אשרי שנידונתי למוות, ומבט הקלגס בעיני.
שידעו כל שוכני השמיים,
כי היביט בי המת החי.
ויאמר ללא אומר ובדמע:
"כזאת יכולת להמר"???
"והרי מחילה אין לנצח"!!!
"דור לדור זוועות יספר".
ומפלצת הרייך העומדת,
עודה נצורה על תילה,
והנה זו נופצה עד אין שבר,
שלם, שעלי אדמה.
וזוועות האימים, תאי הגזים,
צרחות עד אחרון האדם
הבורות, הריחות, והאפר, וכל נהרות הדם.
זעקי!!! זעקי נעורייך!!!
עיירה קטנה ושלווה,
לא חמל הקדוש ברוך הוא עלייך.
לא הרטיט לבבו אהבה.
ובאין המצפון זועק עוד,
למפלצת היתה תאווה!!!
אך אנחנו נוסיף ונספר זאת,
בלב המלא דאבה.
