|   15:07:40
  אתר זווית  
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
קבוצת ירדן
פלמינגו ספא: יום כיף זוגי בלתי נשכח בחיפה

סוגרים את הים

קבוצת יזמים מקדמת בחסות האו"ם תוכנית שאפתנית להקמת סכר במיצרי גיברלטר מה צפויות להיות ההשלכות הסביבתיות, הפוליטיות והכלכליות של פרויקט שיהפוך את הים התיכון לגיגית?
18/06/2015  |   אתר זווית   |   כתבות   |   זווית   |   תגובות
מיצר גיברלטר. הפרויקט שיציל את הים התיכון?

הרמן זורגל

   רשימות קודמות
  גנטיקה פראית
  קיץ מפלסטיק
  רגליים שחורות
  ים של אתגרים
  מה נעשה בלי החילזון הבנאי?

בראשית המאה העשרים שטפה הקידמה את אירופה והציתה במוחותיהם של מנהיגים, פילוסופים ומדענים תקוות לעולם מודרני וטוב יותר. אחד כזה היה הגרמני הרמן זורגל, מהנדס שאפתן והוגה דעות מטעם עצמו, שהציע תוכנית גרנדיוזית, רבת ממדים וחוצת יבשות להנמכת מפלס הים התיכון על-ידי הקמת סכר במצרי גיברלטר. התוכנית הייתה אמורה להוריד את מפלס הים התיכון בכ-200 מטרים ולחשוף רצועת אדמה בת 600 אלף קמ"ר שתתווסף לאדמת אירופה. בנוסף, הסכר היה אמור לייצר אנרגיה הידרו-אלקטרית שתספק את כל צרכיה של יבשת אירופה, ואף מעבר לכך. זורגל האמין שפרויקט אטלנטרופה (Atlantropa), כפי שכינה אותו, יפתור את המחלוקות בין מדינות אירופה ויביא לקץ המלחמות. הרעיון בסופו של דבר לא התקבל בציבור, בעיקר כי משמעותו הייתה נטישה של כל נמלי הים ועיירות החוף לחופי הים התיכון. מלחמות העולם ניפצו סופית את אשליית השלום העולמי, והותירו את החלומות על סכירת הים התיכון בגדר שעשוע לסופרי מדע בדיוני בלבד.

והנה, לאחרונה קמה קבוצת יזמים שהחליטה להקים לתחייה את הרעיון הנושן במסגרת יוזמה בשם "Medshild & Redshild": פרויקט הנדסי שאפתני לסכירת הים התיכון והים האדום. התוכנית כוללת הקמה של לפחות שני סכרי ענק: אחד במצרי גיברלטר, בין ספרד למרוקו, בחיבור המערבי של הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי; והשני במצרי באב אל-מנדב, בין תימן לג'יבוטי, בחיבור הדרומי של הים האדום אל האוקיינוס ההודי. התוצאה הצפויה זהה - שליטה בגובה פני הים התיכון, הים האדום והים השחור - אך המניע המרכזי הפעם הוא לא שלום עולמי, אלא ניסיון למנוע את עליית מפלס המים עקב שינויי האקלים. "הסוגיה הבוערת היא לא מעבר של תחבורה או אנרגיה בין אירופה לאפריקה", נכתב באתר היוזמה, "אלא האיום של עליית מי הים, שמסכן את כל חופי הים התיכון, הים השחור וים סוף". לפי אתר הפרויקט, הוא זוכה לחסות של המועצה הכלכלית חברתית של האו"ם (UN-ECOSOC).

היזמים מעריכים שעלות הפרויקט תסתכם בכמה מאות מיליארדי אירו. גם אם מטרתו הראשונה היא להגן על ערי החוף באגן הים התיכון מפני הצפה שמקורה בעליית פני הים, הרי שבמקביל הוא צפוי לעודד פעילות כלכלית בקנה מידה אדיר: על-פי היזמים, כל סכר יפיק כ-200 אלף GWh בשנה, שהם כמעט פי ארבעה מצריכת החשמל של ישראל. כמו-כן, לצד סכירת שלושת הימים, הפרויקט יכלול תוספות רבות אחרות, בהן יצירת חיבורים בין היבשות השונות שיאפשרו מעבר רכבים, רכבות וחשמל; פרויקטים של אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיה גיאותרמית; ומעבר של אוניות בין הימים השונים. כל אלה ייצרו מקומות תעסוקה רבים וגם אפשרויות לגריפת רווחים נאים - דבר שמעורר ספק קל לגבי כנות מטרותיהם של יוזמי הפרויקט.

קם לתחייה ים המוות

לדברי פרופ' חזי גילדור מהאוניברסיטה העברית, אוקיינוגרף העוסק בין היתר בשינוי אקלים, לסכירת הים התיכון והנמכתו ב-200 מטר, כפי שהוצע בתוכנית "אטלנטרופה" לפני כמאה שנה, השלכות מרחיקות לכת, ובראשן המלחה של הים התיכון. בים התיכון מתקיים מאזן מים שלילי, מכיוון שקצב ההתאדות ממנו גבוה מקצב הכניסה של מים מתוקים לתוכו. רק זרימת מים מהאוקיינוס האטלנטי מונעת ממנו כיום מלהפוך למלוח יותר, ויצירת סכר הייתה הופכת אותו לכזה. בנוסף, ירידה דרמטית של מפלס מי הים הייתה גורמת להתחתרות (העמקה) של כל הנחלים והנהרות הזורמים לים התיכון - מה שהיה גורם לשינוי דרמטי בנוף, והופך ערוצי נהרות לקניונים.

