בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
החלופה המועדפת ליום שאחרי: יו"ש ועזה תחת רשות מחודשת
מומחי המכון למחקרי ביטחון לאומי בחנו את שש האפשרויות לשליטה ברצועת עזה וניהולה לאחר המלחמה, ומצאו שהטובה ביותר והזמינה ביותר היא חיזוק הרשות הפלשתינית לאחר רפורמות מקיפות ● לעומת זאת, הרעיונות המעורפלים של נתניהו הם המשך הרעיונות של ערב המלחמה וסובלים משורה של חולשות וסכנות
מטרות המלחמה של ישראל במערכה מול חמאס קובעות, כי ישוחררו החטופים, חמאס לא ישלוט ברצועת עזה ותפורק הזרוע הצבאית של הארגון (צבא הטרור), וכן שלא ישתקף עוד ולאורך זמן איום ביטחוני מהרצועה כלפי ישראל.
על כן, מצב הסיום שממשלת ישראל נדרשת להציג אמור לתאר את המציאות בתום המלחמה: החטופים שוחררו; מחמאס נשללה היכולת השלטונית והצבאית ונחסמו האפשרויות לצמיחתו מחדש; הוקמה כתובת שלטונית "מחודשת" ומתונה לשליטה ברצועת עזה; לישראל קיים חופש פעולה צבאי לאכיפת פירוז הרצועה מיכולות צבאיות, לסיכול ולמניעת התפתחות איומים; נחסמה יכולת התעצמות צבאית והברחות מגבול מצרים לרצועה ונשמר פירוז הרצועה מיכולות צבאיות; ברצועת עזה קיימת מעורבות בינלאומית ואזורית חיובית: שיקום התשתיות, תמיכה במנגנונים האזרחיים ובאלה האחראים לסדר ציבורי, תמיכה במנהל טכנוקרטים שינהל את הרצועה; נשמרה לגיטימציה בינלאומית לישראל והיא אינה מאותגרת בפורומים בינלאומיים.
לגבי המערכת הפלשתינית כולה, יש להידרש גם למצב הסיום ביהודה ושומרון (יו"ש): הרשות הפלשתינית (רש"פ) מחודשת, אינה עוינת והיא מהווה כתובת ביטחונית ושלטונית יציבה; הרש"פ מקדמת רפורמה לשיפור המשילות ולמיגור ההסתה והרדיקליות נגד ישראל; מנגנוני הביטחון שלה חוזקו, ושופרה אכיפת החוק והסדר בשטחה והיא פועלת לפרוק תשתיות טרור; התחזק התיאום הביטחוני עם ישראל; הפלשתינים חווים מרקם חיים משופר - צמצום אבטלה, ריבוי מקומות תעסוקה (וכן עבודה בישראל?); הקהילה הבינלאומית ומדינות המפרץ משקיעות בפיתוח כלכלי/תשתיתי בשטחי הרשות; נשמרים היציבות הביטחונית וחופש הפעולה של צה"ל לסיכול טרור ולפירוק תשתיותיו.
ב-23 בפברואר 2024 פרסם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את "תוכנית היום שאחרי חמאס", לאחר שמנע חודשים רבים דיון בנושא בקבינט הביטחוני ובממשלה. מסמך עקרונות זה מציג בקווים כלליים, רובם נטולי יישום, את חזונו. "ישראל תשמור על חופש פעולה מבצעי בכל רצועת עזה, ללא הגבלת זמן, לצורך מניעת התחדשות הטרור וסיכול איומים מעזה", ובנוסף: "מרחב אבטחה שמוקם ברצועת עזה בשטח הגובל עם ישראל יתקיים כל עוד קיים בו צורך ביטחוני".
בנוגע לדרום הרצועה: "ישראל תקיים 'סוגר דרומי' בגבול עזה-מצרים, לצורך מניעת התעצמות מחדש של גורמי טרור ברצועת עזה. 'הסוגר הדרומי' יפעל, ככל הניתן, בשיתוף פעולה עם מצרים ובסיוע ארה"ב, ויתבסס על אמצעים למניעת הברחות ממצרים הן בתת-הקרקע והן מעל הקרקע, לרבות במעבר רפיח". במישור האזרחי מציין ראש הממשלה, כי יפעל לכך שהניהול האזרחי והאחריות לסדר הציבורי ברצועה יתבססו על גורמים מקומיים בעלי ניסיון ניהולי, שאינם מזוהים עם מדינות או גופים שתומכים בטרור.
