הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מושגים
ראשי  /   ממשל  משפט  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 דרוקר משה
 פפיש ליאור
 מילשטיין נועה
 דרוקר אורי
 זוקין קרן
 וינרוט דב
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 מיקי מיכאלוביץ
 דרמר אמיר
 פל אריאל
 גלעדי דניאל
 שוב צבי
 שטרנטל יוסף
 בן-נחום שלמה
 ג'והן דוד
 ויזל נוגה
 שיף נעמה
 הקר שמואל
 שרמן יהושע
 רובינגר אושר
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הנוטרה דאם זקוקה לשיפוץ
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"רוצה לקנות חנות?"
01/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
סדוקה
01/08/2017   |   יוסף כהן-אלרן
 
 
 
הפנים האמיתיות של בנימין נתניהו
01/08/2017   |   מתי דוד
 
 
 
תקציב המדינה - זוויות להבנתו
01/08/2017   |   דניאל גלילי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
כללי המשפט המנהלי
בכדי שלא נגיע למצב קפקאי. כללי המשפט המנהלי

זכות השמיעה
ענבל בר-און
בטרם מקבלת הרשות החלטה אשר עלולה לפגוע בזכותו של אזרח, עליה לאפשר לו לטעון בפניה * זוהי 'זכות השמיעה' במשפט המנהלי
לרשימה המלאה

איסור ניגוד עניינים
ענבל בר-און
בכדי להגן על האזרח מפני פקידי רשות אשר מנצלים את סמכותם לרעה לצורך האינטרסים האישיים שלהם נוצר במשפט המנהלי כלל איסור ניגוד העניינים
לרשימה המלאה

מבחן הראיה המנהלית
ענבל בר-און
בבואה של הרשות לקבל החלטה עליה לאסוף נתונים, להחליט מהם הנתונים הרלוונטים, והאם הם מבוססים * ככל שהמעשה השלטוני פוגע בזכויות הפרט כך על התשתית הראייתית שעליה מושתת מעשה זה להיות מבוססת יותר
לרשימה המלאה

עיקרון המידתיות
ענבל בר-און
בבואה של רשות לנקוט סנקציה כלפי הפרט על הסנקציה להיות מידתי * חוק הפוגע בזכות יסוד חייב לפגוע בזכות היסוד בצורה מידתית
לרשימה המלאה

שיקול דעת מנהלי
ענבל בר-און
את שיקול הדעת המנהלי יש להפעיל בסמכות, בעקביות, בשוויוניות, בסבירות, במידתיות, בתום לב, בלא שיקולים זרים, לאחר מתן זכות שמיעה לאזרח * מקום בו אזרח מערער על החלטת הרשות לא יתערב בית המשפט בתוכן ההחלטה, אלא בדרך קבלתה * עם זאת, מבחן הסבירות טשטש את הגבולות בין תוכן ההחלטה לבין דרך קבלתה
לרשימה המלאה

כוחה של הרשות השלטונית ביחס לפרט הוא עצום היא יכולה להביא למאסרו, לגבות ממנו קנסות ולהפקיע ממנו קרקעות מי יעמוד בפתח כשומר ראש וירסן את כוחה? דיני המשפט המנהלי

▪  ▪  ▪
דיני המשפט המנהלי הינם מערכת של כללים, אשר פותחה בפסיקה בתהליך של פיתוח המשפט המקובל נוסח ישראל, קרי, ממקרה למקרה, ואשר נועדה להתוות את הכללים אשר חלים על רשות שלטונית במגעיה עם ה'אזרח הקטן'. הצורך בכללי משפט מנהלי נולד עקב כוחה העודף של הרשות השלטונית ביחס לפרט. בעוד שבמאה ה- 19 נחשבה המדינה כ"שומרת לילה", והסתפקה בביצוע תפקידים בסיסיים ביותר, החל מסוף המאה ה- 19, וביתר שאת לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה מדינת הרווחה, והמדינה החלה לדאוג לאזרח בשורה ארוכה של תחומים. ההסדרה של תחומים רבים בחיי האזרח בידי המדינה הובילה להעצמת כוחה, כוח אשר יכול להיות מנוצל לרעה ואשר תואר באופן אפוקלפטי בספריו של ג'ורג' אורוול ופרנץ קפקא, אשר תיאר בספריו, כגון המשפט, סיטואציות מתסכלות עד אבסורד של אזרח אשר עומד אל מול פקידי שלטון אטומים. כוח היתר שצברה המדינה על מול האזרח, כוח שתואר גם בכתביו של הסוציולוג ובר, הצריך פיתוח דוקטרינות משפטיות אשר ירסנו את כוחו הבלתי מוגבל של השלטון אל מול האזרח, וכך התפתחו כללי המשפט המנהלי.