ד"ר ערן ברוקוביץ', אקולוג ימי והמנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מסביר שהמלחת הים התיכון הייתה גוררת הכחדות המוניות של היצורים בים. במקביל, ירידת פני המים הייתה מביאה להכחדה של חלק ניכר מהיצורים הימיים בחופים ובמים הרדודים, מפני שחלקם זקוקים לסלעי החוף וכן לקרקע חולית, שלא קיימת בעומק רב יותר. בים האדום המצב היה נעשה גרוע עוד יותר, מכיוון שגרעון המים השנתי בו חמור עוד יותר, ולכן הוא היה צפוי להיות מומלח עוד יותר מהים התיכון. בנוסף, הטמפרטורה שלו (שכבר היום נחשבת גבוהה ועומדת על מינימום של 21 מעלות צלזיוס, אפילו בחורף) הייתה עולה עוד יותר, ויחד עם ההמלחה, הדבר היה מוביל להכחדת מינים רבים, ובהם כל האלמוגים. מצב כזה כבר קרה בעבר הרחוק, בתקופות קרח קדומות, כאשר פני הים היו נמוכים בכ-120 מטרים ודרך מיצרי באב אל-מנדב זרמו מים מעטים ורדודים.

סופן של ערי הנמל?

תוכנית "Medshild & Redshild" מקודמת כנראה בחסות האו"ם. הצוות שמקדם את התוכנית נפגש בנובמבר 2014 בכנס באו"ם להתנעת הפרויקט, וכנס נוסף מתוכנן להתקיים באוקטובר 2015. על-פי מוביל התוכנית, גוסטב גרוב, מבחינה הנדסית פרויקט כזה אפשרי: בעולם כבר נבנו סכרים בעלי מאפיינים דומים, בגובה 300 מטר (בדומה לעומק מיצרי גיברלטר) ובאורך 30 ק"מ (אורך הסכר המוצע בגיברלטר), אך לא באופן משולב בסכר אחד. ההצעה היא להציב בסכר טורבינות אופקיות, שיפיקו חשמל מזרימת המים בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, בדומה למה שכבר נעשה כיום בפרויקטים להפקת חשמל מזרמי גאות ושפל בים.

בתוכנית הנוכחית לא מדובר על הורדת פני הים התיכון ב-200 מטרים, כמו בתוכנית אטלנטרופה, לכן הסכנות לסביבה ולתשתיות פחותות בהרבה. למען האמת, בתוכנית הנוכחית עדיין לא הוכרז גובה מסוים שאליו יורידו את פני הימים, והנושא נשאר מעורפל להכרעה עתידית של המדינות הרלוונטיות. על-פי המהנדס הימי דב רוזן, גם הורדה של 10 מטר בגובה פני הים תגרור פגיעה בנמלים, בתשתיות ובחופים; עם זאת, לפי היזמים, ייתכן שיהיה ניתן להסתפק בהורדה של פני הים במטרים בודדים. לפי ד"ר ברוקוביץ', במצב כזה, הפגיעות האקולוגיות והתשתיתיות יהיו פחותות, אך עדיין ייגרם נזק בלתי הפיך ליצורים החיים במים הרדודים וליצורים ימיים שתלויים במעבר בין האוקיינוסים לימים הפנימיים - כמו טונה, לוויתנים, כרישים ודגים מסחריים שנודדים בין האוקיינוס האטלנטי לים התיכון, וכריש לוויתן, שנודד בין האוקיינוס ההודי לים האדום. הורדת המפלס אף תצמצם מאוד את השטח החולי בקרקעית, שגם הוא מהווה מערכת אקולוגית חשובה ונדרש לקיום מארג המזון המורכב.

או"ם-שמום

מבחינה מדינית ופוליטית, קשה לראות איך הפרויקט קורם עור וגידים כאשר הסכר בים האדום מתוכנן לקום בין תימן וג'יבוטי - אחד מהאזורים הפחות יציבים על הגלובוס כיום, שמתרחשת בו מלחמת אזרחים עקובה מדם. כמו-כן, אין ספק שסכרים כאלה יהוו מטרה נחשקת בעיני קבוצות טרור כאלו ואחרות. בנוסף, פרויקט כזה ימנע מעבר חופשי של כלי שיט צבאיים מהים התיכון והים האדום אל האוקיינוסים האטלנטי וההודי בהתאמה, מה שיגרור התנגדות נמרצת של מדינות כמו ישראל, ארצות הברית, רוסיה, טורקיה, סוריה ועוד.

