ההורים מתבגרים - ועכשיו מה?

1. בדיקת ההתאמה לשיקום

במידה וקיימת המלצה לשיקום מבית החולים, יש לקבל אישור מקופת החולים של המבוטח על-מנת שזו תממן את ההעברה לשיקום מוסדי. ישנם יתרונות לשיקום מוסדי כגון: עבודה אינטנסיבית עם אנשי מקצוע בתקופת השיקום תוך שימוש במכשירים ועזרים שאין בביתו של המטופל. כמו-כן, במוסדות אלו עובר המטופל תהליך של למידה והסתגלות למצבו החדש - הוא לומד כיצד להתאים את סביבת מחייתו למצבו החדש.

לדוגמא: ביצוע פעילויות במטבח כאשר אתה על כיסא גלגלים או מסתייע בהליכון. במקומות אלו, ישנם גורמי מקצוע שיכולים לייעץ לגבי החזרה הביתה וכן לתת תמיכה נפשית. בתקופת שהייתו של המטופל במוסד שכזה, מתאפשרת לילדיו או לבן-זוגו תקופה של התארגנות מחדש למצב החדש.

2. זכויות ניצולי שואה למימוש מיידי

ניצולי שואה זכאים לרוב לקבלת 50 שעות עזרה לטיפול בבית עם החזרה הביתה. זכות שיכולה לסייע מאוד בימים הראשונים להסתגלות ועד לקבלת אישור לעזרה קבועה.

3. מימוש חוק הסיעוד של הביטוח הלאומי

חוק זה קובע, כי אדם התלוי בזולתו לביצוע פעילויות היום יום, זכאי לקבלת עזרה של מטפל מקצועי בהתאם לאמות מידה שקובע הביטוח הלאומי, בהתאם למצבו התפקודי של המטופל. הבדיקה מתבצעת בבית המטופל על-ידי גורם סיעוד מטעם הביטוח הלאומי. שעות הזכאות האפשריות הן בין 9.75 לבין 18 שעות שבועיות. שעות זכאות אלו ניתנות לחלוקה ומימוש לצרכי המטופל השונים, לא רק עבור סיוע של מטפל, אלא גם עבור:

א. אמצעי ספיגה כגון טיטולים למבוגרים;

ב. שירות של לחצן מצוקה. לחצן מצוקה הינו לחצן הנמצא בבית המטופל ומחובר למוקד אנושי 24 שעות ביממה בעזרתו ניתן לקבל, במידת הצורך, עזרה רפואית. למשל, אם המטופל נפל בביתו, לחיצה על לחצן המצוקה תאפשר לו הגעה של איש צוות רפואי לביתו לקבלת טיפול ראשוני. גם קבלת שירות זה ניתנת בתמורה לאותן שעות זכאות, במידה שנקבעו.

קבלת עזרה במסגרת חוק סיעוד מותנית בבדיקת הכנסות החולה, אך כמעט תמיד תינתן זכאות כלשהי. כאשר הזכאות נקבעת על 15 שעות ומעלה ניתנת האפשרות לאישור העסקת עובד זר. לעניין זה, חשוב לציין כי כבר בבית החולים ניתן לקבל המלצה להעסקת עובד זר ובכך לקדם את תהליך קבלת העזרה למטופל לאחר-מכן. בהקשר של השגת רישיון למטפל ועובד זר, ניתן גם להיעזר בחברות הסיעוד השונות. לחברות אלו ניתן להגיע בסיוע העובד הסוציאלי כבר בבית החולים.

4. מרכזי יום לקשיש

מרכזי יום לקשיש הינם מוסדות הקיימים כמעט בכל מועצה ועירייה. הם נותנים פתרון לתעסוקה ולטיפול במבוגרים במהלך השבוע, כמו גם סוג של מסגרת חברתית פעילה. כדאי לדעת, שישנם מרכזי יום ייעודיים גם לתשושי נפש. עבור המטפל העיקרי בקשיש תשוש נפש מדובר בהפוגה חיובית הן למשפחה המטפלת והן למטופל. גם כאן, ניתן לנצל את שעות הזכאות עליהן דובר לעיל בכדי לממן את השהות במרכז היום. ניתן לעשות זאת באופן פרטי.