בסיום המסמך מדגיש נתניהו את התנגדותו להקמה חד-צדדית של מדינה פלשתינית: "ישראל דוחה על הסף תכתיבים בינלאומיים בעניין הסדר קבע עם הפלשתינים. הסדר כזה יושג אך ורק במו"מ ישיר בין הצדדים, ללא תנאים מוקדמים. ישראל תוסיף להתנגד להכרה חד-צדדית במדינה פלשתינית. הכרה כזו בעקבות הטבח של ה-7 באוקטובר תעניק פרס עצום לטרור שלא היה כדוגמתו ותמנע כל הסדר עתידי לשלום".
תוכנית נתניהו מעידה על כי הוא דבק בהנחת יסוד, שהביאה ל-7 באוקטובר ולמלחמה: הבידול בין יהודה ושומרון לרצועת עזה. בראשיתו, הבידול גרס הפרדה בין האזורים לשם המחשה לציבור הפלשתיני, כי תנאי החיים בתחומי הרשות, אשר דבקה בהסדר מדיני המבוסס על מו"מ, טובים לאין שיעור מאלה של החיים ברצועת עזה, תחת שלטון חמאס השואף להשמדת ישראל.
ואולם, בזמן הממשלות בראשות נתניהו התהפכה מדיניות הבידול, היטיבה עם חמאס ברצועה בעוד היא החלישה את הרשות הפלשתינית עד כדי הפיכתה לחסרת רלוונטיות. זאת, כדי למנוע אפשרות למו"מ מדיני וסיכוי להקמתה של מדינה פלשתינית. נתניהו נותר, אם כן, דבק בהחלשת הרשות הפלשתינית, במניעת מעורבותה בעתיד הרצועה ובהפיכתה לגורם לא רלוונטי.
כדי להרחיק את הרשות הפלשתינית מהרצועה, נתניהו מתיימר לבנות מנגנון אזרחי פלשתיני עם אנשים שאינם קשורים לארגונים הפלשתינים. ישראל מתקשה לאתר אותם גורמים, ובשל דחיית הדיון לגבי "היום שאחרי", היא איבדה את ההזדמנות להצמיח אותם מיד לאחר כיבוש שטחי הרצועה, לפני התפתחות כאוס באזור: 2 מיליון איש שנדחקו לשטח קטן בדרום הרצועה, ללא מזון, ללא מערכת בריאות, ללא מערכת ביוב וללא סדר ציבורי. בתנאים המתפתחים עשויה ישראל להידרש להקים מינהל אזרחי, בעלות של מיליארדים מכספי משלם המיסים הישראלי, משום שמדינות אחרות בוודאי לא יסייעו לשמר את הכיבוש הישראלי המחודש ברצועה.
במקום השני - הרצועה כמחוז ברש"פ
כניסת סיוע דרך מעבר כרם שלום [צילום: עבד אל-רחים חטיב, פלאש 90]
במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנה קשת חלופות אפשריות ליום שאחרי שלטון חמאס ברצועת עזה. במטרה לזהות, באמצעות פלטפורמה של "חוכמת מומחים", החלופה המקדמת את האינטרסים של ישראל באופן הטוב ביותר. וזאת, על בסיס קריטריונים אחידים.
החלופות: (1) ניתוק מוחלט של הרצועה מישראל וחסימת כל המעברים מישראל לתחומה; (2) כיבוש הרצועה, שהייה ממושכת של כוחות הביטחון בתחומה וכינון מנהל אזרחי או ממשל צבאי; (3) השבת הרצועה לשליטת רשות פלשתינית מחודשת - הכיוון לעברו מצביעות בימים אלה ארה"ב, מדינות ערב והקהילה הבינלאומית; (4) הפיכת הרצועה למחוז בפדרציה עם הרשות הפלשתינית, חיזוק הרשויות המקומיות ברצועה, כינון מינהל טכנוקרטים לניהול רצועת עזה הכפוף לרשות הפלשתינית ומחויב להסכמים הקיימים; (5) ממשלת אחדות פלשתינית משלובת או נתמכת על-ידי פתח וחמאס; (6) רצועת עזה כיחידה טריטוריאלית נפרדת מהרשות הפלשתינית ומהגדה המערבית.
