוללות אבל לא מוצאים מימון של אלפית מכך לאיום אסטרטגי לא פחות מסוכן אבל בוודאי הרבה יותר מיידי: סכנת השריפות. כבוגר מצולק של מלחמת יום הכיפורים אני תמיד חוזר לאותם ימים בהם המנהגים הצטלמו והתראיינו, רובם של הגנרלים ליהגו ואנחנו החיילים והמפקדים הזוטרים ודרג הביניים הצלנו את ישראל.