החקירה ב-15.1.17 החלה בנושא פגישותיהם של מוזס ונתניהו בשנת 2008. לדברי מוזס, נתניהו רצה להבטיח שהסיקור לקראת בחירות 2009 יהיה הוגן כלפיו, לאחר שבשנת 1997 פורסם תחקיר על התנהלותה של שרה נתניהו במעון ראש הממשלה. "לא הייתה לי בעיה להבטיח לו את זה, כי בכל מקרה לטעמי הסיקור של הבחירות הקרובות אז, היה צריך להיות מאוזן כמו בכל מערכת בחירות לפניה".

במקביל ביקש מוזס מנתניהו לבדוק האם בכוונת שלדון אדלסון לפרסם מהדורת סוף שבוע של ישראל היום, ונתניהו בדק והשיב לו שאין כוונה כזאת. הוא מצידו הבהיר לנתניהו, כי הסיקור של הבחירות יהיה הוגן ומאוזן, ושלאיש מן המועמדים לא תהיה חסינות מפני התקפות. מוזס שיער, כי נתניהו היה מוכן לבדוק את שאלתו לגבי ישראל היום, כי "הוא רצה להגביר את הביטחון שלו שהסיקור יהיה כפי שציינתי".

לאחר מספר חודשים החלה לצאת מהדורת סופ"ש של ישראל היום, מוזס הביע בפני נתניהו את כעסו והלה טען שלא ידע על כך. בשנת 2010, לאחר שידיעות אחרונות סיקר את תביעתה של ליליאן פרץ (לשעבר מנהלת משק הבית) נגד שרה נתניהו, סימן בעלה את ידיעות אחרונות כאויב המר ביותר שלו וניתק כל קשר איתו, המשיך מוזס.

שבועיים לאחר בחירות 2013, המשיך מוזס, פנה אליו מנכ"ל ידיעות ספרים, דובי אייכנוולד, שהיה אז מקורב לבני הזוג נתניהו, אמר שנפגש מספר פעמים עם נתניהו והלה ביקש להיפגש עימו. "הייתי המום ולא הבנתי למה הוא רוצה להיפגש עימי", הוסיף. "דובי אמר לי שהוא דיבר איתו גם על חשיבות של תקשורת חופשית במדינה ועל כך שצריך ליצור מצב שבו לא יהיה רק ישראל היום. דובי אמר לי שנתניהו אמר לו שהוא מבין את החשיבות של התחרות בתקשורת ויהיה מוכן לחשוב על דרכים שהתחרות תתקיים.

"יכול להיות שדובי אף אמר לי שנתניהו ירצה לדבר איתי על נושאים פוליטיים. בתחילה לא רציתי להיפגש, כיוון שהערכתי שאין טעם לפגישות האלה ובכל מקרה לא האמנתי לנתניהו", אשר השתלח בחריפות זמן רב בידיעות אחרונות. למרות זאת התקיימו חמש-שש פגישות, בהן דנו על תחרות הוגנת בין העיתונים: גביית תשלום כלשהו תמורת ישראל היום במשך השבוע או במהדורת סופ"ש, הקטנת התפוצה שלו והפסקת מכירת מודעות במחירי היצף. מוזס אמר כי רצה תחרות משום שהאמין שידיעות אחרונות טוב יותר ו"בלי תחרות אתה מתנוון".

בפגישה הראשונה ביקש נתניהו את עזרתו של מוזס בהקמת קואליציה עם נפתלי בנט ויאיר לפיד. מוזס העיד שנדהם מהבקשה, כי מיד לאחר הבחירות שמע שנתניהו מאשים אותו שלפני הבחירות נפגש במשרדו עם לפיד ובנט כדי לגרום להפסד שלו. "כמובן שזה לא היה נכון ולא התקיימה פגישה כזאת. נתניהו נטה במשך השנים לייחס לי יכולות לא-מציאותיות, מתוך חשש ופרנויה שאני רודף אותו ואת משפחתו... אמרתי לו שאין בכוחי או באפשרותי להשפיע לא על לפיד ולא על בנט בכל הקשור למגעים הקואליציוניים, אבל הוא המשיך בשלו וביקש ממני בכל זאת לפעול בנושא".

נתניהו הבטיח לבדוק את הנקודות שעלו בפגישות לגבי ישראל היום, אמר מוזס, ואמר שיעשה זאת רק בפגישה פנים אל פנים (כנראה עם אדלסון) ולא בטלפון. אייכנוולד אמר למוזס שנתניהו הציע לו להצטרף אליו לנסיעה ללונדון, בה עמד ככל הנראה לפגוש את אדלסון, אך מוזס הטיל וטו על הרעיון. במקביל ביקש נתניהו מאייכנוולד למנוע פרסום ידיעה על שרה נתניהו, אייכנוולד פנה למוזס והידיעה לא פורסמה; "זה לא משהו חריג" אלא מה שמתרחש מדי פעם מול אנשי ציבור, הדגיש מוזס.

