|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הארכיונים, מסתבר, ממשיכים להפתיע! מובאת כאן הפתעה מעניינת מיצירתו הקלה של אברהם שלונסקי ● ההפתעה נמצאה בארכיון השומר הצעיר יד יערי שבגבעת חביבה ● שיר היתלולים, שכדרכו של שלונסקי משבח את הדמות שלה מוקדש השיר, אך גם מתפלמס איתה ואפילו מלגלג עליה
|
|
אברהם שלונסקי. 4.4.1965 [צילום: משה פרידן/לע"מ]
|
|
|
|
|
|
|
בין המסמכים הלא ידועים שמצא לאחרונה יובל דניאלי, היסטוריון של האמנות הקיבוצית, בתיקו של יעקב רבי, בארכיון יד יערי, נמצא גם הפזמון הזה, שכתב אברהם שלונסקי: - למוטי רבינוביץ - שלום!
- - גָלוּי וְיָדוּעַ לִי, וְאֵין זֶה גַם סוֹד,
כִּי אַתָּה הוּא הַקֶרֶן שֶׁל קֶרֶן הַיְסוֹד,
אֲבָל מוֹטִי רַבִּינוֹבִיץ, שֶׁהוּא אִיש פִּקֵחַ,
מֵבִין בְּוַדַאי, כִּי לֹא רַק לְנַגֵחַ,
נוֹצְרוּ הַקַרְנַים בְּרֹאשׁ הָאוּמָה,
יֵשׁ קֶרֶן הַצְבִי וְיֵשׁ קֶרֶן הַהֹד -
אֵיזוֹ מִשְׁתַּיִם הִיא קֶרֶן הַיְסוֹד?
נִדְמֶה לִי, כִּי זוֹהִי רַק קֶרֶן אוֹרָה,
וְזֶהוּ חָרוּז מְצוּיָן לְ - תוֹרָה!
וְאָדָם שֶׁאֶת אֵלֶה אֵינֵנוּ יוֹדֵעַ,
יָכוֹל אֶת הַקֶרֶן - אֲבוֹי! - לְגַדֵעַ.
עַל כֵּן גַם שָׂמַחְתִּי עֲלָזְתִּי מְאֹד
אַחְרֵי שֶׁחָשַׁבְתִּי וְגַם הֲבִינוֹתִּי,
מַדוּעַ בְּרֹאשׁ שֶׁל קֶרֶן הַיְסוֹד
עוֹמֵד צִיוֹני הֶבְּרַאִיסְטָן כְּמוֹטִי.
זהו פזמון קליל, שלא נכלל עד כה באוספי השירה הקלה של שלונסקי, ובהם "מעגבניה עד סימפוניה", השירה הקלה של אברהם שלונסקי, ספרה המכונן של חגית הלפרין, 1997. והוא מזכיר את חרוזי הפרסומות שחרזה חבורת המשוררים טורים-יחדיו בראשית שנות השלושים. הוא נכתב בקיץ שנת 1932, בעת נסיעתו של שלונסקי לרומניה, לשם איסוף כספים. מוטי רבינוביץ, אביו של העיתונאי והלשונאי הידוע יעקב רבי, שכל קוראי 'על המשמר' הכירוהו היטב, ציוני ודובר עברית ולוחם למען העברית ברומניה - עמד אז בראש קרן היסוד שם, ושלונסקי ניסה לשדלו לאפשר לחבורת "כתובים" להסתייע בקרן היסוד לשם איסוף הכספים. פרופ' חגית הלפרין הביאה דוגמאות רבות, ממש מאותן השנים, בחלק השני של ספרה, הנקרא "דור דור ודורסיו", בפרק "סאטירות, פארודיות, וחרוזים לעת מצוא", הקשורים ל"פולמוס המשמרות". כמובן שניכר דמיון וניכרת קרבה בין הדברים, למרות שהשיר שלפנינו אינו קשור למלחמת הדורות בספרות העברית. במיוחד קרוב השיר הזה לשיר היתלולים אחר של שלונסקי, המוקדש ליחיאל ויצמן, אחיו של חיים ויצמן, ואביו של עזר ויצמן. סוג כזה של הקדשות רומנטיות-אירוניות-הומוריסטיות, המשבחות את האיש שלו הוקדש השיר, היה נפוץ מאוד באותן שנים בין הסופרים העבריים, בארץ ובגולת מזרח אירופה. והוא דומה לאותה סוגה "שירי ידידוֹת" המוכרת לנו מ"תור הזהב" של שירת ספרד. ההקדשה עם השבחים שבה, נשענים על משחקי מילים. המילה קרן, שהיא עיקרו של הפזמון, מגולגלת על-ידי המשורר לכיוונים, איזכורים ומקורות שונים, החל בתנ"ך ועד לארגון המודרני הענק של "קרן היסוד". הוא מחמיא ומשבח ומקלס את מוטי רבינוביץ, אף על-פי שבמכתבים הצמודים המשורר יוצא כנגדו בטענות קשות. הפזמון נכלל כפתיח למכתב ארוך שכתב שלונסקי למוטי רבינוביץ, ממלונו שבעיר גאלאץ ברומניה. כל הרוצה לעיין במכתב ביסודיות, ולרדת לפרטי הפרשה, פרשת 'מלחמות היהודים' על המגבית, בין שלוחי כתב העת "כתובים" לבין ראש קרן