כיצד מצפצץ אירינאוס על ממשלת ישראל

משהו מוזר וחמור מתרחש בימים אלה. המטרופוליט אירינאוס - שמינויו טרם אושר על-ידי הממשלה כמתחייב מהחוק (העותומני) וכמתחייב מפסיקת בית המשפט העליון, ועל-כן מינויו אינו בתוקף, כבר עושה ברכושה של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית בישראל כבשלו. לא לבדו, אלא בעיצה אחת עם גורמי הרשות הפלשתינית. עתירה התלויה ועומדת בנושא זה בבית המשפט העליון, לא עושה רושם מיוחד על הפטריארך. הוא בשלו.

בחודשים האחרונים הוא ממנה, מחליט, מזיז, מאשר, בונה, משכיר ומה לא. במדינה מתוקנת, היה אמור הדבר לגרור תגובה נסערת מצד המערכת הפוליטית בכלל, ומצד הממשלה בפרט. כי זאת יש לדעת: לאירינאוס יצא שם כמי שהועדף על-ידי הרשות הפלשתינית להיבחר לתפקיד זה. ואכן, הרשות הפלשתינית אישרה את מינויו. כך גם המלך הירדני עבדאללה. עתה נותר הפטריארך תלוי באישורה של ממשלת ישראל. אם זו לא תאשר את מינויו - החוק העותומני מחייב חתימת שלושת הראשים: פלשתין, ישראל וירדן - הרי שהוא לא יוכל לכהן בתפקידו. ועל זאת ניטש בימים אלה ממש המאבק, במסגרתו מנסה אירינאוס לקבוע עובדות בשטח: כן חוק, לא חוק; הוא בשלו - לנהוג מנהג בעלים, ולכפות עצמו על הממשלה ועל הציבור בישראל.

שר המשפטים אמר לי בתגובה, כי פעולותיו של אירינאוס אינן מקובלות עליו ואין להן תוקף. הוא ציין, כי לאחר שיתברר העניין בבית המשפט העליון, הוא יביא נושא זה לדיון בממשלה, ורק לאחר מכן תתקבל ההכרעה - גם בהתחשב בכתב האישום התלוי ועומד ביוון כנגד אירינאוס.

המאבק בפרשה זו מטופל בימים אלה על-ידי שני עורכי דין מן הבכירים בארץ: אירינאוס מיוצג על-ידי עו"ד יעקב נאמן; עו"ד דן אבי-יצחק מייצג עותר פלוני בשם יוסף לויפר. למעשה, מייצג אבי-יצחק אינטרסים גדולים של מדינת ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט. דיון בנושא זה זומן ליום ד' (21.11.01). במהלך הדיון קבע אב-בית הדין, שופט בית המשפט העליון אליהו מצא, כי לפעולותיו של אירינאוס אין תוקף משפטי - כל עוד מינויו טרם אושר על-ידי הממשלה. דברים נחרצים, אך ספק אם אירינאוס יחדל ממעשיו.

התנהגותו של אירינאוס צורמת לרבים וטובים בממשלה, ובמיוחד לגורמים המבינים היטב במה דברים אמורים. סוד גלוי הוא, כי הפטריארכיה מחזיקה בנכסים רבים בישראל בשווי כולל של מיליארדים. בדולרים. היא מחזיקה זכויות בשכונות שלמות במרכז ירושלים, בהן רחביה, הר-חומה, טלביה, וכן בשטחים בעיר העתיקה, נצרת, יפו ובכפרים רבים בגליל. קיים חשש כבד, שהזכויות בנכסים אלה יועברו, בדרך לא דרך, לבעלות הרשות הפלשתינית. לכן נזעק שר המשפטים לעשות מעשה.

נודע לי, כי לפני זמן קצר הוצא בהוראתו של השר מכתב אל כל לשכות המקרקעין (טאבו) ובו הוראה/הנחיה: לא לשתף פעולה עם הפטריארכיה היוונית, ולא לאשר שום דיספוזיציה בנכסים שבבעלותה. במילים אחרות: הוראת שר המשפטים מטרפדת כל אפשרות תיאורטית להעברת נכסים.

בפועל, כאמור, נעשות פעולות בשטח. ההוראה הזו הוצאה, בין היתר, כדי למנוע כל מני עסקות בהן דובר בעבר גם עם גורמים עסקיים בישראל. ובכלל, קיים חשש שמא אפילו לשכת ראש הממשלה פועלת בנושא זה באופן מוזר. ידיעות שונות מעלות חשש, כי גורמים שונים בוחשים גם בעניין זה. שמו של דוד אפל מוזכר גם בנושא. אפל מכחיש מכל וכל, וטוען כי מלבד עיסקה אחת שלא יצאה אל הפועל (בגלל היועץ המשפטי לממשלה), אין לו עניין בנעשה בכנסיה, ובכלל - הוא אינו מכיר את אירינאוס ואין לו שום עניין מי ימונה ומי לא.