הדו-שיח הסתיים כאשר אחיה של שרה נתניהו, חגי בן-ארצי, פרסם ספר על המשפחה בידיעות ספרים ובמוסף "7 ימים" התפרסמה כתבה שקידמה את הספר. "היה לי ברור שנתניהו ושרה לא אוהבים את הכתבה ושהדיאלוג שהיה קיים בינינו הסתיים", משום שבן-ארצי התייחס אליה "וכנראה שהיה בדברים משהו שפגע בה. לטעמם של בני הזוג נתניהו, אסור לפרסם בעיתון דברים שמתפרשים כפגיעה בהם".

מוזס הוסיף: "ידוע לי שנתניהו ייחס לי במשך השנים יכולות לא-מציאותיות. אני לא רואה את עצמי ולא את העיתון כמפרקים ומרכיבים ממשלות. תפקידנו לבקר את פעולות הממשלה באשר היא. אני מניח שלתפיסתו של נתניהו, עבודה עיתונאית לגיטימית נתפסת כמזימה אפלה". הוא השיב בשלילה לשאלתם של החוקרים האם ניסה למנף לטובתו תפיסות אלו של נתניהו בנוגע לכוחו. "לא היה מבחינתי שום מינוף כלפיו", הדגיש.

מוזס שוחח עם תת-ניצב כורש ברנור על עתיד התקשורת וידיעות אחרונות. גם בעבר היו שאמרו שהעיתונות המודפסת תיעלם, אך היא קיימת – לצד האינטרנט. "אני צריך לשנות את העיתון, לעשות סוג אחר של עיתון", המשיך. בעוד שבאינטרנט ניתנות החדשות והגולשים צורכים בעיקר מבזקים, בעיתון המודפס צריכים להופיע "הדברים היותר עמוקים, תחקירים, מאמרים, פרשנויות".

התחזית אינה ורודה, הודה מוזס, ו"מבחינת מכירה של הקבוצה – בעיתוי שלנו זה נכון למכור היום". ברנור: "כמה שווה העיתון שלך היום?". מוזס: "את אותו מספר שקונה מוכן לשלם. אני אגיד לך למה אני עונה [כך], כי אנשים לא קונים תקשורת". מוזס גם ציין, כי יסכים למכור את ידיעות רק למי שיבטיח להמשיך ולהעסיק אותו בו עוד מספר שנים.

ברנור חקר את מוזס על מגעיו סביב חוק ישראל היום. מוזס אישר שדיבר על כך עם הח"כ דאז איתן כבל, מראשי יוזמי החוק. מוזס טען ששוחחו מספר פעמים; ברנור טען, כי מדובר בעשרות פעמים. לדברי מוזס, ייתכן ששלח את כבל לחברי כנסת נוספים בבקשה שיתמכו בחוק, כגון עפר שלח [שכתב בידיעות אחרונות לפני היבחרו לכנסת וכותב בו גם כיום] ואביגדור ליברמן או רוברט אילטוב מסיעתו, ואולי גם עם לפיד. "בטח שדיברת איתו", אמר ברנור בנוגע ללפיד. "רשום לי פה 'טמבל' על המצח? נוני, נו באמת".

ברנור שאל את מוזס האם סחט את כבל בדמות איום בסיקור עוין אם לא יקדם את החוק. מוזס השיב: "לא. לא את כבל ולא אף אחד אחר". ברנור: "פה אתה בטוח במאה אחוז?". מוזס: "כן, כי אני לא סוחט אף אחד. לכן אני בטוח באלף אחוז, לא במאה אחוז". השאלה מעליבה, הוסיף מוזס.

הוא גם דחה את השמועות לפיהן בידיעות אחרונות "שומרים חומרים כנגד אנשים", כפי שהגדיר זאת ברנור. "הדברים האלה לא מחזיקים בעידן של היום", הגיב מוזס. "אם יש חומר על מישהו, בסופו של דבר זה יתפרסם. אין יותר. הדברים האלה שאתם מדברים עליהם, זה דברים של אולי לפני 40 שנה". ברנור תוהה מהיכן צומחים סיפורים כאלה ומוזס ענה: "אנשים מתוסכלים שפוטרו ברובם מהעיתון".

בחקירתו ב-16.1.17 שב והתייחס מוזס לפגישות בין אייכנוולד לבני הזוג נתניהו. אייכנוולד סיפר לו, ששרה נתניהו "קיללה והשמיצה אותי. היא האשימה אותי בכך שאני לוקח את הכסף שלהם. שרה אף אמרה לדובי משהו כמו 'אם אנחנו ניפול, אנחנו נפיל אותו איתנו'. היא אף כינתה אותי 'נאצי' באותה פגישה עם דובי".

באותה חקירה דיבר מוזס על יחסיהם של נתניהו ואדלסון. "להערכתי נתניהו היה בטוח שהוא יוכל לבקש מאדלסון לעשות כל מה שהוא [נתניהו] רוצה. אבל במשך הזמן הקערה התהפכה וזה לא היה המצב יותר. נתניהו הבין להערכתי שלמרות חלוקתו הנרחבת של ישראל היום, השפעתו על דעת הקהל אינה גדולה כמו שהוא רצה". לדברי מוזס, נתניהו לא אמר בשיחותיהם שהוא אינו יכול להעביר חוק שיפגע כלכלית באדלסון; הבעיה ביחסיהם לא הייתה במישור הכלכלי.