|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
המלך מרסן את יורש העצר [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
החיפזון מן השטן ביחסים עם סעודיה
|
|
הממלכה אומנם מאותתת על נכונות ליחסים גלויים עם ישראל, אך הדרך אינה פשוטה ומהירה ● שיקולים פנימיים, היחסים עם ארה"ב והסוגיה הפלשתינית ממלאים תפקיד משמעותי
|
|
הגישה התכליתית שאפיינה את דיוני ועדת ההיגוי וקבוצות העבודה של פורום הנגב באבו דאבי (9-10.1.23) לקראת מפגש שרי החוץ במרוקו בחודש הבא מעידה על כך, שהמגמה להעמקת הסכמי אברהם עומדת בעינה גם לאחר חילופי הממשלה בישראל. גם תקוות לפריצת דרך עם סעודיה עדיין עומדות על הפרק, משתקפות בתמורות ברמת השטח (בעיקר בקשרים עסקיים) ונדונו בשיחות שניהל בארץ היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סליבאן. עם זאת, כלשון המימרה הערבית, "החיפזון מן השטן", והכרזות בטרם זמנן רק הזיקו. המהלך לא יבשיל בהינף יד, הסוגיה הפלשתינית עודנה מכשול, והתמונה הפוליטית בסעודיה מורכבת, לפחות כל עוד המלך סלמאן בולם חלק משאיפותיו של בנו, הנסיך מוחמד.
מימוש קשרים פומביים עם סעודיה מחייב תפנית בעמדת ארה"ב כלפי הממלכה, בדגש על המחויבות הביטחונית מול אירן שישראל צריכה להמשיך ולקדם בהידברות עם בכירי ממשל ביידן. נדרשת גם הורדת גובה הלהבות בסוגיה הפלשתינית, והסעודים - אף שאינם רואים עצמם מחויבים לפלשתינים - אינם ממהרים להסיר את התנאי של "התקדמות במו"מ". בכל מקרה, מוחמד יתקשה לקדם החלטה דרמטית של חשיפת היחסים עם ישראל בעיצומו של עימות אלים או משבר בשאלת הר-הבית.
המפגש באבו דאבי התקיים בדרג מקצועי בכיר של ועדת ההיגוי ושל שש קבוצות העבודה (ביטחון אזורי; אנרגיה; ביטחון, מזון ומים; תיירות; בריאות; חינוך וסובלנות) במסגרת "פורום הנגב" שהקימו שרי החוץ של ארה"ב, ישראל, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו במרס 2022. זאת, בהמשך לאימוץ "הסכם המסגרת של פורום הנגב לשת"פ אזורי", בנובמבר 2022, ובמגמה להעלות את שיתוף הפעולה בכל התחומים לפסים מעשיים, ולהכין את המפגש בדרג שרי החוץ בחודש הבא.
גורמים ישראלים ממגוון משרדי ממשלה והמטה לביטחון לאומי, שנטלו חלק בדיונים, ציינו לחיוב הן את הרוח החיובית (למרות ניסיון של אחת המשלחות, שלא צלח, להעלות לסדר היום את הנושא המדיני הפלשתיני) והן את הסיכומים התכליתיים במגוון תחומים. הגיבוי האמריקני, המלווה אומנם במסרים על כך שאין מדובר בתחליף לפתרון שתי המדינות, תורם גם הוא להתבססות הפורום כמסגרת רשמית המגלמת את רוחם של הסכמי אברהם". חשיבות מיוחדת נודעת לתפקידה של מצרים, שבעשורים קודמים נקטה עמדה צוננת מאוד כלפי מהלכי נורמליזציה עם ישראל, וכעת היא שותפה הן לפורום הנגב והן למסגרת אזורית נוספת - פורום הגז של מזרח הים התיכון - שישראל היא אחד מעמודי התווך שלה. סירובה הנמשך של ירדן להצטרף ראוי לדיון נפרד.
מטבע הדברים נודעת משמעות סמלית ומעשית לכך שהמפגש התקיים, באווירה חיובית, למרות המתחים שנלוו להקמת הממשלה החדשה בישראל. אלו התחדדו, אמנם, בעקבות ביקורו של איתמר בן-גביר בהר-הבית, שהניב שלל גינויים של משתתפות הפורום, וההצבעה הבעייתית בעצרת האו"ם (שכל שותפות השלום של ישראל באזור תמכו בה) באשר להפניית "המשך הכיבוש" לפסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. שוב התברר, עם זאת, שניתן להעמיק ולבסס את הסכמי אברהם בהיבטיהם האופרטיביים, גם כאשר לא מסתמן אופק מדיני בסוגיה הפלשתינית.
