אֲנִי מַתְאִימָה אֶת עַצְמִי אֵלָיו
כִּכְפָפָה לַיָּד
כַּגֶרֶב לָרֶגֶל
לֵב הָאֶבֶן מוּסָר מִבְּשָׂרִי
וְאוֹר נְגוֹהוֹת
בְּעֵינַי, בְּאָזְנַי, בְּרֵיאוֹתַי, בְּשָׁדַי
מְבַשֵּׂר לִי
כִּי חָל מַהְפָּךְ.
תַּחֲנַת הַשִּׁדּוּר
שֶׁבְּתוֹךְ פִּי
הֶחֱלִיפָה בְּעָלִים
וְאַפִּי מֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַשָּׂדֶה
אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יי'
שְׂדֵה הַתַּפּוּחִים הַקְּדוֹשִׁים
זֶה הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר אָבוֹת עֶלְיוֹנִים
סוֹמְכִים אוֹתוֹ
וּמְתַקְנִים אוֹתוֹ.
וּשְׁלֹשֶת הַגְּוָנִים אֲשֶׁר לַתַּפּוּחַ
לָבָן אָדֹם יָרֹק
מְאִירִים בְּתוֹכִי
אֶת אַהֲבָתִי
אַהֲבַת רוּחַ
שֶׁאֵינָה תְּלוּיָה בְּדָבָר.