5. קבלת מוצרי עזר ופתרונות שונים מגופי סיוע שונים

קיימים גופים רבים, ביניהם לדוגמה "יד שרה" ו"עזר מציון", המספקים מענה למגוון שירותים, אביזרים ופתרונות. החל מכיסא גלגלים, הליכון, מיטה או מזרון וכלה בפעילויות שיקומיות בטווחי הגילאים השונים, מתן ייעוץ משפטי וכדומה. הפנייה לגופים אלו הינה באופן עצמאי, ושירותים רבים ניתנים ללא תשלום או עם הפקדת פיקדון כלשהו. גוף סיוע נוסף הוא יד ריב"ה - ארגון הנותן ייעוץ משפטי חינם לקשישים בנושאים שונים. ניתן ליצור עימם קשר דרך העובד הסוציאלי בית החולים, או באופן עצמאי.

6. טיפול ביחידות ההמשך של קופות החולים

במקרים בהם יש צורך בטיפול המשכי בבית המטופל. מדובר בדרך-כלל בביצוע של זריקות, חבישות, טיפול פיזיותרפיה, או אפילו בטיפול תומך מלא בבית ("הוספיס בית") למטופלים במצב סיעודי קשה או במצב סופני. טיפולים אלו ניתנים על-ידי קופות החולים בהתאם למצב המטופל. על-מנת לקבל שירותים אלו, יש לפנות לעובד הסוציאלי כבר בעת האשפוז. במידה שהמטופל שוחרר - יש לפנות לרופא המטפל. גורמים אלו יזמנו את נציג יחידת המשך הטיפול בקופת החולים לקביעת תוכנית הטיפול המתאימה ומימוש הזכאות.

7. שינויי דיור והתאמות לקשישים

לפעמים יש צורך לבצע שינוי מבני בבית המטופל - לדוגמה להתקין מעקות, להרחיב פתחים כך שיוכל להיכנס כיסא גלגלים וכדומה. לאישור שינויים אלו יש לפנות לקופת החולים.

8. פרויקט "קהילה מוגנת"

ישנן ערים בהם מתקיימים פרויקטים אותם מפעילה העירייה במסגרתם ניתנים שירותים מסויימים לבתיהם של קשישים לטובת רווחתם וביטחונם האישי. לדוגמא: ביצוע תיקונים של אנשי מקצוע. על-מנת לבדוק האם שירותים כגון אלו נמצאים במקום מגורי הקשיש, ניתן לפנות לשירותי הרווחה במקום המגורים.

9. שירותי הרווחה המקומיים

פניה לשירותי הרווחה במקום המגורים, בדרך-כלל דורש תיאום טלפוני, יכולה ללמד את משפחת המטופל על פרויקטים, שירותים ופעילויות נוספות קיימים או עתידיים בהם ניתן להסתייע.

המידע באשר להורה המתבגר הינו רב ביותר וברור שכל מקרה הוא לגופו. יש מי שיזדקק לסיוע רב יותר וגם יקבל אותו ביתר קלות בגלל היבטים פיזיים ויש מי שיזדקק לסיוע זמני בלבד. מה שברור הוא, שברוב המקרים, בסופו של דבר, בן המשפחה - הילד או בן-הזוג - הוא זה שנושא בנטל הטיפול. נטל זה מתבטא בלחץ וחרדה, בהפסד של שעות עבודה, בצורך בביצוע תיאומים רבים, ולא פעם למתחים בין בני המשפחה. לאלו נוספים גם הקושי של ההורה להשלים עם מצבו החדש והקושי שבלהפוך תלוי בילדיו.

בהקשר זה, יש לציין כי קיימות קבוצות תמיכה שונות. לפרטים מומלץ לפנות לשירותי הרווחה או העובדים הסוציאליים בקופות החולים. כמו-כן, חלק מהמידע ניתן לקבל באתרי האינטרנט של הגופים והמוסדות המוזכרים.