השופטת: אבירה אשקלוני, בית משפט השלום בתל אביב
המועד: יום רביעי, 1.2.2023, שעה 09:45
הנושא: פלילי - בית משפט קהילתי
תפקידם של השופטים בבית המשפט הקהילתי שונה מאשר בכל ערכאה אחרת. מטרתו המרכזית של בית משפט זה היא לשקם את העבריין, החל מגורמי היסוד שהובילו אותו לעבירה שביצע (התמכרות, מצב כלכלי וכדומה) וכלה בהשבתו לתפקיד מועיל בחברה. התהליך מתאים לעבירות קלות של מי שאין להם עבר פלילי, בתנאים שנקבעו בחוק. הרוב המכריע של העבודה נעשה מחוץ לאולם - בשירות המבחן, בטיפולים השונים ובידי הנאשם עצמו. השופט צריך לפקח ולכוון, ובמידת הצורך - להחליט האם התהליך נכשל ולהחזיר את התיק למערכת הפלילית הרגילה.
בהינתן כל אלו, הדיונים בבית המשפט הקהילתי נושאים אופי שונה לחלוטין מזה המוכר לנו. עיקרם הוא מסירת דיווח לצורך המעקב השיפוטי. מכך גם נגזר תפקידו השונה של השופט. מצד אחד, ברוב הדיונים אין לו עבודה שיפוטית של ממש והוא מהווה במידה רבה סוג של חונך, תומך ובמידת הצורך - נוזף. מצד שני, נדרשים ממנו כישורים בלתי-שיפוטיים ואף בלתי-משפטיים; אולי כאלו של עובד סוציאלי ומאמן אישי. השופטת אבירה אשקלוני מצוידת בכל אלו ביד רחבה.
לאחר שהיא מתגברת על בעיות מחשוביות ומעירה לסניגורית המדברת עם לקוח ("אולי בבקשה אפשר את השיח [בחוץ])", אשקלוני מקשיבה לדיווחה של קצינת המבחן. "דברים טובים, ברוך ה'", היא אומרת לנאשם, המגיב באומרו שהוא אסיר תודה לנבחרת החלומות שלו. אשקלוני צוחקת, מכניסה את הדברים לפרוטוקול וממשיכה משם: "יופי, אנחנו פה בשביל להגשים חלומות של אחרים, ואתה עושה את זה מצוין. איך באוניברסיטה בעם?" - למדתי מושגים כלכליים. "רוב האנשים לא יודעים מה זה".
אשקלוני מקפידה שכל הדברים יירשמו ושוב פונה לנאשם: "אתה עובד, אתה ממשיך ואתה מרוצה. יש לנו הרבה נחת ממך. תביא את המסמכים ויעזרו לך עם החובות שעוד נשארו. אתה בדרך טובה". היא פונה לתובעת, שמה שיתברר כסוג של בדיחה פנימית על קבוצות הכדורגל שמקימים התביעה ושירות המבחן: "מה עם המועמד לקבוצת הכדורגל? הוא יבוא לעודד את הקבוצה". אשקלוני שואלת עוד כמה שאלות ומפגינה בקיאות רבה בפרטים, למרות הערימה הגדולה שעל שולחנה. היא קובעת דיון מעקב ל-1.3.23 ונפרדת ממנו: "שמור על עצמך. תמשיך ככה".
"אין פה שום דבר מצחיק"
לנאשמת בתיק הבא, מעדכנת קצינת המבחן, ייקבע תור לפסיכיאטרית בימים הקרובים. אשקלוני שמה לב לכל פרט: "התור ייקבע בימים הקרובים או הפגישה בימים הקרובים?". בתשובה לפנייתה של אשקלוני, מדברת הנאשמת על כך שהבינה שהיא צריכה להזיז את עצמה. אשקלוני מגיבה: "אני קצת בדז'ה-וו. את מכירה את הביטוי הזה, נכון? הרבה חודשים אחורה. אז עכשיו אני רוצה לראות אותך בספרינט של קידומים, כי את שומעת שיהיה דיון מעקב. כולנו רוצים שתסיימי בהצלחה ועכשיו זה תלוי בך. כבר ניהלנו את השיחות האלה".