ההתנגדות לאירינאוס עלתה בכתובים כבר ביום 19.4.01. ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי כבר ביום זה התקיימה פגישה, שבה השתתפו חלק ניכר מהנוגעים בעניין.

בראש הישיבה עמד המנכ"ל דאז, רפי פלד. השתתפו מנכ"ל משרד הדתות משה שמעוני, עוזר היועץ המשפטי לממשלה קובי שפירא, ראש המטרה המבצעי שליד השר לביטחון פנים ניצב דוד צור, יועץ השר לביטחון פנים עמי גלוסקא, יועץ לראש עיריית ירושלים שמואל אביתר ועוד שורה של אישים. בסיכום אותה ישיבה נקבע:

- אסור שהמועמד שיבחר יהיה קשור לרשות הפלשתינית, ולכן יש להביא לאי-בחירתו של אירינאוס;

- תמיכת ישראל באחד המועמדים נדרשת להיות טקטית; אסור להראות שמי שנבחר לא מקובל עלינו. יתרה מזאת, חשוב להגיע לכך שזה שיבחר יבין שנבחר בתמיכתנו;

- משרד החוץ יפעל מול מדינות זרות ובראשן רוסיה, יוון וארה"ב על-מנת שיפעילו לחץ לאי בחירתו של אירינרוס.

באותה ישיבה התקבלו החלטות סודיות, שאת פרטיהן אנו מנועים מלהעלות כאן. ואולם, גם הן מבטאות את ההחלטה הנחושה של מי שמונה אותה עת לטפל בסוגיה: לעשות ככל שניתן כדי למנוע את בחירתו של אירינאוס לתפקיד הפטריארך.

ובכל זאת, כאמור, הפטריארך נבחר על-ידי הרשות הפלשתינית ועל-ידי ירדן. אירינאוס נכנס לתפקידו בכוח רב בספטמבר 2001, לאחר שנערכה לו קבלת פנים ביום שבת, ממנה נעדרו, איך לא, נציגי הממשלה.

עם היכנסו בפועל לתפקיד, כאמור, ועוד בטרם זה אושר על-ידי הממשלה - כבר פצחו הוא ומקורביו בדברים, המעידים על הצד הפוליטי והאידיאולוגי בו בחרו. הנה כמה מובאות, מדברים שפורסמו בשמם בעיתונות הערבית:

בכינוס שנערך בעמאן לרגל היבחרו, הודיע נציגי של הפטריארך (אל-קודס, 1.10.01):

"הפטריארך החדש, לאחר שקיבל את האחריות ויעיין במסמכים ויגלה את כל מה שהתרחש בהקדשים האורתודוכסיים בשנים עברו, ואשר סביבם ישנו ויכוח חריף בקשר לכך שראשות הפטריארכיה מכרה והשכירה הקדשים אורתודוכסיים בפלשתין לשלטונות הישראליים ..."

ובעניין כן הכרה או לא הכרה, אמר אירינאוס עצמו (אל-קודס, 10.10.01):

"פטריארך עיר הקודש קיריוס אירינאוס שנבחר לאחרונה הצהיר כי הכרת ישראל בהחלטה למנות הפטריארך עיר הקודש או אי הכרתה הינו היינו אך, כי אין שום בעיה באי ההכרה או בהכרה".

התבטאויות חריפות בהרבה נשמעו מפי מי שעתיד להתמנות על-ידו לתפקיד הבישופ של ירושלים (אל-איאם, 15.10.01):

"הארכימנדריט הד"ר עטא אללה חנא הדובר הרשמי בשם הכנסיה האורתודוכסית בירושלים ובאדמות הכבושות, ייצג את פטריארך ירושלים אירינאוס הראשון בטקס... חנא הדגיש כי נוכחות הכניסה האורתודוכסית הינה בעלת השפעה בקהל הלאומי ובמאבק הפלשתיני השואף לשחרור האדמה והמקומות הקדושים מן הכיבוש המאוס (השנוא)...

בית לחם נהנית מחופש בצל הרשות הלאומית הפלשתינית... כפי שהעיר בית לחם היא עיר חופשית כך אנו רוצים שאחותה הגדולה ירושלים תשוחרר ותחזור לחיק הערבי פלשתיני".