בארץ התפתחו כללי המשפט המנהלי בפסיקת בית המשפט העליון החל מראשית שנות החמישים - והם ממשיכים להתפתח עד עצם היום הזה.

הנשיא ברק תיאר את חובות השלטון כלפי הפרט בעניין בג"צ 164/97קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר, אגף המכס והמע"מ ואח', פ"ד נב(1) 289:

  • מקובל היום על הכול, כי השלטון חב חובת הגינות כלפי הפרט. חובה זו מוטלת על כל מי שבידו סמכות שלטונית. היא מוטלת כלפי כל פרט באשר הוא אדם. היא חלה לעניין כל פונקציה שלטונית (חקיקתית, ביצועית, שיפוטית). תחילה הוכרו חובות מיוחדות של השלטון כלפי הפרט, כגון החובה לשמוע את הצד שכנגד, החובה ליתן נימוקים, החובה לנהוג בסבירות וללא שרירות. לימים נתבקש ונמצא עיקרון כללי, המונח ביסוד החובות המיוחדות. זהו עיקרון ההגינות (ראה בג"צ 840/79, המ' 830/79, 860 הנ"ל [20], בעמ' 745). תחילה לא היה זה אלא עיקרון אשר סיכם את החובות המיוחדות שהוכרו בלעדיו. לימים הוא הוכר כעיקרון-על, אשר מתוכו נגזרות החובות השונות. התפיסה הינה כי לעיקרון זה חיים משל עצמו. אין הוא אך סיכום החובות הספציפיות שהוכרו בעבר. מכוחו של עיקרון כללי זה נוצרו במשך השנים חובות חדשות, שלא הוכרו בעבר. אכן, זוהי - בלשונו של השופט סימונד (Viscount Simonds) - "גאוניותה" של ההלכה הפסוקה (Scruttons v. Midland Silicones (1962) [72], at p. 7), אשר מכירה בחובות מיוחדות הנתפסות במשך הזמן כביטוי לעיקרון כללי, שממנו נגזרות חובות מיוחדות חדשות, הנתפסות כביטוי לעיקרון כללי (ישן או חדש), שממנו נגזרות חובות מיוחדות חדשות, וחוזר חלילה. בענייננו, הוכרו תחילה חובות ספציפיות, כגון חובות שמיעה ומניעת ניגוד עניינים. לימים הוסק מהן עיקרון כללי, ולפיו ביחסים שבין השלטון לבין הפרט על השלטון לפעול בהגינות כלפי הפרט. הגינות זו היא דיונית ומהותית כאחד. ההגינות הדיונית קובעת כי על השלטון לנקוט הליך שהוא הוגן מבחינתו של הפרט. כך, למשל, על השלטון לשמוע את הפרט בטרם יכריע בעניינו, ונאסר עליו לעמוד בניגוד עניינים. ההגינות המהותית קובעת כי על השלטון לשקול שיקולים ראויים (כגון, החובה לפעול בסבירות, ללא הפליה ושרירות, שלא למטרות זרות). הקטגוריות של ההגינות (הדיונית והמהותית) לעולם אינן סגורות, לעולם אינן נוקשות ולעולם אינן שוקטות על השמרים (ראה בג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ואח' [35], בעמ' 841).


ההצדקה, לשיטת ברק, להחלת כללי המשפט המנהלי על השלטון, היא היות השלטון נאמן הציבור, אשר אין לו משלו ולא כלום:

  • מדוע מוטלת חובת הגינות כללית על השלטון כלפי הפרט? התשובה הינה, כי חובה זו נובעת מהתפיסה, שהרשות השלטונית אינה פועלת למען עצמה אלא למען הציבור. הרשות השלטונית נתפסת בשיטת המשפט שלנו כנאמן של הציבור, החב לציבור חובת הגינות. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני:
    "המדינה באמצעות הפועלים בשמה היא נאמן של הציבור, ובידיה הופקד האינטרס הציבורי והנכסים הציבוריים לשם שימוש בהם לטובת הכלל...
    ...
    מעמד מיוחד זה הוא המטיל על המדינה את החובה לפעול בסבירות, ביושר, בטוהר לב ובתום לב. אסור לה למדינה להפלות, לפעול מתוך שרירות או חוסר תום לב או להימצא במצב של ניגוד עניינים. עליה לקיים את כללי הצדק הטבעי. קיצורו של דבר, עליה לפעול בהגינות" (בג"צ 840/79, המ' 830/79, 860 הנ"ל [20], בעמ' 745-746).

