כמעט דבר בוקר בבוקרו, יום ביומו וערב בערבו, אנו רואים ושומעים בכלי התקשורת חולים המתענים עינויים ממושכים וקשים מנשוא בשל הזדקקותם לתרופות ולטיפולים אשר ידם קצרה מלהשיגם, באשר הם נמצאים מחוץ לאותו כלי מפלצתי שזכה בפי מנהיגינו לכינוי התמים והעממי: "סל הבריאות".
השולטים במנגנוני-התִפעוּל של מדינת-ישראל הפכו אותה זה מכבר לעלוקה מפלצתית או נכון יותר - למדינת-עלוקה:
היא רוקנה את הביטחון האישי עד כדי-כך שאינו קיים עוד לאורכה ולרוחבה של מדינתנו המזדקנת, מאחרון יישובי-הספר ועד לב דיזנגוף;
היא הפכה את החינוך לסרח-העודף המתפורר של החברה;
היא הפכה את התרבות למקבצת נדבות בלויה, במקום להעניק לה סעד ראוי כמו שמעניקות לה כל המדינות המפותחות;
היא הפכה את האוויר שאנו נושמים לסִרחה;
היא הפכה את מערכת המשפט שלנו מאור גדול בקצה המנהרה לפלונטר של דילים חשוכים ומעוררי בוז;
היא מצצה את לשד החקלאות, שהייתה תפארת המדינה, עד כדי-כך שאפילו את פרדסי האביב הפורחים, אשר הניבו את מיטב תפוזי העולם, אפשר למצוא כיום רק בשיר נשכח למדי של שאול טשרניחובסקי;
היא שלחה במשך 37 שנים, וממשיכה עדיין לגייס ושלוח
בלי-בושה, נערות ונערים בני 18 לשרת כקלגסים בקרב אוכלוסייה-כבושה בשטחים-כבושים, במקום להפוך אותם לצבא הגנה אמיתי על הגבולות האמיתיים של המדינה, כפי שהיה בראשית עצמאותנו.
היא מטפחת בצעיריה אדישות חברתית ותאוות ממון, וזונחת את זקניה לאנחות עם קיצבאות ביטוח לאומי שמספיקות בקושי למאור, לכביסה, ולחימום מים לרחצה יומיומית; ומה עם אכילה ראוייה, חימום בחורף וקירור בקיץ, ספרים, תיאטרון, קונצרטים, ואפילו מסעדה פעם-פעמיים בשנה?
אבל עיקר שכחנו כמעט: הבריאות! כן הבריאות;
הדבר הטוב והיפה והעדין והשברירי והזמני הזה...
בבוא היום או הלילה - אוי לו למי שאין לו כסף לטיפולי שיניים ראויים לשמם; אוי לו ואבוי לו למי שנזקק לתרופות חדישות לטיפול במחלות קשות; ואבוי לו ואוי לו למי שנזקק לניתוחים שעדיין אינם נעשים כראוי בארץ; ואוי-וויי לו למי שנזקק לאיבר-תותב, שהרי כדי לקבל תותב-הייטקי צריך לבוא מן ההַיי-סוֹסייאטי. צריך להיות בעל אמצעים לתשלום ביטוח משלים וביטוח מושלם וביטוח סופר-מושלם וביטוח אולטרה-מושלם וביטוח ניאו-מושלם חדשות לבקרים וכו'...
וכדי שלא להכביד חס וחלילה ייתר על המידה על הקורא - אסיים בקריאה המאפיינת כל-כך את הימים האלה: "הבו לנו גילוי נאות!"
תואיל המדינה לגלות לאזרחיה הפשוטים, כמוני וכמוך, מי הם אותם היי-סוסייאטי שמגבלות סל הבריאות לא חלות עליהם?
מי הם אותם היי-סוסייאטי שבשעת הצורך חלים עליהם כל אותם דברים חיוניים ויקרי-ערך הנמצאים הרחק מחוץ לסל-הבריאות?
אני מקווה ביחד עם 99% מהאזרחים במדינה שלנו, שאין מדובר, חס וחלילה בשופטינו, בראשי ממשלותינו, בנשיאינו, ואפילו לא בחברי הכנסת שלנו - שהרי כל אלה אמורים לשמש דוגמא ומופת לכולנו.
שרק נהיה בריאים!
