טוב, טוב אדונים הזועקים חמס כתמיד,
אנסים ומטרידים,
שקט!
הכל יוחזר למקומו,
סעיף אחר סעיף.
הצעקה אל תוך הגרון.
החזייה אל החזה.
הפחד.
הלשון הלאה והחוצה
מתוך הפה,
וכבר תתלבשו, תלכו, תחייכו,
הנה עדיין תחיו לכם,
יושבים בלשכות, קוראים עיתון ערב.
הנה הנכם ! הכל בעוד מועד.
ואשר לדמעות הפקידות: מיד יתייבשו
מעל הלחיים
ויתאדו לשמים.