המומחים התבקשו לדרג את המידה בה עונה כל חלופה לקריטריונים הבאים: עמידה במטרות המלחמה; הפחתת תלות הרצועה בישראל; הסיכוי להתפתחות כתובת שלטונית פלשתינית מרכזית, בעלת מונופול על הכוח; ביטחון ותחושת ביטחון לתושבי מערב הנגב; שמירת חופש הפעולה המבצעי לצה"ל נגד איומי טרור; מניעת משבר הומניטרי וכאוס; התבססות על מנגנונים קיימים בעלי יעילות מוכחת; נכונות למעורבות ערבית ובינלאומית חיובית; פוטנציאל למשאבים ולמימון שיקום הרצועה; תמיכת הציבור בישראל; תמיכת האוכלוסייה הפלשתינית ברצועה.
לבסוף נדרשו המומחים להעריך איזו חלופה היא בת היישום הגבוהה ביותר. שתי החלופות שתועדפו על פני היתר באופן ברור, לפי סדר הדירוג, הן:
איחוד המערכת הפלשתינית תחת רשות פלשתינית "מחודשת". חלופה זו משתלבת עם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ועיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה. היא תזכה לגיבוי של ארה"ב, מדינות ערב והקהילה הבינלאומית; היא תוכל להתבסס על מנגנונים, ערוצים והסכמים קיימים; תאפשר בנייה מיידית של מנגנונים לאכיפת סדר ציבורי ברצועה, בסיוע מצרים ובהנחיית המתאם הביטחוני האמריקני, וכן תאפשר את הפעלתם בזמן קצר.
ישראל תוכל לממש את תפיסתה המבצעית של מערכה ממושכת נגד הטרור בתיאום עם מנגנוני הרשות, כפי שהיא פועלת בשטח A ביו"ש; הרשות תוכל לזכות בתמיכה ציבורית אם תחזור לרצועה כשאיתה חבילת שיקום וסיוע נרחבת לתושבים. חולשות החלופה: יש בה סיכון שהיא לא תמנע את צמיחת חמאס מחדש, יידרשו תמורות מדיניות נרחבות מישראל גם ביו"ש, וקיים סיכון שהרשות תקרוס עקב עומס מטלות ומתיחת יתר בין הגדה לרצועה.
רצועת עזה כמחוז ברשות הפלשתינית. מינוי מינהל טכנוקרטים לרצועה על בסיס מנהיגות מקומית עזתית שאינה חמאס, ללא ביטול מסגרת ההסדרים בין הרשות הפלשתינית לישראל והמשך התבססות על התיאום מול הוועדה האזרחית של הרשות. חלופה זאת מעשית לתקופת המעבר, עד ליישום הרפורמות הנדרשות ברש"פ (אם אכן יתממשו), תוך פיקוח מצרי ואמריקני על מנהלת הטכנוקרטים והיותה נקיה מהשפעות חמאס. החלופה צפויה לזכות בתמיכת הציבור העזתי תוך שילובו בניהול הרצועה ובנייתה. ככל שיכונן מוקדם יותר סדר ציבורי ומנגנון שליטה אזרחי ברצועה, כך יקל בהמשך על הרשות הפלשתינית לחזור ולשלוט באזור באופן אפקטיבי.
יתרונה של החלופה הוא בפוטנציאל של המעבר גם לחלופת הרשות וגם לחלופת עזה כיחידה טריטוריאלית נפרדת מיו"ש. חולשת החלופה נעוצה בתלות בארה"ב, במדינות ערב ובקהילה הבינלאומית לקבלתה ולסיוע במימושה. הצלחתה תלויה מאוד בהירתמות מצרים ונכונותה להתערב ברצועה. גם בחלופה זו קיימת סכנה להתאוששות חמאס. יידרשו תמורות מדיניות לרש"פ, על-מנת שתאפשר את החלתה ולא תמנע את הצלחתה.
להציב את התנאים ל"רשות מחודשת"
רפיח אחרי הפצצה ישראלית [צילום: עבד אל-רחים חטיב, פלאש 90]
לעומת זאת, חלופת נתניהו - רצועת עזה כיחידה טריטוריאלית נפרדת מהגדה המערבית ולא תחת שליטת הרשות הפלשתינית - מתומצתת בקביעתו: "לא חמאסטאן ולא פתחסטאן". הרעיון הוא ניתוק מוחלט של הרצועה מהגדה - המשך מדיניות הבידול הישראלית - ויצירת מסגרת מנותקת מההסכמים הקיימים. השאיפה היא לצמיחת שלטון אותנטי ברצועה, שיצליח לשלוט בשטח ויהיה תלוי בסיוע מצרי ובהירתמות בינלאומית לשיקום הרצועה.
