אירן מסלימה והמערב עדיין אינו מגיב

בזירה הבינלאומית התייצבה אירן לצידה של רוסיה במלחמה באוקראינה, אף שהיא ממשיכה להצהיר על ניטרליות, באמצעות אספקת כטב"מים מסוגים שונים, שכבר הסבו נזקים רבים לתשתיות באוקראינה. כמו-כן נודע על כוונה לבנות מפעל לייצור כטב"מים על אדמת רוסיה. על הפרק, ככל הנראה, גם אספקתם לרוסיה של טילים לטווחים שונים. במהלכיה אלה קיבעה אירן את מעמדה בציר האנטי-מערבי, תוך שהיא מחזקת את קשריה עם הציר המזרחי של רוסיה וסין. במפגש שרי החוץ של נאט"ו שנערך לאחרונה ברומניה, קרא מזכ"ל הארגון, ינס סטולטנברג, לאירן להימנע מאספקתם של אמצעי לחימה מכול סוג לרוסיה ולראשונה הגדיר את אירן כ"בעיה".

ברקע לכל אלה מתקיימת באירן זה קרוב לשלושה חודשים מחאה נגד המשטר, שפרצה בעקבות הריגתה של מאסה אמיני, הנערה הכורדית שהחיג'אב שלראשה לא הניח את דעתם של משמרות המוסר. המחאה השונה מקודמותיה ויוצאת הדופן באופיה, מכוונת ישירות נגד המשטר וקוראת תיגר נגד השיטה הפוליטית הקיימת. למרות מגבלותיה - המחאה נעדרת הנהגה, חסרה הצטרפותם של מגזרים רבים וממדיה עדיין מצומצמים – היא מציבה אתגר קשה למשטר, שאינו יכול לקבל את דרישות המפגינים, אולם גם אינו מצליח לבלום את ההפגנות, למרות מאות ההרוגים ואלפי העצורים.

התפתחויות אלה מציבות את הממשל האמריקני ואת בעלות בריתו באירופה בפני צומת באשר להמשך המדיניות מול אירן. לראשונה מזה שנים, שבמהלכן הוענקה העדיפות לטיפול בסוגיית הגרעין על פני סוגיות אחרות הקשורות באירן, הם נאלצים לגבש מדיניות גם מול הסיוע האירני לרוסיה ומול דיכוי אלים על-ידי המשטר של המחאות נגדו. גם אם בראייתם הפתרון הדיפלומטי לסוגיית הגרעין הוא עדין בעדיפות, הרי שהתנהלות אירן ביתר הגזרות תקשה מאוד להתקדם בכיוון זה. בנסיבות הללו, כל הצדדים ובראשם וושינגטון מפנימים את העדר הסיכוי להמשך הדיאלוג עם המשטר האירני. לפיכך גם הסיכוי לחזרה להסכם הגרעין בעת הנוכחית הוא קלוש ביותר, אף שהצדדים לא ממהרים להכריז על "מות התהליך".

ארה"ב מצידה אומנם מוטרדת וממוקדת בהתנהלות מול שורה ארוכה של אתגרים, ובראש ובראשונה התחרות עם סין והסיוע לאוקראינה במלחמתה מול רוסיה, לצד שורת אתגרים פנימיים, כלכליים וחברתיים. אך הממשל מכיר בכך שגם ההתפתחויות מול אירן מחייבות הפניית קשב ובכלל זה גיבוש אסטרטגיה מעודכנת להתמודדות עימה. זו תתבסס ככל הנראה על רכיבי הרתעה והכלה, שסביר שיושפעו גם מההערכה, כי למרות ההתקדמות בהעשרה אין עדויות שאירן חידשה את פעילות קבוצת הנשק, כך שעדיין ניתן למצות את הכליים המסורתיים - לחצים מדיניים וכלכליים, כולל הרחבת הסנקציות הקשורות בנושא זכויות אדם.

עם זאת, סביר שהמציאות תחייב את הממשל להגביר שימוש בהתבטאויות נוסח "אופציות נוספות" ו"כל האופציות על השולחן". בשלב זה נראה, כי מדובר בעיקר באיומים ללא כוונות אופרטיביות, בוודאי כל עוד מוערך, כי אין באירן תוכנית נשק פעילה. סביר, כי הממשל שוקל בימים אלה את אופי ההתמודדות עם האפשרות שאירן תעשיר ל-90%: האם יזום ויציג מבעוד מועד מחיר לצעד כזה, או שמא ימתין למהלך האירני קונקרטי בכיוון זה?