|
|
|
|
|
קרירות בביקורו של ביידן [צילום: אוון ווצ'י, AP]
|
|
|
לצד העמקת ההסכמים עומדת על הפרק גם הרחבתם, וספציפית, שכן הדברים נאמרו במפורש בשיח הפוליטי הישראלי, האפשרות של פריצת דרך - קרובה? - ביחסים בין ישראל לסעודיה. בנאומו המסכם בכנסת (29.12.22) התייחס במפורש ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, לכך שבעת האחרונה הושגה התקדמות משמעותית לקראת נורמליזציה עם סעודיה, והמגעים כמעט והבשילו; ניכר היה שהוא מבקש לוודא שבבוא העת, גם הוא וממשלתו יוכרו כמי שמילאו תפקיד במהלך ההיסטורי. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא התייחס במפורש לסעודיה אך מנה את הרחבת הסכמי אברהם - בשאיפה "לסיים את הסכסוך הישראלי-ערבי" - כאחד משלושת יעדי היסוד הראשונים במעלה של ממשלתו, לצד ההתמודדות עם פרויקט הגרעין האירני, ופרויקטים תשתיתיים שיחברו את כל חלקי ישראל. רק פריצת דרך עם סעודיה, כמדינת המפתח בעולם הערבי, לצד מצרים, אכן יכולה להיתפס כמימוש יעד זה. אחרים במפלגתו התייחסו במפורש לאפשרות של הישג מול סעודיה כבר בטווח הקרוב. מעבר לידיעה הבלתי-אמצעית של גורמים ממלכתיים ישראלים העומדים בקשר חשאי עם הסעודים - ולא מאתמול - יש גורמים נוספים שצברו בעת האחרונה התרשמויות המעידות על נכונות סעודית, ברמה העקרונית, להתקדם לעבר נורמליזציה עם ישראל. בשיחה עם ראשי מכון וושינגטון מנה מוחמד את תנאיו - כמפורט להלן - אך לא כלל בהם התייחסות לנושא הפלשתיני, ודבריו התפרשו כהסכמה עקרונית, אם כי מותנית, לרעיון של כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל. גם משלחת אנשי צבא אמריקניים בדימוס מטעם ארגון JINSA, העוסק בהעמקת המחויבות לישראל בקרב הממסד הביטחוני האמריקני, ביקרה בסעודיה לאחרונה והתרשמה, כי מבשילים המהלכים המכינים לקראת פריצת דרך. נקודות ציון חשובות שכבר הצטברו: - ספק רב אם בחריין, שתלותה בסעודיה עמוקה, הייתה מצטרפת להסכמי אברהם ודוגלת בהעמקתם, אילולא הבינה כי דעתם של הסעודים נוחה מכך. שותפוֹת "פורום הנגב" בכללותן פועלות על בסיס הערכה דומה לגבי עמדתו של מוחמד.
- סעודיה התירה מעבר במרחב האווירי שלה לטיסות לישראל וממנה (את הקושי מערימה כעת דווקא עומן).
- הסעודים שבו והתחייבו, כפי שעשו גם ב-2015, לקיים את תנאי הסכם השלום הישראלי-מצרי בנוגע לחופש השיט במצרי טיראן גם לאחר שהאיים טיראן וסנפיר ישובו לריבונותם (הם "הושאלו" למצרים ב-1949, כדי שתעשה בהם שימוש להטלת מצור על ישראל, והנשיא עבד אל-פתאח סיסי סיכם על השבתם לסעודיה). מוזכרת גם האפשרות שיותרו ביקורי ישראלים באיים.
- השתתפות אנשי עסקים ישראלים, כולל נאום פומבי של יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג’-יחיא, הישראלי הראשון ממוצא ערבי המחזיק בעמדת מפתח בבנקאות הישראלית, בוועידה השישית של ה-FII (Future Investment Initaitive), פורום ההשקעות הבינלאומי העיקרי של סעודיה. ברקע ניצבת נכונות גוברת לפתיחת המשק הסעודי להשקעות ישראליות ישירות.
- תפקידו של שייח מוחמד אל-עיסא, מזכ"ל הליגה המוסלמית העולמית, בקידום מסרי פיוס, כולל תודעת השואה (בין היתר ביקר באושוויץ עם עמיתים יהודים), נושא שעלה על הפרק גם בקבוצת העבודה לחינוך וסובלנות ב"פורום הנגב".