    אכן, גישתנו הינה כי השלטון הוא נאמנו של הכלל. עמדתנו הינה כי לשלטון אין משלו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו (ראה בג"צ 669/86, בשג"ץ 451/86, 456 רובין נ' ברגר ואח' [36], בעמ' 78). עמד על כך השופט ח' כהן, בציינו:

    "לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עושה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות" (בג"צ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, ירושלים [37], בעמ' 331).

    נקודת המוצא העקרונית שלנו היא אפוא, כי השלטון הוא נאמן, ונאמנות מחייבת הגינות, והגינות מחייבת התנהגות (דיונית ומהותית), שאינה מבוססת על אינטרס עצמי אלא על הצורך לקדם את טובת הכלל (ראה בג"צ 1635/90 הנ"ל [35], בעמ' 841, וכן בג"צ 6163/92, 6177 אייזנברג ואח' נ' שר הבינוי והשיכון ואח' [38], בעמ' 258).


לשיטת הנשיא ברק, מיצוב השלטון כנאמן הציבור אשר "אין לו משל עצמו ולא כלום", נובע מן הצורך להגשים את תכלית שמירת זכויות הפרט:

  • אך מדוע אנו רואים בשלטון נאמן של הכלל? התשובה הינה, כי משטר דמוקרטי מבוסס על הכרה בזכויות האדם של הפרט. זכויות אלה טבעיות הן לאדם באשר הוא אדם. זכויות אלה לא באו לו לאדם מהשלטון, והן קודמות לשלטון. תפקידו של השלטון הוא לקיים חברה אשר תכבד זכויות אדם. כמובן, החיים המשותפים בחברה מחייבים לעתים לפגוע בזכויות האדם. לא ניתן להגן על זכויות האדם בלא לפגוע בזכויות האדם. משטר דמוקרטי אינו מתאפיין בכך שהוא אינו פוגע בזכויות האדם. זכויות האדם אינן מרשם לכיליון לאומי. משטר דמוקרטי מתאפיין בכך כי הפגיעה בזכויות האדם נעשית לתכלית המקדמת זכויות אדם, והפגיעה אינה מעבר למידה הדרושה. משטר דמוקרטי מאפשר פגיעה בזכויות אדם כדי לקיים מסגרת חברתית השומרת על זכויות האדם. הזכות של הפרט והפגיעה בה יונקות ממקור משותף (ראה ע"א 6821/93, רע"א 1908/94, 3363 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי ואח' (להלן - פרשת בנק המזרחי [39]), בעמ' 433). בגדרה של גישה זו, תפקיד השלטון הוא לדאוג לציבור. לשלטון בתור שכזה, אין אינטרס "פרטי" משלו. השלטון קיים למען הפרטים. השלטון אינו קיים למען "עצמו". לאנשי השלטון אין אינטרס "עצמי" שיש להגן עליו. עליהם לפעול להגשמת אינטרס הכלל. אכן, קיים חשש רציני - חשש שההיסטוריה הוכיחה אותו לא פעם - כי אנשי השלטון יפתחו אינטרסים משל עצמם וישתמשו בעוצמה הרבה שהוענקה להם, שלא לטובת הכלל. דבר זה באה חובת הנאמנות למנוע. חובת הנאמנות באה להבטיח כי השלטון ידאג לציבור ולא לעצמו; חובת ההגינות הכללית באה להבטיח כי הסמכות השלטונית תופעל באופן המשרת את הכלל, ולא את השלטון.


מחובת הנאמנות של השלטון לפרט נגזרים כללי המשפט המנהלי. ד"ר אסף האל מחלק כללים אלו בספרו "גופים דו-מהותיים: גופים פרטיים במשפט המנהלי (תשס"ח) לעקרונות כללים, לכללים הנוגעים לסמכות השלטונית, לכללים הנוגעים לאופן הפעלת הסמכות, ולכללים הנוגעים לעילות הביקורת על שיקול הדעת המנהלי.

