|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הריסות טחנת הקמח בעפולה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
סופה של הטחנה המיתולוגית
|
|
טחנת הקמח הוותיקה והמיתולוגית "טחנת העמק" ברחוב חטיבה תשע בעפולה לא הרחק מהכניסה והיציאה הצפון מערבית של העיר, שפעלה במשך קרוב ל-80 שנה נהרסה בימים אלה על-ידי דחפורי ענק. בשעת כתיבת שורות אלו, בוקר יום א' (31.7.16) משאיות עומדות לפנות את ההריסות. במקומה של הטחנה המיתולוגית יוקמו שני בנייני מגורים רבי קומות
|
|
|
טחנת הקמח העמק בעפולה לאחר הריסתה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
עלו בימים אלה על טחנת הקמח הוותיקה והמיתולוגית "טחנת העמק" הממוקמת באחד מרחובותיה הראשיים של העיר עפולה ברחוב חטיבה תשע (מס' 6) והרסוה. עבודות הריסת מבני הטחנה נמשכו כמה ימים, והושלמו למעשה בסוף שבוע זה (יום ו' 29.7.16) השבוע יפונו ההריסות. הטחנה פעלה במשך קרוב ל-80 שנה וסיפקה לאורך שנים קמח למאפיות, לקיבוצים, ולכפרים באזור. לפני קום המדינה סיפקה הטחנה קמח גם לבסיסי הצבא הבריטי. נמסר כי במקומה של הטחנה יוקמו שני בנייני מגורים רבי קומות ובהם כ-100 יחידות דיור חדשות.
הטחנה בעלת המבנה הגדול והגבוה (ראו צילום שצילמתי מספר חודשים לפני ההריסה) ממוקמת ברחוב ראשי ומרכזי בעפולה סמוך לכניסה וליציאה הצפון מערבית של העיר והפכה, מזה כבר, לחלק בלתי נפרד מהנוף המקומי בעפולה. כל מי שנסע דרך העיר עפולה צפונה בתקופת טרום הכבישים העוקפים את עפולה (לא לפני שנים רבות) קרוב לוודאי, מן הסתם, הבחין במבנה הבולט של הטחנה.
|
|
הטחנה הוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת על-ידי משפחות שאול קרמרמן ויצחק יהודאי. שניהם עלו ארצה בתחילת שנות ה-30 מפולין. בארכיון מצאתי ב"העיתון הרשמי של ממשלת פלשתינה א"י" מהתאריך 17 בפברואר 1938 (ה"עיתון" כלל קובץ הודעות רשמיות מטעם ממשלת המנדט) הודעה רשמית על רישום טחנת קמח "העמק" כחברה שיתופית. וכך נכתב בהודעה אודות המבנה הניהולי של הטחנה, ואני מצטט: "1. שם השותפים וכתובתם: יצחק יהודאי ושאול קרמרמן, עפולה. 2. שם השותפים המורשים למנהל: יצחק יהודאי ושאול קרמרמן 3. שם הפירמה: טחנת קמח "העמק". 4.תאריך תחילת השותפות וגמירתה: 1.1.38 - לתקופה בלתי מוגבלת. 5. מטרת השותפות: טוחני קמח וסוחרים בקמח ובתבואות.
שאול קרמרמן היה בן ראשוני עפולה לימים הקים את מפעל "עץ לבוד" בפ"ת. במלחמת השחרור שכל את בנו שלמה קרמרמן איש האצ"ל.
שותפו של קרמרמן, יצחק יהודאי, היה פעיל בחיים הציבוריים בעפולה, שימש נציג הסוחרים בעיר והיה חבר "בוועד הפועל של המועצה המקומית עפולה".
בעיתונות, ובעיקר בעתון "דבר" - בטאון הסתדרות העובדים, הופיעו לאורך השנים מספר כתבות וידיעות אודות טחנת "העמק". כך למשל, העיתון "דבר" מהתאריך 27 במאי 1946 מפרסם ידיעה בזו הלשון: "פועלי תחנת הקמח העמק נתפנו בל"ג בעומר בבוקר לחוג את חנוכת חדר האוכל, המקלחות וכו' שהותקנו בימים האחרונים. נאמרו דברי ברכה מפי פועלי המקום. מזכיר מ.פ עפולה נ.לרנר ומ.אוקסמאן (משרד קופ"ח). האחרון - י.יהודאי, מבעלי התחנה. לכבוד המאורע הכריזו הפועלים על נטיעת 10 עצים ביער בירייה של הקרן הקיימת".
|
|
בתחילת שנות ה-60 רוכשים את הטחנה האחים פרסיקו
|
|
בשנת 1961 רכשו את הטחנה האחים אריה ויצחק פרסיקו, ילידי פולין ניצולי שואה שעלו לארץ במחצית שנות ה-40. בפולין, מספר לי, שמואל פרסיקו, בנו של יצחק, הייתה למשפחתם טחנת קמח. האחים אריה ויצחק פרסיקו הכניסו ציוד חדש ושיפרו והגדילו את היקף היצור. בנוסף לטחנת "העמק" בעפולה האחים אריה ויצחק פרסיקו היו שותפים בטחנות הקמח "מן" בחיפה, ו"לבנון" בטבריה. בימייה הטובים של טחנת "העמק" בעפולה היא ייצרה מאות טון קמח בחודש. בתקופת מלחמת "שלום הגליל" פעלה הטחנה 24 שעות ביממה. את הטחנה ניהל בפועל מאיר פריסקו תושב עפולה. מאיר פרסיקו, כך מספרת לי אחותו לאה בר-און, למד את נושא טחינת הקמח בבית ספר ידוע לתחום זה בשוויץ ועבד במפעל מגיל צעיר מאוד במשך עשרות שנים.