אלא שישימותה של חלופה זו נמוכה, היא תעצור את התגייסות מדינות ערב והקהילה הבינלאומית לסיוע בייצוב הרצועה ושיקומה, תקל על חמאס להתאושש ולצמוח מחדש, הרצועה תהווה כר פעולה נרחב לגורמים קיצוניים ואיסלאמיים אחרים, ותשפיע באופן שלילי על הרלוונטיות של הרשות הפלשתינית ויכולתה להמשיך ולתפקד ביו"ש.
הקביעה שניתן לייצב ולעצב את הרצועה ללא הרשות הפלשתינית ולזכות בגיבוי ובתמיכה של מדינות ערב והקהילה הבינלאומית, היא אשליה. משמעות חזונו של נתניהו היא שהאחריות לעתיד הרצועה, שהיא כיום אזור מוכה אסון, תיפול על ישראל. שהרי אין שורת מתנדבים המוכנים לקחת אחריות לניהול האזרחי של הרצועה, בעוד ישראל אחראית ביטחונית לנעשה באזור.
לעומת זאת, אופציית הרשות הפלשתינית משקפת במידה רבה את עמדותיהן של ארה"ב, המדינות הערביות והקהילה הבינלאומית. יש קונצנזוס בינלאומי בדבר הצורך לערוך רפורמות לשיפור התפקוד של הרשות, כך שתהיה מסוגלת לקבל את השליטה ברצועה. גם הנהגת חמאס מבינה כעת שעליה להעביר בשלב זה (גם אם לא לתמיד) את השליטה האזרחית לרשות, שכן רק היא תוכל לגייס את הסיוע והתמיכה הבינלאומית והערבית לשיקום ולבנייה מחדש של הרצועה.
במקום ללכת נגד הזרם התומך ברפורמות ברשות שיאפשרו את חזרתה לרצועה, ישראל צריכה להציב את התנאים ל"רשות מחודשת", ובראשם: הכרה במדינת ישראל כבית הלאומי של העם היהודי; ישראל תראה ברשות הפלשתינית פרטנר להסדרים מדיניים אם זו לא תערער על הלגיטימיות שלה כמדינת הלאום של העם היהודי. התחייבות שחמאס לא יצורף להנהגת הרשות: על ישראל להתנגד בכל תוקף לכך שחמאס יהיה שותף להנהגה הפלשתינית וימנה שרים או טכנוקרטים מטעמו לממשלה פלשתינית מחודשת.
אשרור מחויבות הרשות למנוע טרור ואלימות והפסקת העברת כספים למשפחות הטרוריסטים ולאסירים. הפסקת חינוך לרדיקליזציה: נדרשת הפסקת הסתה לאלימות וקיצוניות, חינוך השולל את זכות קיומה של ישראל ומתסיס למאבק אלים. הצבת תנאים אלו תהווה מבחן לרצינות הקהילה הבינלאומית לפקח ולוודא שאכן הרפורמות ברשות מתממשות.
גם אם יושגו מטרות המלחמה של שחרור החטופים ומיטוט שלטון חמאס והזרוע הצבאית שלו, לא תתהווה "יש מאין" חלופת קסם לייצוב ולעיצוב רצועת עזה. רשות פלשתינית מחודשת השבה לשלוט ברצועה היא ברירת מחדל עבור ישראל, כפי שגם המחישו הערכותיהם של מומחים שהתבקשו לתעדף חלופות שונות לעתיד הרצועה והשליטה בה. חלופה זו מועדפת בעיקר בעיני ארה"ב ומדינות ערב - מצרים, ירדן, סעודיה ואיחוד האמירויות - להן מיועד תפקיד חשוב בייצוב ובשיקום הרצועה. יתרונותיה בזמינותה, בגיבוי והסיוע למימושה מהמערכת הבינלאומית, ומעל לכל - בהשתלבותה בתהליך הנורמליזציה בין סעודיה לישראל במסגרת ארכיטקטורה אזורית נגד ציר ההתנגדות המובל על-ידי אירן.