היסוד ברומניה, הלא הוא מוטי רבינוביץ - יכול לעשות זאת בארכיון יד יערי שבגבעת חביבה. חבריו של שלונסקי למסע ה"שנור" ההוא היו ישראל זמורה ואליעזר שטיינמן. כדי שלא להלאות את הקוראים, נאמר רק בקצרה, ששלונסקי לא שבע נחת מאיסוף הכספים, ותקף את אנשי קרן היסוד על עמדתם המתנכרת. ואולי התנסה אז גם בהקמת ארגון שיפעל ברוח חלומו התרבותי. אם תרצו, יש כאן מעין הנחת אבן פינה, מאוד מוקדמת, לאותו ארגון תרבותי ייחודי, שנקרא לימים בשם "תרבות מתקדמת". |
| תאריך:
|
02/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
02/01/2011
|
|
אלישע פורת
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בצע בצע תרדוף
|
2/01/11 17:59
|
|
השבוע נערכה באיסטנבול הפגנת שנאה גדולה לרגל חזרת אניית הטרור, ה"מרמרה", לטורקיה. זו הייתה הפגנה שגבלה בטירוף. "מוות לישראל!", צרחו מאות מוסלמים. השלטונות לא נקפו אצבע. המיוחד בהפגנה היה נוכחותו של ישראלי אחד, דרור פיילר, שגם השתתף במשט הטרור לעזה. לפיילר יש "רומן" ארוך עם ישראל: בראיון שנתן השבוע לאתר ynet הסביר שלא הרגיש זר בין דורשי חיסולה של ישראל. "כל הנאומים מדגישים שכולם כאן יחד - יהודים, נוצרים, וערבים - נגד המצור. לא מדובר בדת אלא בזכויות אדם, לכן גם אני הצגתי עצמי כיהודי. זו אחוות עמים", נימק. פיילר לא הסתפק בשמיעת הנאומים; הוא שילהב את הקהל. "שהידים", קרא להרוגי ה"מרמרה". לכתב אתר ידיעות אחרונות הסביר: "הם שהידים כמו ששמשון הגיבור היה שהיד. הם נהרגו בשביל רעיון גדול, ולא בשביל עצמם, כי הם רצו לעזור. גם אני אמרתי בנאום שהם שהידים שלנו בשבדיה, ושל כל מי שרוצה להילחם למען זכויות האדם בעולם".
|
|
|
|
|
כשהוא ביקר פה לפני פחות מחודשיים, התייצבו אנשי העסקים בתור ללחוץ את ידו. הנשיא פרס נפגש עמו לשיחת עבודה מעמיקה. על סדר היום היו השקעות כלכליות, המשא-ומתן המדיני עם הפלשתינים וסוגיית הגרעין האירני. אלא שלא בטוח שזה באמת עניין את ראש ממשלת מונטנגרו, מילו ג'וקאנוביץ', שהתפטר מתפקידו - התפטרות לכאורה בלתי צפויה, דווקא על סף קבלתה של מונטנגרו כמועמדת רשמית לחברות באיחוד האירופי.
|
|
|
|
|
שמועות רבות התעופפו באוויר כשנשיא אירן, מחמוד אחמדינג'אד, פיטר את שר החוץ שלו, מנושהר מוּתַקי, לפני עשרה ימים. תחילה התבשרנו על כך שבטהרן לא היו מרוצים מביצועיו של שר החוץ מותקי במערכה נגד הסנקציות הכלכליות של מועצת הביטחון על אירן. מאוחר יותר הסבירו לנו שמינוי ראש תוכנית הגרעין, עלי אכבר סאלחי, לשר החוץ החדש מבשר על הקשחה בעמדות הגרעין האירניות.
|
|
|
|
|
פרשת הנשיא משה קצב מתבררת מעמודי הכרעת הדין במלוא חומרתה וכיעורה. ההחלטות המוזרות שהתקבלו בדרך מצד גורמי התביעה השונים, הפרטים הרבים השזורים על-פני מאות עמודי העדויות של הנפגעות, המעשים הבזויים שבוצעו על-ידי קצב נגד בחורות צעירות - כל אלה הם חלק קטן ממה שאירע באמת לציבור הרחב, בכללותו, כפי שיפורט להלן.
|
|
|
|
|
את סיפורי על העט הנובע מונט-בלאן שהיה שייך לאמי, ונסגר איתה בגטו יחד עם שועל הכסף שלה, עם בעלה ועם ילדיה - אני מקדיש לנבחרת היסטוריוני השואה שמוזיאון 'יד ושם' מחשיב. לאותם חוקרים שכל חיבור שלהם המתאר-כביכול את חיי הגטו מפיץ ריח של מניפולציה המשרתת תעמולה אידיאולוגית, הנראית כמכוונת לפנקסו של מרצה בתנועה הקיבוצית.
|
|
|
|
|