אירן מצידה ממשיכה בקו שנועד להעביר מסר ברור לפיו אינה מורתעת ונוקטת צעדים אגרסיביים ומתריסים. ביניהם: מעבר לקידום חלקים רגישים בתוכנית הגרעין; מותקפים גורמים כורדים בצפון עירק; שוגר כטב"מ במפרץ עומן על אוניית סוחר בבעלות ישראלית חלקית; עיתונאים בלונדון, המואשמים על ידה כמלבים את המחאה הפנימית, אוימו וכנראה קודם פיגוע נגדם. כן הועברו איומים לסעודיה, המממנת ערוץ חדשות לונדוני זה, ורק צעדים צבאיים מרתיעים מצד ארה"ב מנעו כנראה פיגוע נגדה.

המציאות, שבמסגרתה אירן היא היוזמת מבלי שמולה מתייצבת תגובה נחושה מצד ארה"ב ובעלות בריתה, משקפת תחושת ביטחון גוברת בטהרן. זו נשענת בין השאר על ההערכה, כי סדר היום של ארה"ב (ואירופה) מתמקד במלחמה באוקראינה לצד העימות המרכזי מול סין, וכי סוגיית אירן אינה במקום גבוה ברשימה. המנהיג העליון, עלי חמנאי, הבהיר בימים האחרונים שוב, כי אין טעם במו"מ עם וושינגטון. נראה, כי טהרן מעריכה שביכולתה להמשיך במדיניותה בכל התחומים, ללא חשש לפגיעה כלשהי ותוך הישענות על הידוק האינטרסים המשותפים עם מוסקבה.

השאלה המרכזית בעת הזו, בהקשר לתוכנית הגרעין, היא האם נפלה בטהרן ההחלטה להתקדם, תוך בחינה מתמדת של התגובות לצעדיה, לעבר נשק גרעיני, והאם אירן מכשירה למעשה את הקרקע לקראת מועד כלשהו בעתיד, מותנה בנסיבות הבינלאומיות ואחרות, לבצע את הצעדים הנדרשים להכרזתה כמדינה גרעינית. שאלה זו מקבלת יתר תוקף לאור התבטאויות אירניות מהשנה האחרונה, לפיהן ביכולתה להגיע לנשק גרעיני, אך ההחלטה המדינית היא לא לעשות זאת.

לכך יש להוסיף את תחושת הביטחון הגוברת בטהרן נוכח ההתרסות שאינן זוכות לתגובה הולמת, כמו גם הפיתוי "לפרוץ" לנשק ככל שהתוכנית מתקדמת. יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שחמנאי ירצה להשאיר את חותמו כמי שהבטיח את שרידותו של המשטר, לצידו של מכונן הרפובליקה האיסלאמית, רוחאללה חומייני.

מבחינתה של ישראל, גם אם ההערכה המערבית נכונה ואירן רחוקה מנקודת ההחלטה להתקדם לעבר ייצור נשק גרעיני, חיוני ביותר לייצר כבר עתה הרתעה מספקת שתקשה על אירן לנקוט צעדים נוספים לקידום מערך ההעשרה ורמות העשרה, ובוודאי להחליט על תוכנית נשק. ייתכן כי התנהלותה המתריסה של אירן והמחאה בשטחה יקלו במידה מסוימת על ישראל לגייס את הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית לפעולה בהתאם.

לשם כך מומלץ, כי ממשלתה החדשה של ישראל תקפיד להבטיח אווירת יחסים נקייה מרעשים, בדגש על הזירה הפלשתינית, על-מנת לאפשר שיח דיסקרטי וענייני עם וושינגטון, שיידרש כדי לתאם עימה את הצעדים המתבקשים. מהלכים שונים, דוגמת התרגילים האוויריים המשותפים עם סנטקו"ם, אומנם מוצגים כקשורים לאופציה צבאית עתידית, אולם הם אינם נתפסים בטהרן כאיום ממשי וקונקרטי. חשוב שישראל תפעל לשכנע את ארה"ב בצורך לייצר מהלכים "מחוץ לקופסא", שגם בלי הכרזה על קווים אדומים יחזקו את ההרתעה מול טהרן ויערערו את ביטחונה של אירן באשר למחיר האפשרי שיושת עליה, אם תמשיך לקדם את תוכנית הגרעין.