|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרץ הקומוניסט ועוד סיסמאות
|
תמיד היינו עם של סיסמאות
|
תמיד היינו עם של סיסמאות, חונכנו על ברכיהן, האמנו בהן ובעיקר התאהבנו בסיסמאות שלנו. פועלי ציון שמאל, פועלי ציון ימין, אחדות העבודה, עבודה עברית, כיבוש העבודה, סוציאליזם, סוציאל דמוקרטיה, חינוך לערכים. וזה ממשיך עד היום. כל חבורת נגנים מחפשת לה שם שהוא בעצם סלוגן ללא תוכן: חובשי המגבעת, חבורת הארנבים של קספר.
ובסופו של יום מתחת לסיסמאות האלה לא היה הרבה. הדבר החשוב ביותר בחיי המדינה בדרך היה דין התנועה, שלמות התנועה. בעצם כל מה שהמנהיגים אמרו היה קדוש, בהצבעות אחוז התמיכה היה בדרך כלל תשעים ותשעה אחוז בעד המנהיג, יערי או חזן, טבנקין או בן-גוריון. התנועה ומנהיגיו לא סבלו חריגים, והם נרדפו והוחרמו חברתית וכלכלית. תשאלו אותם למה היו הפילוגים הגדולים ולא ידעו להסביר. המנהיג אמר, האנשים עשו. ועטפו את זה בסיסמאות.
בני הדור ההוא פחדו לספר על פאשלות, על כך שהמציאות הייתה רחוקה מאוד מהסיסמאות ושבעצם היו מעין "אריסים". צורת השלטון מאז תחילתה של התנועה הציונית ועד היום היא ריכוזית מאוד ומאפשרת לממשלה להחזיק בידיה את רוב המשאבים.
אנחנו מתפארים בהיותנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. אבל הממשלה שולטת בנו באמצעות תקנות הגנה לשעת חירום שנתקנו על-ידי הבריטים כנגדנו. על-פי תקנות אלה יכול שר לקבוע אפילו את מחיר הלחם, והתקנות הכי משמעותיות בחיינו נקראות תקנות "שעה".
אנחנו מאמינים שתמיד רצינו שלום. אבל בן-גוריון דחה פעמיים את האפשרות להיכנס לשיחות עם מנהיגים ערבים בשנות החמישים(!!!), גולדה סירבה לכל הצעה של סאדאת, רבין נכפה על-ידי קיסינג'ר לשלושה הסדרי ביניים, ולאחרונה שרון התייחס בזיזלול להצעתו של אסאד להיכנס לשיחות שלום.
אבל למה זה מעניין אותנו בכלל? אנחנו מתעוררים רק כשיש צונאמי, אלף הרוגים באינתיפדה או אינפלציה של ארבע מאות אחוז. עד אז אנחנו משמיעים כמה קולות נהי ובכי להרגעת המצפון ומפריחים סימאות.
|
| תאריך:
|
26/11/2005
|
|
|
עודכן:
|
27/11/2005
|
|
יורם הורוביץ
|
|
חמש בבוקר השעון מצלצל ובצלצולו המעצבן, מתחיל המירוץ המטורף לעוד יום של אישה עובדת, יום שמתחיל ב- 05:00 וניגמר מי יודע? מכינה את קפה הבוקר, חושבת מה לבשל לארוחת הצהריים, מדליקה את האש בתנור, מניחה את הסיר הריק וחושבת מה להכין. 05:15 עדיין מתענגת על הקפה, מביטה לעבר השעון וכמעט מתעלפת ואז מתחיל המירוץ, חותכת מקלפת ומתבלת את ארוחת הצהריים, מכינה כריכים לילדים לארוחת הבוקר בבית הספר, אחד חולה על נקניק, אחת רוצה רק שוקולד ואחד ישמור אלוהים, סטייליסט רוצה טונה עם זיתים שחורים ופרוסות מלפפון דק דק. טוב, "נו, אני מתה עליו", הכריכים מוכנים 05:30. לוגמת עוד לגימה, מדליקה סיגריה ובחצי עין על השעון, וווא איזה בלגן מסדרת את הסלון מהר, מכניסה את הכביסה למכונה, שוטפת את שאריות הלילה בכיור 05:40, הטורבו הנשי נכנס לעבודה, מקלחת, דקה דומיה מול ארון הבגדים, מתלבשת ועכשיו הקטע היפה מול המראה איפור, סומק, שפתון וחיוך של מדונה נשפך לה פתאום על הפנים. 05:55, מנשקת את הילדים ויוצאת לכיוון האוטובוס לעבודה.
|
|
|
|
|
לפני כשנה פניתי בפעם הראשונה למשרדך ובמכתבי זה כתבתי במפורשות שקופת חולים הכללית לא עושה דבר למען החולים הזקוקים לה בשעת מצוקה. ראה את התכתבותי עם מר ד"ר קרני רובין נציב קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
|
|
|
|
|
ביום שני, ב-21.11.05, עם פרישת שרון מהליכוד, סיכם עיתון "ידיעות אחרונות" את ההישגים והכשלונות של כל אחד ממשרדי הממשלה. בלטו בכשלונותיהם משרד הרווחה, שנמצא כרגע על סף קריסה, ומשרד האוצר שהצליח בשנים האחרונות להביא לכך שהעשירים יגדילו את הונם על-ידי הקלות מס והטבות למיניהן, בעוד מהעניים קיצצו וקיצצו עד כי בקרוב כבר לא יהיה יותר מה לקצץ - ואולי יתחילו אפילו לקחת מהם?
|
|
|
|
|
כאם ללוחם שנתנה חינוך מסורתי לכל הילדים, כתבתי לראש אכ"א לפני הגירוש באשר לבעייה שניצבת בפני החיילים הדתיים,
|
|
|
|
|
סוף סוף אפשר להתגאות בתוכנית טלויזה ישראלית. סוף סוף אפשר לראות סרט זר לגחך ולומר: שלנו הרבה יותר טוב. התסריטים מעולים, הבימוי מצויין והמשחק "ללקק את האצבעות". והדובדבן שבכל זה הוא משחק העל של רמי הויברגר.
|
|
|
|
|