|
|
|
|
|
חמימות בביקורו של שי [צילום: AP]
|
|
|
כל אלה מהווים איתותים ונקודות ציון, כמו גם מבחן ליכולתו של השלטון, היינו של מוחמד והממסד הסעודי הנוכחי, להתקדם צעד צעד לקראת נרמול, מבלי לעורר תגובה ציבורית נזעמת, או לגרום לסלמאן, שהשפעתו עדיין לא דעכה כליל, ללחוץ על דוושת הבלם. יורש העצר פועל שיטתית להרחקת סעודיה מזהותה הווהאבית ולקדם מרכיבים של ליברליזציה, אם כי בה בעת הוא נוקט דיכוי ברוטלי של כל תסיסה פוליטית, והתנהלותו מלווה בתופעות של יוהרה ובזבוז ראוותני. מבחינתו, נכונותו לחצות את הסף ולעסוק בגלוי בכינון יחסים מדיניים מותנית בשינוי ביחסו של ממשל ביידן כלפי סעודיה וכלפיו עצמו. המתח ביחסים בין וושינגטון לריאד הומחש היטב, ובמתכוון, בביקורו של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בסעודיה בדצמבר. גינוני הכבוד שהורעפו עליו בלטו ביתר שאת בהשוואה לקבלת הפנים הצוננת הרבה יותר לנשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בביקורו (יולי אשתקד), שבמהלכו אף נכשל במאמציו לשדל את הסעודים לתרום להורדת מחירי הנפט בצל המשבר האוקראיני. מאז נעשו מאמצים להוריד את רמת החיכוך, כולל קביעה משפטית בתמיכת הממשל בנובמבר 2022, שלא ניתן לנקוט הליכים כלפי מוחמד בשל רצח העיתונאי ג'מאל חאשוקג'י. עם זאת, בעיית היסוד - פרי חשדנות הדדית ומשקעי העבר - טרם באה על פתרונה. בשיחה של מוחמד עם מכון וושינגטון עלו שלוש ציפיות של סעודיה מארה"ב, שאף אחת מהן איננה קשורה למכלול הפלשתיני, ולו בעקיפין: - התחייבות ביטחונית אמריקנית לעתידה של סעודיה, במתכונת ברית נאט"ו, כשברקע האיום מצידה של אירן והחשש הסעודי העמוק שארה"ב לא תמנע בפועל מהאחרונה להגיע ליכולת גרעינית צבאית. בהעדר התחייבות כזו, הסעודים ממשיכים לטפח את הקשר עם סין, ואף לקיים, סביב הדיון על עתיד עירק, ערוץ קשר עם המשטר האירני עצמו.
- אספקת אמל"ח מן השורה הראשונה. זוהי סוגיה רגישה מבחינתה של ישראל, אך כזו שניתן ליישב בינה לבין המחויבות האמריקנית - על-פי חוק - לשימור יתרונה האיכותי הצבאי (QME) של ישראל.
- מתן הסכמה אמריקנית לתוכנית גרעין אזרחית בסעודיה - שוב שאלה מורכבת, אך כזו שניתן למצוא לה פתרונות בדמות מנגנוני פיקוח ואספקה חיצונית של מעגל הדלק.
לפחות ברמת העיקרון, ועל בסיס עבודת מטה פרטנית בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים, נראה, כי הדרג המדיני הישראלי כבר הציג אופציות ברוח זו לבכירי ממשל ביידן וימשיך להציב סוגיה זו במקום גבוה בסדר היום עימו.
|
|
להיזהר מצעדים שיפגעו בהתקדמות
|
|
|
|
|
שנים של אנטישמיות ארסית [צילום: עמר נביל, AP]
|
|
|
בכל מקרה יש להביא בחשבון, כי המציאות המדינית, הפוליטית (פנים-שושלתית) והחברתית-תודעתית בזירה הסעודית מורכבת, ונהירה רק באופן חלקי מאוד למתבונן מבחוץ ואפילו מבפנים. כפי שהסעודים עצמם מוכנים להודות, לא קל יהיה לסלק בהינף יד משקעים של עשרות שנים שבהן הולעט הציבור הסעודי בהסתה אנטי-ישראלית ואף אנטישמית ארסית. לחץ ישראלי בוטה מדי - קל וחומר מה שעשוי להצטייר כגרירת הנושא לתוך הזירה הפוליטית הישראלית הסוערת - יזיק יותר מאשר יועיל. הוא גם עלול לדרבן, ואולי כבר דרבן, את סלמאן לרסן את צעדיו של מוחמד. הפתגם הערבי "החיפזון מן השטן" הולם היטב את התובנות הנדרשות באשר לאופן ההתנהלות מול הסעודים בנסיבות הנוכחיות.
