עבדים אנחנו למשרד החינוך בארץ ישראל. וירעו אותנו, את המורים, ויעבידונו בעבודה קשה, בכיתות עמוסות עד לעייפה, בישיבות ובהשתלמויות אין ספור ובשכר זעום. וימררו את חיינו באלימות גואה ומתמשכת ובהשפלת המורה עד עפר. וככל שיענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.
ומקץ שנתיים ותִכּון ממשלה חדשה בישראל.
כפופים אנו לממשלת שרון בא"י - ותקום הגב' לימור לבנת, שרת החינוך, אשר לא ידעה את החינוך של שנות קום המדינה ותאמר לחבריה: הנה תקציב משרד החינוך קוצץ, והגירעון הולך וגדל, ואין זה לרצונם של שר האוצר ובעלי ההון, ידידינו האצילים.
הבה נתחכמה, פן תקרה מלחמה ונוספו גם המורים על אוייבנו, ומה יהיה על הגו'בניקים במשרד החינוך? נצא ונלמד מלבן הארמי, אשר רימה את יעקב עשרת מונים, ניתן ספר גזרות כלכליות, ונגזור תחילה על משכורות המורים.
ותעש כן. ותיתן הוראה להעביר רק 80% מתקציב החינוך לבעלויות ולרשויות המקומיות, ואלה הודיעו כי ישלמו רק 80% משכר עובדי ההוראה. ויִכָּנֱסו ארגוני המורים לפעולה, ויכריזו על סכסוך עבודה ועל עיצומים, ויפנו לבית המשפט. ויפסוק בית המשפט לטובת המורים ויורה על תשלום מלוא שכרם ועל העברת הכספים.
ותראה שרת החינוך כי לא צלח בידה לפגוע בשכר המורים כי חוק הוא חוק, ותקרא לכל יועציה לעוץ לה עצה, ויחפשו דרך מקורית חדשה כמה שנאמר: משלחת מלאכי רעים.
ויהי בחצי הלילה, ותעבר ברחבי ארץ ישראל משלחת מלאכי רעים, ויִדַּפְּקו על דלתות המורים שליחים: מהם מלאכי חבלה, מהם מלאכי רתת ומהם מלאכי משחית, ובידיהם מכתבי פיטורין. ויעוררו בהלה גדולה בקרב המורים ותעל שעוותם אל התקשורת ותקום זעקה גדולה.
דם ואש ותמרות עשן.
ויכעסו המורים כעס גדול, ויקחו ה"נשק" בידם, בתחילה במתי מעט, אבל מיום ליום גדל כוחם ורב, ויִפעלו בכל האמצעים הארגוניים והמשפטיים העומדים לרשותם, ויכו באותות ובמופתים את הפוגעים בהם והרומסים אותם, וידרשו את פיטורי שרת החינוך ועוזריה. כמה שנאמר: ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר עבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול.
צא ולמד מה ביקשה שרת החינוך לעשות לחינוך בישראל שהממשלה לא גזרה אלא על התקציב ושרת החינוך ביקשה לעקור את הכל.
בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא מורה ולשים החינוך בראש מעייניו, בכל דור ודור חייבת החברה להשקיע בחינוך בניה פן תשקיע, חלילה, בשיקום אסיריה.
כל מי שלא אמר שלושה דברים אלה בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הם:
הגדלת התקציב, מורים וחינוך.
תם סדר פסח תשס"ג. תם ולא נשלם.
יש בידינו, המורים, הכוח לסכל את מזימותיו של משרד החינוך, את מזימותיה של שרת החינוך, ולצאת מאפלה לאור גדול, מיגון לשמחה, מעבדות לחרות ולחינוך טוב יותר לילדי ישראל. ונאמר שירה חדשה הללויה.
___
הכותבת הינה יו"ר ועד המורים הארצי רשת עמל 1.