לשיטת הראל בספרו (עמ' 176), "עקרונות היסוד הם פעול יוצא של המדינה הדמוקרטית. עקרונות אלה נועדו להבטיח איזון ראוי בין צורכי הכלל לצורכי הפרט, ולמנוע שימוש לרעה בכוחן של רשויות השלטון. מעקרונות היסוד נגזרים עקרונותיה הבסיסיים של השיטה לרבות: עיקרון המשטר הדמוקרטי, חובת הרשות לפעול בנגינות וביושר, החובה לפעול על-פי כללי מנהל תקין, עיקרון הפרדת הרשויות ועיקרון שלטון החוק".

דיני הסמכות המנהלית נועדו למנוע שימוש לרעה בסמכות המנהלית: מביניהם ניתן למצוא את עיקרון חוקיות המנהל, עיקרון ולפיו בעוד שכל אדם ראשי לעשות כפי שיחפץ, למעט אם הדבר נאסר עליו בחוק, הרי שעלהרשות נאסר לעשות דבר, אלא אם הוא הותר לה מפורשות בחוק, את כללי אצילת הסמכויות אשר מסדירים את האופן שבו רשות שלטונית יכולה לאצול סמכותה לרשות שלטונית אחרת או אף לגוף פרטי במקרים מסוימים, וכן את דיני ההנחיות המנהליות אשר קובעים כיצד תפעל הרשות וכיצד תתווה את אופן פעולתה מקום בו החוק או התקנות אינם מפרטים זאת.

הכללים המסדירים את אופן הפעלת הסמכות המנהלית מתייחסים לדרך שבה על הרשות המנהלית להפעיל את סמכותה, כך שהפרט יזכה להליך הוגן. מבין אלו נמנים כללי הצדק הטבעי: קרי איסור ניגוד עניינים בפעולת הרשות, והחובה לאפשר את זכות השמיעה לפרט אשר הרשות עומדת להכריע בעניינו, בין היתר על-ידי איסוף מידע רלוונטי, באמצעות כללי הראיה המנהלית.

דיני הבטלות קובעים באלו מקרים תיחשב החלטה שלטונית לבטלה משום שהתקבלה בחוסר סמכות או בניגוד לכללי הצדק הטבעי.

בית המשפט יכול לבקר את תוכנה של ההחלטה המנהלית, לא רק לאורם של כללי הסמכות ואופן הפעלתם, אלא גם לאורם של עקרונות הסבירות והמידתיות: בית המשפט יבחן אם ההחלטה המנהלית כלפי הפרט בוצעה לאור עיקרון המידתיות ואם היא סבירה, קרי, האם הרשות שקלה את מכלול השיקולים בטרם קיבלה את החלטתה ביחס לפרט.

בנוסף לחובות המוגברות שחלות על הרשות השלטונית במגעה עם האזרח, נתונות לרשות פרורגטיבות, זכויות יתר בתחומי המשפט הפרטי, אשר נועדו להבטיח את קיום תפקידה כנאמן הציבור ביתר יעילות: כך לדוגמא: הלכת ההשתחררות מאפשרת לרשות השלטונית להשתחרר מהבטחה שלטונית שנתנה לפרט, וזאת בשם טובת הכלל והצורך של הרשות לאזן בין אינטרס כלל הציבור לבין זכויות הפרט: גם דיני החסינות בנזיקין קובעים כי הרשות תהא פטורה בנסיבות מסוימות מחבות בנזיקין, מקום בו טובת הכלל מצדיקה זאת.

כיום, עידן ההפרטה מציב בפני המשפט המנהלי אתגר חדש: רשויות השלטון מתפרקות מסמכותן ואוצלות מהן לגופים פרטיים - נכסי המדינה נמכרים לחברות פרטיות, ונתח ניכר מזירת הפעילות הציבורית עובר אל המגרש הפרטי, מה שמדריש פיתוח דוקרטינות מתאימות לסיטואציה החדשה שבה גופים פרטיים מפעילים סמכויות שלטוניות ופועלים בזירה הציבורית: כך פותחה דוקטרינת הגופים הדו מהותיים, דוקטרינה שראשית פיתוחה הוא בפסיקה, ואשר נדונה בהרחבה ואף פותחה ביתר שאת בספרו של ד"ר אסף הראל, גופים דו מהותיים:

על-פי הדוקרטינה, גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי ואשר עושים שימוש במשאבי ציבור, בין אם באמצעות הפעלת סמכות שלטונית על-פי דין, בין אם באמצעות מילוי פונקציות שברגיל רשות שלטונית ממלאה, ובין באמצעות זיקה מוסדית לרשויות השלטוית, דינם להיכפף לכללי המשפט המנהלי, וזאת היות והשימוש שהם עושים במשאבי ציבור מחייבם לנהוג כנאמני ציבור ככל שהדבר קשור להיבטים הציבוריים של פעילותם (וזאת לצד כיבוד 'כובעם' הפרטי).