נכון לומר, בתוך כך, שזיקתם של הסעודים לעמדה הפלשתינית אומנם קלושה, אך לפחות ברובד ההצהרתי עדיין נשמעת ההתניה המסורתית - לא נתקדם לנורמליזציה עם ישראל עד שתסתמן התקדמות בין ישראל לפלשתינים וישורטט "אופק מדיני" כלשהו. קונקרטית, חשיבותה של היוזמה הערבית בהובלה סעודית, משנת 2002, הולכת ודועכת במציאות האזורית המשתנה. לסעודים - כמו גם למדינות הסכמי אברהם ואף לממשל ביידן - ברור כי ממשלת ישראל הנוכחית (כקודמתה) אינה צפויה למצוא בטווח הנראה לעין נקודת מפגש בין עמדותיה לבין התביעות הפלשתיניות. אולם שלא כאיחוד האמירויות, סעודיה אינה מוכנה עדיין להסיר את הנושא מעל הפרק, והבהרותיו של שר החוץ הסעודי בנושא התקבלו בברכה בצד הפלשתיני.
ראוי אפוא למתן את הציפיות, וגם התקדמות זהירה ומדודה עם הסעודים עלולה להיקלע לקשיים ניכרים אם מדיניותה של ישראל תצטייר כנטישה של מתכונת "ניהול הסכסוך" וחתירה להכרעה ולשינוי מהותי של תמונת המצב, גם במחיר קריסת הרשות הפלשתינית והחרפה ניכרת של העימותים בשטח. קביעה זו חלה, מטבע הדברים, גם על סוגיית הר-הבית. אם פריצת הדרך מול ריאד היא אחד מיעדי היסוד של ישראל בעת הזו - ויש לכך סיבות אסטרטגיות, דיפלומטיות, ערכיות-סמליות וכלכליות - זהו שיקול שיצטרך להילקח בחשבון בדיוני הדרג המקצועי והמדיני. יש מקום להתנהל בשיקול דעת בסוגיות שיכולה להיות להן השלכה על סיכויי ההתקדמות (הזהירה), וחשוב לא פחות - על היכולת לרתום את וושינגטון לסייע במאמץ זה.
|
|
|
הכותב הוא סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.
|
|
|
|
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
|
|
| תאריך:
|
04/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
04/02/2023
|
|
ד"ר ערן לרמן
|
|
החיפזון מן השטן ביחסים עם סעודיה
|
|
|
החברה הגרמנית סימנס AG נמצאת תחת אש לאחר שעלו טענות כי היא הפרה את החוק הגרמני כדי להבטיח חוזה בטורקיה. לפי דיווח של רשת השידור הגרמנית SWR, החברה השוכנת במינכן הפרה את האיסור החוקי על הצטרפות חברות גרמניות לעיצומים או חרמות שהוטלו על-ידי מדינות שלישיות כדי להשיג חוזים ממשלתיים במדינות אלו. האיסור מתיר חריגים רק לצעדים שננקטו על-ידי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, האיחוד האירופי או מועצת הביטחון של האו"ם.
|
|
|
|
|
מדינת ישראל וסודן צפויות לחתום עוד במהלך שנת 2023 על הסכם שלום. כך דיווח (יום ה', 2.2.23) משרד החוץ. ההודעה נמסרה לאחר ביקור של שר החוץ, אלי כהן, בחרטום, בירת סודן. סודן תהיה המדינה הרביעית שתחתום על הסכם שלום עם ישראל לאחר הסכמי השלום עם מצרים וירדן.
|
|
|
|
|
בצומת תפוח שבשומרון דרס נהג רכב מסחרי פלשתיני שני לוחמים ופצע אותם באורח בינוני וקל. הפצועים פונו לבית החולים בילינסון בפתח תקוה. המחבל הדורס נמלט דרומה והתנהל מצוד אחריו עד שהסגיר עצמו לכוחות הביטחון.
|
|
|
|
|
התחקיר שנערך בצה"ל לאחר התקרית שבה ביצע כוח צה"ל נוהל מעצר חשוד לעבר שני חשודים שחצו את הגבול שבין סוריה לישראל ברמת הגולן, אשר כלל ירי קטלני, מעלה כי לא מדובר בפעילות עבריינית. כך דיווח (יום ב', 30.1.23) דובר צה"ל.
|
|
|
|
|
בעקבות ביקורו של בנימין נתניהו אצל מלך ירדן הרבת עמון, הפיצו הירדנים הודעות כאילו נתניהו אישר למלך ירדן כי בהר-הבית יחול הסטטוס-קוו, אשר ירדן מתרגמת אותו לזכויות ריבוניות שלה בהר-הבית, באמצעות הווקף הנתון לשליטתה. הביקור בא על-רקע המתיחות עם ירדן שהתעצמה לאחרונה לאור עליית השר איתמר בן-גביר להר-הבית, עיכוב שגריר ירדן בהר-הבית על-ידי שוטר, התגברות עליות ותפילות יהודים בהר-הבית ושינוי פקודת המשטרה אשר העבירה את הסמכות לקביעת מדיניות המשטרה בהר-הבית לידי השר בן-גביר.
|
|
|
|
|