הנאשמת: "כל הבעיות שיש לי בחיים, זה אני". אשקלוני: "תובנה חשובה מאוד. זה ההתחלה והסוף של הכל, בכל התחומים. קצינת המבחן הולכת איתך יד ביד, ממש. תעשי הכל בשביל לסיים, לא נשאר לך עוד הרבה. מה לעשות? התשובה: לעשות. לא לפרוטוקול, אני לא רוצה עוד פעם דז'ה-וו. הכל יכול להיות, אבל זה - לא. אין בזה שום דבר חינני ומצחיק, אלא לקחת את עצמך בידיים ולמקם את עצמך בתהליך של בית המשפט הקהילתי. את ממש קרובה לסוף. אין פה שום דבר מצחיק; אדרבה, זה הליך פלילי על כל המשתמע. אני מצפה שבדיון הבא יהיה לי דיווח חיובי, שנוכל להתקדם לסיום".
"שום דבר מההנחות הקטנות האלה"
כיצד מטפלת אשקלוני במקרה בו התהליך פחות מצליח? הבה נראה. "מה שלומך? טוב?", היא פונה לנאשם. הוא משיב: "מעולה". אשקלוני: "מעולה? עוד יותר טוב. גבירתי קצינת המבחן, כולי אוזן". מתברר שהאיש מתקשה להתמודד עם חיבתו לאלכוהול, ואשקלוני איננה מתכוונת לתת לו הנחות. הנאשם אומר ש"נהייתי בן אדם טוב בהרבה" ומספר על מעשיו. אשקלוני מגיבה:
"אתה צעד אחד קדימה לפני כולם. אנחנו בהחלט רואים שאתה עושה מאמצים כדי לקדם את עצמך. אתה עושה משהו בשביל עצמך, זה הכי חשוב. במצב הקונקרטי שלך [באלכוהול] אין הנחות של רק ביום שישי, רק בערב חג. הפתרון הוא שאתה לא יכול להרשות לעצמך שום דבר מההקלות הקטנות האלה. תמיד יש סיבה לשמוח עם יין או משהו אחר. ואתה לא יכול להרשות לעצמך". הנאשם: "זה נראה לי דבר קטן, אבל בסדר". אשקלוני: "ממש לא. אנחנו בכיוון של טיפול הוליסטי. בכל השאר - תמשיך ככה".
אשקלוני שוב מעירה מיד על שיחה באולם ועוברת הלאה. ליתר דיוק: היא מנסה לעבור הלאה. "עוד דקה, המחשב יעלה ונוכל להתקדם. המחשב יותר מדי איטי, לא עומד בקצב שלנו". היא מעירה בשקט לקלדנית: "את צריכה להגיד לי אם את מחליפה user. אפשר היה לעשות את זה בהפסקה. זה גוזל כל כך הרבה זמן. אי-אפשר לעבוד באיטיות הזאת". אשקלוני יוצאת עד שהמחשב יסודר, חוזרת אחרי שתי דקות ושוב משליטה סדר: "גבירתי המאשימה, התחלנו" היא אומרת לתובעת השקועה בשיחה.
כעת על אשקלוני להתמודד שוב עם תיק שפחות מצליח: הנאשם מתקשה להתקדם בתחום ההתמכרות וכל גורמי הטיפול ייפגשו כדי לטכס עצה. בתשובה לשאלתה של אשקלוני אומר הנאשם ששלומו בסדר, אך היא מגיבה: "פחות בסדר ה'בסד"ר הזה. מה מלחיץ אותך?" - ישיבת הוועדה. "אני מתייחסת לזה כוועדה מקדמת, כמקום שמתכנסים גורמי טיפול כדי לראות את אפשר לדייק את הטיפול עוד יותר. תוכנית טיפולית היא תפירה עילית, לא קונצפציה. צריך לתפור את הטיפול למידותיו של כל אחד ואחד. זה נועד להתאים את הטיפול שיתאים לך הכי טוב".