לתקופת המעבר נכון לפעול מיידית בתאום עם ארה"ב, מצרים, ירדן ומדינות המפרץ, לכינון מנהל טכנוקרטים ומנגנון סדר ציבורי לרצועה, שיהיו מחוברים לרשות הפלשתינית, לשם ייצוב מהיר של השטח וכשלב ביניים בהוכחת מסוגלות הרשות הפלשתינית המחודשת לקבל את האחריות בעתיד על רצועת עזה. מהלך זה אמור לא לפגוע בהמשך המערכה הצבאית הישראלית לפירוק יכולות חמאס ויאפשר במקביל התקדמות בתהליכי הנורמליזציה בין סעודיה לישראל.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
הדרך היחידה לצאת מהמצב הקיים, שממשלת ישראל תהיה זו הראשונה שתצהיר כי היא מוכנה לשחרר מאות עצורים ואף מספר גדול יותר של כמה אלפים מתוך כ-6,000 העצירים הפלשתינים הנמצאים בידי מדינת ישראל
"הוא נשא נאום טוב"; "אני חושב שהוא הביע דאגות רציניות שחלקו לא רק לו אלא לאמריקנים רבים" ▪ הנשיא ביידן מתנגד לכניסת צה"ל לרפיח
ביידן, בעיצומה של פגישתו עם ראש ממשלת אירלנד
ביידן על נאומו של צ'אק שומר בו אמר ש"נתניהו איבד את דרכו": "אני לא הולך להרחיב על הנאום שלו. הוא נשא נאום טוב ואני חושב שהוא הביע דאגות רציניות שלא רק הוא שותף להם אלא אמריקאים רבים" pic.twitter.com/VylGJ3JK29
95 עיתונאים נהרגו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר בין ישראל לחמאס. כך דיווחה הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ). 90 מהם הינם פלשתינים, שני ישראלים ושלושה לבנונים. יצויין, כי חלק ניכר מאנשי התקשורת הפלשתינים שנהרגו, פעלו בשירותם של ארגוני הטרור ברצועה. אחדים מהם אף פלשו לישראל ב-7 באוקטובר יחד עם מחבלי חמאס ותיעדו את הטבח בעוטף עזה.
36 אזרחים נהרגו הלילה בהפצצה של צה"ל על בניין באזור מחנה הפליטים נוסייראת במרכז הרצועה. כך דיווחה לשכת התקשורת הממשלתית ברצועת עזה הנשלטת על-ידי חמאס. לדיווח זה אין אימות רשמי.
דיון עומק ביני ובין אל"ם בדימוס הגאולוג יוסי לנגוצקי, שפיקד בעבר על מערך המבצעים המיוחדים ועל היחידה הטכנולוגית באמ"ן במשך 5 שנים והוא בעל עיטור המופת ופרס ביטחון ישראל. לדבריו, צה"ל הכשיל את חקר הלחימה באיום המנהרות ואת פיתוח תותח הלייזר
ערוצי הטלוויזיה מהדהדים את סינוואר ▪ הסנאטור שומר משתלב בזרם העכור ▪ על "הציונות" של עיתון הארץ ▪ מי מממן שלטי חוצות נגד נתניהו; והיכן העיתונות החוקרת והנשכנית
הרצח הנורא במרכז הקניות בצומת בית קמה צריך להדליק נורה אדומה לכל אדם. להביט בחשדנות אחורה ולצדדים כל הזמן, בכל מקום, שמא מחבל בפוטנציה עלול לדקור אותך. אלה הם חיינו.
נאומו השבוע בסנאט של הסנאטור צ'אק שומר גורר לא פחות מ-900 תגובות המופיעות באחד מאתרי החדשות בארה'ב. בנאומו קרא הסנאטור שומר לישראלים לערוך בחירות חדשות במטרה להדיח את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולהחליפו בפוליטיקאי אחר.
ישראל הודיעה למצרים, כי בכוונתה להיכנס לרפיח ולבצע בה "פעולות ממוקדות ומוגבלות" בניסיון לשחרר חטופים, וזאת עוד לפני הכניסה הקרקעית המסיבית לעיר, השוכנת בגבול רצועת עזה ומצרים. כך מוסר (15.3.24) העיתון הלבנוני אל-אח'באר.
קטר מציעה מתווה מדורג לשחרור חטופים, שחרור מחבלים והפסקת אש ברצועת עזה - מדווחת (15.3.24) סוכנות הידיעות רויטרס. תשובת הארגון להצעה הישראלית נמסרה אמש באמצעות קטר, וקבינט המלחמה ידון בה היום. לקראת הישיבה פנו משפחות חטופים לקבינט וביקשו שלא ידחה את הצעת חמאס.
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