תאריך:  31/07/2010   |   עודכן:  31/07/2010
ענבל בר-און

מועדון הבלוגרים עוקבים: 24לקבלת רשימות ענבל בר-און לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כללי המשפט המנהלי
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
אחד העם
1/06/17 20:40
 
ע_הראל
20/07/17 16:32
 
ע_הראל
20/07/17 18:31
 
בני בנקר
21/07/17 15:13
 
ע_הראל
22/07/17 22:45
 
אחד העם
23/07/17 09:36
 
ע_הראל
23/07/17 15:18
+
מרק_טווין
6/05/17 10:57
+
שלום.
6/05/17 09:34
+
חיים ו.
15/01/15 21:35
 
הגלשנית
12/05/15 15:50
 
בני בנקר
18/05/15 15:22
 
אחד העם
1/07/15 14:22
 
צורי
14/08/15 10:16
 
אחד העם
15/08/15 03:37
 
צרצר
8/04/16 10:43
 
חיים x
2/12/16 22:30
 
שלום.
6/05/17 09:29
+
בני בנקר
2/12/16 12:08
+
חבל מאוד
13/11/16 14:16

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
גופים דו מהותיים הינם גופים אשר הולדתם במשפט הפרטי, הם התאגדו מכוח דיני המשפט הפרטי, אולם עקב מאפיינים מסוימים, כגון מילוי תפקיד ציבורי על-פי דין, או מילוי פונקציה ציבורית חיונית, או זיקה מוסדית לגופים ציבוריים, ישנו הצדק להחיל עליהם את דיני המשפט המנהלי והם קרויים גופים דו מהותיים.
31/07/2010  |  ענבל בר-און  |  מושגים
תפקידו של המשפט הוא להשיג סדר ויציבות, ולא בהכרח אמת וצדק. עיקרון סופיות הדיון נועד להשיג תכלית זו. הגם שהזכות המהותית של אדם קיימת, לעיתים הפרוצדורה הדיונית מונעת את מימושה של זכות זו בשל טענות בעלות אופי דיוני, שהתיישנות הינה אחת מהן.
24/07/2010  |  ענבל בר-און  |  מושגים
בעוד שחוק ההתיישנות קובע הסדר כללי של התיישנות, חוקים שונים, כגון חוקים סוציאלים, או חוקים העוסקים במקרקעין, או בדיני עבודה, קובעים תקופות התיישנות שונות: כך לדוגמה ההתיישנות של תביעת חייל משוחרר כנגד אגף השיקום של משרד הביטחון להכרה בו כנכה צה"ל תחול בתוך 3 שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשי"ט - 1959.
23/07/2010  |  ענבל בר-און  |  מושגים
בעוד שבתביעות נזיקין רגילות, התביעה מתיישנת בחלוף שבע שנים מקרות האירוע המזיק, תביעה של חייל משוחרר כלפי אגף השיקום של משרד הביטחון, להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט 1959, תתיישנן בחלוף שלוש שנים, וזאת מכוח סעיף 32(א) לחוק:
22/07/2010  |  ענבל בר-און  |  מושגים
'מירוץ הסמכויות' הוא המירוץ אשר מנהלים בני זוג, מרגע שמתגבשת במוחם מחשבה להתגרש. היות והדין קובע כי הערכאה אליה פנה אחד מבני הזוג לראשונה תהא הערכאה אשר תדון בתביעת הגירושין ובנושאים אשר כרוכים אליה (כגון הרכוש, המזונות וכדומה), כל אחד מהצדדים רוצה 'להגיע ראשון' אל מחוז חפצו, וכך נוצר 'מירוץ הסמכויות'.
18/07/2010  |  ענבל בר-און  |  מושגים

פורומים
אקטיביזם שיפוטי
זכויות אדם
ממשל
משפט
פסיקה
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט