מצפה לבוא יום...
בו תחדל מלחמה,
בו יפרח השלום,
תתנפץ האימה.
חרדה תחלוף...
ואיתה הכאב,
היגיון קלף יטרוף...
ידברו מהלב.
אם עדיין מעל...
עוד שורקים הטילים,
והלב נאכל...
בין מכלול תסכולים.
אם מקלט כה צפוף...
אין אוויר עד מחנק...
והזמן עד טירוף...
טוחן מוח עד דק...
אם רצון עז לברוח...
גובר על תקווה...
יש עדיין בי כוח...
יש בי גם אהבה.
יום הזה עוד יבוא...
בין פגזי תותחים,
מצפים לבוא...
בחיוך ופרחים.