אשקלוני יודעת שהאיש זקוק למשככי כאבים וש"אתה עובד במשהו שאתה אוהב". הנאשם מעיר ש"בדרך כלל אני לא כל כך אוהב לעבוד", ואחרי שכולם צוחקים אשקלוני מרצינה: "זה חלק מתהליך השיקום - לקום כל בוקר וללכת לעבודה, להיות נורמטיבי". מדברי קצינת המבחן מתברר, כי בעצם האיש מכור לכדורים וזוהי הנקודה המרכזית לה מחפשים פתרון. תוך כדי הדיון משוחח סניגור עם התובעת וחוטף נזיפה חביבה: "זה שבאת לבוש כמו שצריך - אני מאוד מודה לך, זה קרדיט לרעייתך, אבל זו לא סיבה לשיח באמצע תיק אחר". אשקלוני מסכמת: הדיון הבא בעוד שלושה שבועות, "שיהיה לך בהצלחה ושמור על עצמך".
"אני שמחה שהיום הגעת במדי משפט"
התובעת משוחחת עם שתי צעירות שמאחוריה, ואשקלוני כצפוי לא מתלהבת: "אתן צריכות ישיבת צוות, משהו?". קבוצת הכדורגל שוב עולה על סדר היום, אשקלוני מתלוצצת שמדובר בגורם המשנה את ההליך ומעירה לאותו סניגור: "אצלך עלול להיות מצב שתבוא במדים של הקבוצה המתחרה. אין סיכוי שאתה תשחק עם התביעה". היא פונה לנאשם: "מה התשובה שלך לשאלה שעוד לא נשאלה - לגבי קבוצת הכדורגל?". הוא מתחמק באלגנטיות: "אני לא בכושר".
עוברים לגופו של עניין ואשקלוני מבקשת: "איך בכל המישורים שאתה עוסק בהם? ספר לנו". - מצאתי עבודה. "איפה?" - ב-hot. "אה, אנחנו מכירים את העניין", מגיבה אשקלוני בבקיאות מדהימה בפרטים. "אתה מרוצה מהמצב שלך. מעולה. אז אני באמת רוצה לחזק אותך על התהליך שאתה עושה. ההתחלה הייתה איטית והיית צריך את הזמן שלך להשתלב. הדבר הכי חשוב הוא שיתוף. כמה שתהיה יותר מעמיק חקר פנימה והחוצה לקצינת המבחן - כך אפשר יהיה יותר לעזור לך. אני מבינה שעם המגורים הסתדרת, ברמת השרון".
הסניגור מתייחס בקצרה, אבל אשקלוני לא יכולה להתאפק: "אני שמחה שהיום הגעת במדי משפט. יש לי תיקון קטן, אבל יש לי טולרנטיות לעניבה האפורה. תסתכל על חברך מימין". הסניגור: "זה תקני?". אשקלוני: "יחסית אליך - כן". הוא מתעניין אם אפשר להקים קבוצת כדורגל של סניגורים ואשקלוני מציעה לו להצטרף לזו של בית המשפט. היא קובעת דיון מעקב לעוד שלושה שבועות ומסכמת בפנייה לנאשם: "אני מצפה לגדולות, אבל לא בדיבורים; לעשות".
השורה התחתונה: אשקלוני מתאימה לבית המשפט הקהילתי ככפפה ליד. היא אימהית, סובלנית, בקיאה בכל פרט, יודעת לאזן בין חיזוקים לביקורת ומונעת אפילו שמץ מן המהומה האופיינית לאולמות פליליים. כאמור, העבודה בעיקרה אינה שיפוטית קלאסית - מה שמעצים עוד יותר את התנהלותה המרשימה של אשקלוני.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
