את השיר תמונות מהארלם כתבתי לפני ארבעים שנה בהיותי בניו-יורק. בעת כתיבת השיר לוותה אותי תחושה שביתי בישראל מוגן מפני המראות האלו. ליוותה אותי תחושה שהחברה הישראלית בנתה סכר איתן מפני מציאות של "צָהֳרֵי יוֹם מַאֲפִירִים". כתבתי מתוך שכנוע עמוק שבישראל שלי לא תתאפשר מציאות של "מִגְדָּלִים... מְבַקְּשִׁים גּוּפוֹת אָדָם נוֹפְלִים לְסַד וְלַהֲדוֹם...". בסאונה של קיץ לוהט, אחרי ארבעים שנה, ביולי-אוגוסט 2011 התבדיתי, ועל כך אני כואב.