ובהמשך דבריו:

"הכנסיה האורתודוכסית משמשת מטרה לישראל ולממשלתה "השרונית" הטרוריסטית, אך הכנסיה שומרת על זהותה הערבית המקורית. הנצרות המזרחית היא נצרות מקורות וטהורה... הקבוצות במערב אשר טוענות כי הן נוצריות ותומכות בישראל ובטרור שלה אין להן קשר לנצרות כלל וכלל. הכנסיה האורתודוכסית... תומכת בזכות הפלשתינית הערבית ובעם הפלשתיני במאבקו";

ובסיום דבריו אמר:

"אנו מתפללים... למען עמנו הפלשתיני, השהידים המוצדקים שלנו ואומתנו הערבית על-מנת שעמנו יהנה מחרות, עצמאות והקמת המדינה הפלשתינית העצמאית שבירתה ירושלים".

סוגיה זו היא כאמור כבדת משקל. השאלה האם אירינאוס עויין את ישראל, ובכלל - האם הוא מצפצף על החוק בישראל ובכל זאת פועל כאילו הוא כבר פטריארך, הינה שאלה מהותית.

ניתן לבחון זאת לפי הפעולות שכבר ביצע, מאז מונה. לטענת עו"ד דן אבי-יצחק, המייצג את העותר יוסף לויפר, ביצע אירינאוס את הצעדים הבאים באופן הנוגד את החוק ואת פסיקת בג"צ. הדברים הובאו בפני סגן לפרקליטת המדינה עו"ד ענר הלמן, המייצג את המדינה/הממשלה בתיק זה בפני בג"צ. וכך נטען, כנגד אירינאוס:

- הוא מינה את סטפנוס כראש כנסיה חדשה בלוד, והדיח את קודמו;

- הוא הדיח את דמסקינוס מתפקידו כראש הכנסיה ביפו ומינה במקומו ראש כנסיה אחר;

- הוא הביא מירדן את הארכיבישוף אינוקנטיוס כדי למנותו כממונה על החינוך של הכנסיה בארץ;

- הוא השכיר לפלשתינים שתי חנויות ברחוב הפטריכאריה היוונית מס' 7;

- בחסותו מבוצעות עבירות בניה במנזר סנט ניקולאס. נבנות במקום עוד שתי קומות, בלי היתר בניה, ואף בניגוד לצו הפסקת עבודה שניתן על-ידי בית המשפט;

- הוא מחזיק שני שומרי ראש פלשתינים מהשטחים, הנושאים תעודות זהות כתומות, שעל-פי הדין הישראלי אסור להם בכלל לשהות בישראל.

מדוע מנסה אירינאוס לכפות עצמו כבר בשלב זה, במקום להמתין בסבלנות להחלטת ממשלה?. הדעת נותנת, כי לאישור בחירתו אין רוב. העובדה שבחירתו לא מובאת לאישור הממשלה כבר חודשים רבים, מדברת בעדה.

שוקי פרידמן (מתמחה, המטפל בתיק זה לצידו של נאמן) מאשר, כי בחירתו של אירינאוס אכן טעונה אישור של ממשלת ישראל. יחד עם זאת, אמר, המדובר בתקנות משנת 1875, שחלות על-פי החוק העותומני - וזה דבר אמורפי. מאחר ובכל זאת עבר זמן רב מאז שנחקק החוק העותומני, הוא מנמק, מתכוון אירינאוס לערער בנושא זה בפני בית המשפט העליון. לטענת פרידמן, אילמלא העותר המיוצג על-ידי עו"ד אבי-יצחק, היה אירינאוס מאושר מזמן על-ידי הממשלה, אבל במצב זה - "המינוי תקוע בבית המשפט".

פרידמן מספר, כי בימים אלה ממש אירינאוס מוחרם דווקא על-ידי הרשות הפלשתינית, בשל זאת שגינה את רצח שר התיירות רחבעם זאבי. הרשות הפלשתינית מאיימת לדבריו, כי היא לא תקבל את פיו בחג המולד בכנסיית המולד בבית לחם. המשבר לדבריו חריף מאוד. הוא מחזיק "בצפורניים", כדי לא לצבוע את עצמו בצבעים פלשתיניים, אולם הוא מרגיש שדוחקים אותו לפינה.

באשר לפעולות שמבצע אירינאוס בכל זאת הוא מסביר, כי אירינאוס מתמקד בביצוע "פעולות פנימיות. כלפי פנים, הוא הפטריארך. הוא כבר הוכר על-ידי הפלשתינית וירדן. הוא פועל בעניינים פנימיים. גם ממשלת ישראל רוצה להכיר בזה. אבל היא תקועה בבית המשפט".

אירינאוס, מדגיש פרידמן, "מכיר בסמכות בית המשפט. הוא לא פועל כנגד הסמכות שלו. אנחנו באים להתדיין בבית המשפט העליון בשמו".