פרוטוקול <span style='font-weight:normal;'>[21]</span>: <br>אריאל שרון נחלץ לעזרת החברים

דברים מוזרים מתרחשים בימים אלה בחברת הפחם: החברה - שהיקף עסקיה נאמד בכ-500 מיליון דולר לשנה - מתנהלת ללא מנכ"ל במינוי של קבע, עם חברי מועצת מנהלים שאינם מקובלים על השר לתשתיות לאומיות אביגדור ליברמן (השר האחראי); וכל זאת תוך עימות ישיר עם היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שאת חוות דעתו מתחמקים הנוגעים בדבר מלמלא, ותוך בחישות מצד משרד ראש הממשלה, וליתר דיוק: מצד ראש הממשלה אריאל שרון, ומנהל הלישכה, אורי שני, הבוחש בעניין זה.

כוכבים רבים בפרשה זו. אנו נראה כאן, כיצד מתחמק משרד ראש הממשלה ממילוי חובותיו על-פי דין, וזאת מתוך רצון לסייע לחברים ולאשתו של.

יתירה מכך: מהמסמכים שהובאו בפני עולה, כי שר התשתיות אביגדור ליברמן, הוא הפועל במקרה זה באדיקות לשמירה על החוק, ממש יד-ביד עם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, כאילו הגיעו ימות המשיח.

פעילותו של ליברמן בנושא זה, אינה מתקבלת בבברכה, אם לנקוט לשון המעטה, במשרד ראש הממשלה. וכדי לגמול לו על כך, היינו: כדי להכות בו בחזרה, מנסים גורמים במשרד ראש הממשלה למנוע את מינויו של מועמדו, רמי כהן, לתפקיד מנכ"ל של קבע בחברת הפחם, למרות שמינויו אושר בברכה ובהערכה על-ידי דירקטוריון חברת הפחם למינוי זמני [על כך נדווח בימים הקרובים, י.י.].

הסיפור הזה מתחיל בבדיקה שערך הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, יובל רכלבסקי. בבדיקה נמצא, כי במשך שנים רבות מקבל מנכ"ל החברה (שהוחלף בינתיים), בועז לאור, שכר גבוה מזה המקובל בחברה ממשלתית.

החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נחשבת לחברה ממשלתית, נוכח זאת ש-%74 ממניותיה מוחזקות על-ידי המדינה, ו-%26 על-ידי חברת החשמל. רכלבסקי קבע, כי לאור הועסק במשך שנים רבות על-ידי חברת הפחם על-פי שכר מנכ"ל בדרגה 7, בעוד שמראשית העסקתו ביום 1.1.93 נקבע סיווג החברה בדרגה 6. הפער הכספי, במשך השנים, נאמד במאות אלפי ש"ח לפחות. התשלום בדרגה זו שולם לו במשך שנים, למרות שחברת הפחם ביקשה בזמנו לשלם לו שכר לפי סיווג 7 וסורבה על-ידי רשות החברות הממשלתיות.

נושא זה הועלה מחדש על-ידי זאב אורן, משנה למנכ"ל רשות החברות, במכתב מיום 13.4.00 אל יו"ר דירקטוריון חברת הפחם, יעקב אבן. ואולם, גם לאחר שהופנתה תשומת ליבו של אבן לעניין זה, המשיכה החברה לשלם ללאור שכר לפי סיווג 7.

נוכח זאת, ולאחר שכל פניות הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות לא הועילו, החליט הממונה על השכר ביולי 2000 לערוך שימוע ללאור ולמנהליה, לרבות לחברי הדירקטוריון - שהם-הם הקובעים את שכרו של לאור. הממונה רכלבסקי קבע, כי הם חרגו מהוראות סעיף 29 א' לחוק יסודות התקציב, ועל כן יערך שימוע. הליך זה נחשב לבירור שיפוטי לכל דבר ועניין. הסנקציה המופעלת מכוחו יכולה להיות חמורה, עד כדי הדחה מחברות בדירקטוריון, הטלת אחריות כספית-אישית וכו'. הדברים אמורים גם ביו"ר חברת החשמל, אלי לנדאו, העלול לאבד את משרתו בחברת החשמל - אם ייקבע שפעל שלא כדין. הסיכון הגלום בכך הינו איפוא בעייתי.

רכלבסקי עמד כאמור על דעתו: לערוך שימוע לחברי הדירקטוריון ולכל האישים הנוגעים בדבר. אלה מה: בחודשים האחרונים הוא נתקבל בקשיים, בשל מעמדם של האישים שאיישו את מועצת המנהלים של החברה. שניים מהם נחשבים בעלי קשרים במקומות הנכונים: אורלי שני, רעייתו של אורי שני; ויעקב אבן, הנחשב כאמור ידיד אישי של שרון, עוד ממלחמת יום הכיפורים.

ואכן - בגלל הקשרים, והייחוס הנ"ל, או בלעדיו, החלו כמה גורמים לפעול לטירפוד הליך השימוע. מסיבה זו פנה רכלבסקי אל שר התשתיות הלאומיות אביגדור ליברמן (חברה זו נמצאת בתחום אחריותו), הפנה תשומת ליבו לסוגיה זו, שטח בפניו על-פני ארבעה עמ' את פרטי הפרשה, וביקשו שיפעל כפי שימצא לנכון. ומומלץ - כתב, לבצע הליך שימוע כפי שמחייב החוק. "יש להזכיר, בשולי הדברים, כתב, "את סעיף 29(ד)(1) לחוק יסודות התקציב, הקובע, כי פעולתו של דירקטור בחרה ממשלתית בניגוד להוראות הממונה על השכר, שניתנו מכוח סמכותו בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, הינה עילה מספקת להעברת הדירקטור מכהונתו בגין אי מילוי תפקידו כראוי. בהתאם לסעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, הסמכות להעביר דירקטור מתפקידו על הרקע האמור מצויה בידי השר הממונה ביחד עם ראש הממשלה ובהתייעצות עם רשות החברות".