רוב המידע שמציגים יזמי התוכנית - באתר האינטרנט, בהתכתבות עמם ובכנס שערכו - עוסק במטרת הפרויקט, בפתרון ההנדסי המוצע ובפרויקטים הנלווים לסכרים. אך למעט עבודת תזה לתואר שני שבחנה את הישימות של הקמת סכר בגיברלטר, אין כלל מידע מדעי או מחקרים רלוונטיים שבוחנים את ישימות הפרויקט מבחינה הנדסית וכלכלית ואת השלכותיו על הסביבה. לזכות היזמים ייזקף שהם בהחלט מנסים למצוא פתרון, גם אם מקומי, לבעיית עליית פני הים הצפויה להשפיע על העולם. עם זאת, הפתרון האידיאלי הוא מכיוון אחר - עצירת העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה, וזאת על-ידי הפחתה דרסטית בשימוש בדלקי מאובנים, מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות והפחתת הפליטות הנגרמות בשל הרס בתי גידול ובשל חקלאות אינטנסיבית. כך או כך, רק ימים יגידו האם מדובר בפרויקט הדגל של המאה ה-21, או בקבוצת יזמים שמנסה לקדם את הטכנולוגיה שלה במסווה של פרויקט להצלת הים התיכון מנזקי שינוי האקלים.


  • להרחבה על פרויקט אטלנטרופה המקורי, בתוכנית "עושים היסטוריה" של רן לוי, הקליקו כאן.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
הסיפור פורסם בוואלה!
תודתנו שלוחה לאינג' דב סרג'יו רוזן, שהפנה את תשומת לבנו למיזם.
תאריך:  18/06/2015   |   עודכן:  18/06/2015
ד"ר דניאל מדר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סוגרים את הים
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהרון שחר
18/06/15 10:37
2
לבעיה לא קיימת
18/06/15 11:24
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
"נכון, יש עניין גדול לעלות לארץ ישראל, אך לא נכון לעשות זאת בגלל הפיגוע שהיה כאן. תמיד יש עניין לעלות לארץ ישראל. אני קורא מכאן לכל יהודי צרפת וטולוז שיעלו לארץ ישראל בלי שום קשר לפיגוע!".
18/06/2015  |  הרב יוסף סופר/צרפת  |   כתבות
בתאי גופנו מסתובבים "זוגות מספריים" קטנטנים: אלה מכונות מולקולריות זעירות, הנעות במרבית חלקי התא ומפרקות חלבונים לא-רצויים. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון בקרה השולט ב"מספריים" המולקולריים האלה. ממצאיהם, שפורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications, עשויים לעזור בפיתוח תרופות נגד סרטן שיגרמו פחות תופעות לוואי, ולהצביע על כיוונים חדשים לחקר מחלת הפרקינסון.
17/06/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
ב-1968 הגיע לישראל משלוח מיוחד: 11 פראים - מין של חמור, שנהג לשוטט בעדרים גדולים ברחבי הנגב והערבה עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת אך נכחד בעקבות ציד. אוכלוסיות של פראים מתתי-מינים אחרים שרדו בכמה אזורים מצומצמים יחסית, ביניהם אירן, ומשם הגיעו חלק מהפראים שהגיעו לישראל - חלקם הגיעו דרך גני חיות באירופה, וחלקם נשלחו ישירות לארץ מאירן.
17/06/2015  |  ליאור ונטורה  |   כתבות
מה יקרה כאשר ארגוני טרור ישימו את ידיהם על מל"טים אזרחיים מדוע כמעט שלא נעשה שימוש בתצוגות מודרניות מה מתכננת חברת DLR לטסים לאוסטרליה בעוד שלושה עשורים כיצד הסרט הנע של צ'רלי צ'פלין הופך לבלתי רלוונטי
לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות". נגיפים, הקרויים פג'ים, תוקפים חיידקים ומתרבים בתוכם. החיידקים, מצידם, נלחמים בנגיפים אלה באמצעות מערכת חיסונית ייחודית. כמו המערכת החיסונית שבגופנו, גם המערכת שפיתחו החיידקים מבוססת על יכולת לזהות גורמים זרים, ולהבחין בינם לבין מרכיבים של החיידק עצמו. הבחנה זו מהווה את האתגר העיקרי מולו ניצבת כל מערכת חיסונית. מדענים ממכון ויצמן למדע ומאוניברסיטת תל אביב חשפו את המנגנון שבאמצעותו מבדילה המערכת החיסונית של החיידקים בין הדנ"א (דנ"א) של הנגיפים שמדביקים אותם לבין הדנ"א שלהם-עצמם. ממצאים אלה פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature.
16/06/2015  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
קיץ מפלסטיק  /  גליה פסטרנק
ים של אתגרים  /  ד"ר ערן ברוקוביץ'
מה נעשה בלי החילזון הבנאי?  /  צוות זווית
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב    אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
גאולה - רק בפעולה אנושית שמודעת שהיא כלי לקידום ישועה
איציק וולף
בימים שבהם טוענים רבנים כי ישנה הגנה מיסטית-רוחנית שהיא בלבד זו ששומרת על עם ישראל מפני אויביו כדאי לעיין בפסוקי קריעת ים סוף - שעל-פי המסורת אירעה בשביעי של פסח - ולראות שאפילו רי...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il