מפעם לפעם מכריזה הנהגת החמאס בעזה ובדמשק כי בידיה מצוי החייל גלעד שליט. זאת כדי לזרז את מנהיגינו לבצע עסקת חילופין, שדעת השלטון בישראל איננה נוחה ממנו כלל וכלל.
לאיומי החמאס אין מקום ויש לדחות על הסף את איומיהם. אין מאפשרים לצלב האדום לבקר אצלו ולעמוד מקרוב על מצב בריאותו ומצבו הנפשי. מי יודע אם גלעד רואה את אור השמש. מה מצבו לאשורו? לעולם לא נדע. יש לדרוש מהחמאס לאפשר ביקורים תכופים על-מנת לסייע בידו. שכן ישיבה בשבי גורמת בעיות וסיבוכים שאינם רק נפשיים גרידא, כי אם פיזיים, שיהיו בכייה לדורות.
ישראל אינה תקיפה דייה בכל הקשור לתנאי שביו. יש להתרות בחמאס לאפשר ביקורי הצלב האדום, רופאים, וכן סיוע הומאני אחר, ככל שיידרש. אי-מילוי תנאינו עלול לגרום להפסקת ביקורי משפחותיהם בבתי הכלא בישראל. רק כך יבינו שלטונות החמאס שדרכם הנקוטה עד כה אינה הדרך הנכונה.
על ממשלת ישראל לעשות הכל, אבל הכל, על-מנת להשיבו לחיק הוריו, ויפה שעה אחת קודם, בטרם יהיה גורלו כגורל רון ארד ושאר שבויינו ונעדרינו.