ובמילים פשוטות: רכלבסקי הפנה את תשומת ליבו של ליברמן לחובתו שלו - כשר הממונה - לפעול לכיבוד החוק.

ליברמן נענה לפניית רכלבסקי. לכן החליט על עריכת שימוע לחברי הדירקטוריון בחברת הפחם, ובהם לאבן, אורלי שני, ואלי לנדאו (המכהן כדירקטור בחברת הפחם מכוח מניותיה של חברת החשמל בחברה זו). קשריו של אלי לנדאו עם אריאל שרון אינם טעונים תיזכור כאן. וכאן, כפי שמתברר, "חצה" ליברמן כמה קווים אדומים במשרד ראש הממשלה. אחרת קשה להסביר, מדוע החליט מי שהחליט במשרד ראש הממשלה, להימנע מביצוע שימוע. על-פי המידע שהובא לידיעתי, ראש הממשלה עצמו - המחזיק בתיק רשות החברות הממשלתיות, הוא שהחליט על הקפאת הליך השימוע.

במכתב מיום 19.8.01 עליו חתמה עו"ד שרון גלעד ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי) במשרד המשפטים - המכתב הופנה אל שולמית ברנע, המשמשת מ"מ היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, נדרש משרד ראש הממשלה לבצע את הליך השימוע. כמו כן נטען במכתב, כי אין כל הצדקה עניינית לעצירת הליך השימוע.

מהמכתב עולה, כי השימוע נעצר "נוכח פניות שהגיעו לראש הממשלה בנושא", ולכן "החליט ראש הממשלה לבצע בדיקה נוספת בעניין הליך השימוע, וכי יש, בשלב זה, להקפיא את ההליך".

גם לאחר מכתב זה, לא הבינו במשרד ראש הממשלה את שפת הרמזים. אחרת קשה להסביר, מדוע לא כיבדו את פנייתה של עו"ד שרון גלעד, ששוגר על דעתו של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין.

בסיטואציה שנוצרה - משרד ראש הממשלה מתחמק ממילוי החוק - לא נותרו ליועץ המשפטי לממשלה ברירות רבות. אי לכך הוא פנה אישית, במכתב עליו חתם, אל מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי.

"הובא לידיעתי", כתב, "כי ראש הממשלה הורה על הקפאת השימוע למספר דירקטורים בחברת הפחם כחלק מהליך העברתם מתפקידם כדירקטורים בחברה... נוכח החומר המצוי בפנינו, איננו רואים מקום להקפאת ההליכים ובכלל זה הליך השימוע, וכי אנו מבקשים לקבל הבהרותיכם על שום מה הוקפא ההליך ומהו הבסיס המשפטי לפעולה זו".

רובינשטיין יודע היטב במה מדובר, וכך גם הצדדים הנוגעים בדבר. משרד ראש הממשלה עושה בימים אלה מאמץ, כדי לסכל פסילה של אלי לנדאו, יעקב אבן ואורלי שני, לכהונת דירקטור בחברה ממשלתית. שהרי אם ייפסלו בהליך השימוע, עלול המוניטין שלהם להיפגע, וקיים ספק האם יוכלו בעתיד להתמנות מחדש לכהונה כדירקטור בחברה ממשלתית. עניינה של אורלי שני לוחץ עוד יותר, שכן לפני כמה שבועות היא סיימה את כהונתה כדירקטורית בחברת הפחם, ובימים אלה היא מבקשת להתמנות מחדש לתפקיד זה.

כאמור, רובינשטיין יודע היטב מה מונח על כף המאזנייים - כך לפחות ניתן להניח - ובשל זאת הקפיד הפעם לחדד את דרישתו, ולמעשה "לסמן" את התוצאה שלה הוא מצפה, היינו: הדחה.

וכך כתב למנכ"ל אביגדור יצחקי:

"כידוע, הליך השימוע (כחלק מהליך ההעברה מתפקיד) נפתח בעקבות פנייה של הממונה על השכר לרשות החברות הממשלתיות לפעול להעברת הדירקטורים מתפקידם, בהתאם להוראת סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, בעקבות החלטת הדירקטוריון לאשר למנכ"ל החברה תנאי שכר המוגדרים להחלטת הממונה".

ובהמשך:

"על-פי החומר המצוי בפנינו, דרישת הממונה על השכר לפעול להעברת הדירקטורים מתפקידם, זכתה לביסוס בחוות דעת משפטית של המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה ובחוות דעת נוספת של הלשכה המשפטית ברשות החברות הממשלתיות".

ובסייפה של המכתב, פונה רובינשטיין אישית אל המנכ"ל יצחקי באופן מנומס אך מדריך: "... אודה לך אם תפעל אישית, כך שההליך יימשך ללא דיחוי ובאופן תקין".

במשרד ראש הממשלה נמנעו ממתן תגובה, מדוע לא נערך עדיין שימוע לחברי הדירקטוריון של חברת הפחם. יו"ר חברת הפחם יעקב אבן מסר בתגובה, כי לגישתו אין מקום לשמוע. פעלנו, הוא אומר, על-פי חוות דעת מקצועיות. דיווחנו במועד לרשות החברות הממשלתיות.