|
גלגולי מכרז הקניון בדימונה
|
|
המכרז
על גופים ציבוריים בישראל חלה חובת פרסום מכרז. כך פועלים מרבית הגופים הגדולים, וכך גם פועל מינהל מקרקעי ישראל. מדי שבוע מפרסם המינהל מכרזים, בהם הוא מזמין הצעות לרכישת נכסים ממנו, במיוחד קרקעות לבנייה.
המינהל הוא הגורם הפעיל ביותר בתחום זה, שהרי הוא מחזיק ב-%97 מקרקעות המדינה. אחד המכרזים המעניינים שפירסם נוגע לקרקע בדימונה, המיועדת להקמת קניון גדול בעיר הדרומית. מכרז פשוט וקטן יחסית, מבחינת היקפו הכספי. ואולם, כבר עתה נראה, כי המכרז הזה עומד לייצר כמה כותרות מעניינות. נבהיר זאת להלן.
המינהל פירסם לפני מספר שבועות מכרז לחכירת מגרש בדימונה, לשם הקמת מרכז מסחרי גדול, בשטח כולל של 20 אלף מ"ר בנוי. ההצעות הוגשו ביום 18.11.01. תיבת המכרזים נפתחה על-ידי ועדת המכרזים ביום 19.11.01, ובין הנוכחים, המציעים במכרז, היה גם אייל פרץ, באמצעות חברת פרץ בוני הנגב בע"מ, בראשה הוא עומד כמנהל כללי. נערך פרוטוקול של הוועדה לפתיחת מעטפות המכרז וצויינו חמש הצעות שהתקבלו. באותו שלב טרם נפתחו המעטפות עצמן, וטרם נודעו סכומי ההצעות.
שתיים מהמתמודדות היו:
- חברת נגה אלקטרומכניקה נדל"ן (1994) בע"מ, שבשליטת אלי אוזן ויצחק גולדברג ("נגה");
- פרץ בוני הנגב - אחים פרץ בע"מ, שבשליטת משפחת פרץ ("פרץ בוני הנגב").
התוצאות והחשדות
באותו יום, התקשר אייל פרץ אל נציגי שלושה מבין ארבעת המציעים האחרים במכרז. מהם למד, כי ההצעות שנתנו היו נמוכות יותר. ההצעה שמחירה לא היה ידוע, בשלב זה, היתה של חברת נגה, ובכך נתמקד להלן. לדברי פרץ ואנשיו, משיחות עם נציגים ובעלים של חברת נגה הם הבינו, כי הסכום בהצעתה של פרץ בוני הנגב היה הגבוה ביותר, החברה זכתה במכרז ואף קיבלה ברכות על כך.
אלא ששמחתם של אנשי פרץ בוני הנגב היתה כנראה מוקדמת. ביום 29.11.01 דנה ועדת המכרזים של המינהל במכרז זה, ועל-פי החלטתה חברת נגה היא הזוכה, כיוון שהציעה 8.602 מיליון שקל. נתון זה הדהים את מנהלי פרץ בוני הנגב, מאחר שהתוצאה לא תאמה את המידע המוקדם שהגיע לידיהם, ועורר את החשד, שמא נעשו מעשים בלתי תקינים סביב המכרז.
המכרז נסגר ביום 18.11.01. למחרת נפתחו המעטפות ומספר ההצעות נרשם. הנוהג והנוהל הקבוע במינהל הוא לרשום, בו ביום, פרוטוקול מישיבת הוועדה לפתיחת מעטפות - בעת פתיחת המעטפות. המעטפות נפתחות בנוכחות שלושה אנשים; במקרה זה נפתחו המעטפות על-ידי שלוש מעובדות המינהל. ואכן, דוח זה נרשם בו ביום ועליו חתמו שלוש העובדות. ואולם, "דוח הצעות למכרז" המתחייב גם הוא, המהווה נספח לפרוטוקול, נרשם משום מה רק ביום 29.11.01. בדוח זה נרשם הנתון, לפיו ההצעה הגבוהה הוגשה על-ידי נגה (8.602 מיליון שקל). הבדלי התאריכים: בפרוטוקול שנכתב כאמור ביום 9.11.01 צויין, כי דוח הצעות המכרז "מצורף" (למרות שזה נושא כאמור תאריך מאוחר יותר - 29.11.01). המידע וההצעות שהתקבלו מפיהם של אלי אוזן ושותפיו, מעוררים חשש, לפיו מישהו נכנס "בתפר" בין זה לזה, שינה את ההצעות, והיטה את תוצאות המכרז.
התלונות והתגובות
פרשה זו נמצאת כנראה רק בתחילתה. מינהל מקרקעי ישראל יודע על החשד, ולכן עצר לפני מספר ימים את מהלכי השלמת המכירה ומסירת הקרקע. יו"ר ועדת המכרזים, משה אדרי, קיבל על כך דיווח, ופעל לטיפול מהיר בפרשה.
על-פי החשד, אם אכן מישהו החליף מעטפות או שינה נתונים, הרי שהדבר לא ייתכן ללא שיתוף פעולה של מישהו בתוך המינהל. לכן מתייחסים במינהל לעניין זה ברצינות רבה, וכבר פתחו בבדיקה פנימית.
גם במשטרה מגלים עניין בנושא, בעקבות תלונה שהגישה פרץ בוני הנגב, באמצעות עו"ד דורי קלגסבלד. התלונה הוגשה ליחידה הארצית לחקירות הונאה, לידי תנ"צ מירי גולן. המשטרה מסרה בתגובה, כי התלונה בעיון. אלי אוזן והמינהל נמנעו מלהגיב.
נצח משיח מסר בשמה של חברת נגה:
"איננו יודעים על כך שהמינהל עצר את המכרז. יש לנו מכתב מהמינהל לפיו יחתום איתנו על הסכם. אני עצמי כתבתי את המספרים בהצעתנו במכרז, ואיני יודע על פרט בלתי תקין כלשהו במכרז זה".
אלי זינו, שותפה של חברת נגה בפרויקט, אישר, שהוא בירך באירוע חברתי את יו"ר פרץ בוני הנגב, משה פרץ, על זכייתה של החברה במכרז, "כמו שכולם מברכים אותו". לדברי זינו, למרות שהוא שותף בפרויקט, לא היה ידוע לו מהו הסכום שנכתב בהצעה.
ובזאת ניתן לפקפק.
|
עתה כולם אוהבים לשנוא אותו. זה משרת את נתניהו, אבל זה לא יחזיק מים
