פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[15]</span>: <br>השיחות הסלולריות של נויבך ועמיקם כהן

בשוק התקשורת פועלות ארבע חברות בעלות רישיון להפעלת טלפון סלולרי: פלאפון, סלקום, פרטנר ומירס. התחרות ביניהן עזה. מאות מיליוני דולרים משקיעה כל אחת מהן, הן בציוד מתקדם, הן בפרסום/תדמית והן במתן שירותים שותפים.

כל אחת משלוש הראשונות כבר השיגה יותר ממיליון מינויים. עתה נותרה להן רק בעיה קטנה: כיצד להרוויח כסף עליהם. וזו הבעיה המרכזית, נוכח התחרות העזה בשוק זה, במיוחד מצד סלקום, והעומד בראשה יעקב פרי.

בשנתיים האחרונות, עם כניסתן של פרטנר ומירס לשוק הסלולרי, גברה גם התחרות. וכך הקושי להשיג רווחים. לכן אולי אין פלא, כי שני מנהלים בכירים ביותר מהחברות הנ"ל, פעלו בדרך העלולה להעלות שאלות אצל הממונה על ההגבלים העיסקיים.

וכיצד עשו זאת?

נודע לי, כי יו"ר מועצת המנהלים של פלאפון, אמנון נויבך, ומנכ"ל פרטנר תקשורת, עמירם כהן, קיימו באחרונה מספר פגישות. באותן פגישות הם שוחחו רבות על אודות עיסקי החברות בראשן עומד כל אחד מהם; ובנוסף החליפו דעות על הצורך לגרום לייצוב מחירי שתי החברות ולהגביר את התחרות כנגד סלקום.

בקיצור: השיחות מדיפות ריח רע של יצירת הבנות בין שניים מהמנהלים הבכירים לגבי החברות בראשן הם עומדים, דבר העומד לכאורה בסתירה לחוק ההגבלים העיסקיים.

השיחות בין השניים היו כל כך מוצלחות, עד אשר עשו שניהם מעשה: כל אחד מהם שוחח עם מנהלים בכירים הכפופים לו, רעיונות הוחלפו, ואפילו טבלאות הוכנו (בכל חברה) כדי לבדוק רעיונות שונים.

הפגישות בין השניים נערכו זמן קצר לאחר כניסתו של נויבך לתפקידו כיו"ר. נויבך רוצה מאוד להצליח, וזה מאוד טיבעי. השאלה היא האם המטרה מקדשת את האמצעים, והאם אין זה ראוי שפגישות פלאפון-פרטנר יהיו בשדה הקרב העיסקי בלבד, ולא בפגישות כנ"ל - בהן אפשר, למשל, לסמן במשותף את המתחרה העיקרי שבו יילחמו יחד.

מה שבטוח הוא הדבר הבא:

פרטנר ופלאפון מתקשות לגבור על המתחרה העיקרי, סלקום. סלקום היא היחידה המצליחה להשיג רווחים מהותיים בשוק הסלולר.

פניתי בכתב אל נויבך ואל כהן (17.7.01). ביקשתי את תגובתם. להלן הפניה, ובהמשך התגובות. כל מילה נוספת מיותרת. כמעט.

עיקרי הפניה שלי (י.י.):

הובא לידיעתי מידע, לפיו בחודשים האחרונים נפגשתם מס' פעמים.

בפגישותיכם שוחחתם, בין היתר, על אפשרות של שינויים במשותף במחירי השרותים של פרטנר ופלאפון, וזאת במגמה להביא לשיפור ברווחיות שתי החברות.

דבר זה מעלה חשד לכאורה לעבירה על חוק ההגבלים העיסקיים.

אני מבקש את תגובתכם עוד היום לסוגיה זו, לשם פרסומה באמצעי התקשורת.


עמיקם כהן השיב, באמצעות דובר פרטנר תקשורת:

מר כהן אכן קיים פגישות עם אמנון נויבך, בסמוך לאחר כניסתו לתפקיד היו"ר בחברת פלאפון וזאת למטרת היכרות עימו. בין חברת פרטנר לחברת פלאפון קיימת תחרות עזה ואין זה עולה על הדעת לקיים שיתוף פעולה כלשהו בנושא מחירים בין החברות.

השיחות שקיימו מר כהן ומר נויבך לא עסקו באפשרות של שינוי משותף במחירי השירותים של פרטנר ופלאפון, אלא עסקו בעניינים המשותפים לחברות הסלולריות מול משרד התקשורת והמשרד לאיכות הסביבה, ובעיקר בקשיים העומדים בפני החברות הסלולריות בכל הקשור להקמת מתקני תקשורת.

בשיחות שקיימו מר כהן ומר נויבך לא נעברה כל עבירה שהיא על חוק ההגבלים העסקיים, או על כל חוק אחר.


ולהלן תשובתו של אמנון נויבך, יו"ר פלאפון:

בזיקה למכתבך שבנדון נא רשום בפניך את עמדתי כדלקמן:

1) אין כל בסיס לא עובדתי ולא משפטי לנרמז במכתבך בדבר חשש לעבירה על חוק ההגבלים העיסקיים.

כן נתקיימו שתי פגישות ביני לבין מר עמיקם כהן.

פגישה ראשונה נתקיימה כפגישת היכרות בעת כניסתו לתפקיד והצטמצמה לעניין זה.

פגישה שניה התקיימה ביוזמתו של מר עמיקם כהן, והיא התקיימה לשם דיון בנושא האתרים בהם ממוקמות האנטנות של חברות הסלולר.

2) עם זאת, בפגישות אלא לא נדונו כלל הנושאים אותם אתה מציין במכתבך, לא במישרין ולא בעקיפין".

עד כאן המכתב והתשובות.


ופטור בלא כלום אי אפשר:

נודע לי, כי מיד לאחר שיגור המכתב אליהם, החלה התרוצצות, בשאלה מי הוציא את המידע החם ביותר בשוק הסלולר. החשש עתה הוא מפני זרועו הארוכה של הממונה על ההגבלים העיסקיים, העשוי לבדוק, מטבע הדברים, מה באמת מסתתר מאחורי הפגישות שקיימו השניים, ומדוע קיים נויבך את הפגישות דווקא עם עמיקם כהן, ולא, למשל, עם יעקב פרי - הרי גם הוא יכול ללמד את נויבך דבר או שניים בשוק הסלולר.