לעתים קרובות ניתן למצוא בשולי המאמרים, המתפרסמים בעיתונות האינטרנטית, ערב-רב של תגובות קוראים, אשר, מבלי להתייחס לדעותיהם - הן נגועות בשלושה נגעים עיקריים:
א, הן נכתבות בעילום-שם.
ב. הן רצופות, בדרך כלל, שגיאות כתיב ותחביר, עד כי לעתים קשה להבין מה בכלל התכוון הכותב לומר.
ג. הן, לעתים קרובות מדַי, לא יותר מאשר תפזורות של ניבולי-פה וקללות חסרות-השראה, שלא היו עוברות את סִיפּה של שום אנתולוגיית-קללות המכבדת את עצמה.
נכון שישנן גם תגובות בעילום-שם, שהן רציניות וראויות לפרסום, ואשר לכותביהן ישנן בוודאי סיבות טובות לנקוט בעילום-שם. אך גם למקרים כאלה יש פתרון: מגיב המבקש להישאר בעילום-שם, יזדהה אך ורק לפני מערכת העיתון, ובמקום שמו יופיע הכיתוב המקובל בעיתונות-הנייר: "השם והכתובת שמורים במערכת".
נכון גם שדבר זה לא ימנע התחזויות שונות ומשונות למיניהן, שבהן ניתנים שמות בדויים וכתובות בדויות או אפילו התחזות מכוונת למישהו אחר הקיים במציאות - אך קרוב לוודאי שהמכשול הקטן, הפשוט והמקובל שהזכרתי - ידלל באופן משמעותי את מִספרם של אלה הטובלים בעילום שמם ושרץ בידם.