לפני כ-11 שנים נפטר יצחק פרסיקו ז"ל. אחיו, אריה פרסיקו ז"ל נפטר לפני יותר משנתיים במרס 2014. שני האחים קבורים בבית העלמין בעפולה. בעלות הטחנה עברה לידי ילדיהם.
טחנת קמח "העמק" נסגרה סופית לפני כמה חודשים. כאמור לאחר קרוב ל-80 שנות פעילות. לטענת בעלי הטחנה, בני משפחת פרסיקו, הם החליטו לסגור ולהפסיק פעילות הטחנה בשל אי-כדאיות כלכלית בהמשך תפעולה. בני המשפחה אומרים לי, כי החלטה לסגור הטחנה התקבלה בלב לא קל ותוך לבטים. שכן הטחנה "הייתה בעצם מפעל חיים של הורינו שניצלו מהשואה האיומה הגיעו לארץ עבדו כחלוצים והשתתפו בבניית המדינה וכלכלתה".
|
|
| תאריך:
|
31/07/2016
|
|
|
עודכן:
|
31/07/2016
|
|
אלי אלון
|
|
בימים אלה בהם חוגג מזל אריה, את יום ההולדת, מומלץ לכם לקרוא ולדעת כיצד ואיך אתם מתאימים/ או שלא... לשאר המזלות.
|
|
|
|
|
"לצאת מהארון" העולה בתיאטרון בית ליסין היא פנינה קומית, מצחיקה עד דמעות ועם זאת משגרת חיצים חדים לעבר ההומופוביה ודעת הקהל על מה שמכונה חריגה מינית. ההצגה היא קולחת, מבוצעת במקצועיות רבה ומענגת ועם זאת מחדדת את דעת הקהל על הומופוביה והיחס כלפי הומוסקסואלים.
|
|
|
|
|
פרנסיס ובר הצרפתי (1937) שמוכר לכל ממחזותיו וסרטיו כמו "הנודניק", הבלונדיני עם הנעל השחורה, כלוב העליזים ו"אידיוט לארוחה", מרבה להשתמש בדמות של אידיוט כגיבור למחזותיו, כאן - שמו פיניון. שלמעשה הוא משמש כדובר לאדם הקטן, הבלתי מבריק, השלימזל. כשהוא שומע שעומדים לפטרו, הוא מתכוון להתאבד בקפיצה מה"בלקון".( נחמד שאלי ביז'אווי, המתרגם המעולה, השאיר את המילה המקורית, שהייתה בשימוש גם בארצנו בימים רחוקים). למזלו - שכן בבית מונע זאת ממנו, והשכן (דב נבון), עם חכמת החיים שרכש מנסיונו, מציע לו "לצאת מהארון", למרות שהוא סטרייט. חילופי הדברים ביניהם, ונימוקי השכנוע - מגלגלים אותנו מצחוק.
|
|
|
|
|
"במעגלי אור" פותח לנו צוהר לקבוצת יוצרים, שיריהם פותחים לנו חלון אל העולם הרוחש, אל עולמם. מדובר בחבורה מגוונת מאד, ושיריהם חושפים לפנינו לבטים והגיגים. דרך שיריהם אנו רואים אותם צופים בעולם הנשקף, מנסים להגיע אל העולם הפנימי, אל האמת הפנימית.
|
|
|
|
|
בשנית, פגשתי בבית יציב שעה שהתבקשתי על-ידי ההסתדרות הכללית, כפעיל ששירת ב"שילוב האזורי", להרצות מדי פעם בפני פועלים על הנגב ועל התנועה השיתופית. ישבתי במשרדו של אורי סבג שעמד אז בראש "השילוב האזורי בדרום" והוא בפני את נפלאות הפוליטיקה הבאר שבעית הפנימית. סבג, שהיה חבר מוסדות ההסתדרות וכיהן אף כח"כ, גילה יחס חם לבית יציב ואני ספגתי ממנו תחושה זו. במהלך השנים ביקרתי עם ילדי במצפה הכוכבים שהוקם שם ואף שחינו להנאתנו בבריכה הצוננת. יחד עם ילדי סיירנו במקום המתפתח והצצנו בלוח המודעות שבישר על הקורסים המתקיימים במקום כולל בסיס קדמי של "האוניברסיטה הפתוחה".
|
|
|
|
|
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
