הסודות מאחורי המדפים: תופעת האגירה מתאימה לנו?

הידעתם?

מחקרים מראים שבין 20%-25% מסך הקניות שאנו עורכים, הן קניות מיותרות? אשר בסופו של דבר הן לא שימושיות, מפריעות, תופסות מקום ואבק ומגיעות לאחר דרך לפח האשפה.

אחת הדרכים לעודד את הקניות שלנו היא שיטת המבצעים, אשר גורמים לנו לסוג של ריגוש ופיתוי, על-מנת שנגדיל את סך הקניות שלנו, גם אם הדבר אינו נדרש, וגם אם מוצרים דומים לזה, נמצאים כבר אצלנו במזווה או בארון.

לאחרונה יצאה שופרסל דיל אקסטרה, בפרסום אודות קנייה בשלישיות, אותה היא מגדירה "כהמצאת הדור". נשאלות כאן מספר שאלות: האם בכלל זה נדרש?; האם יש לנו מקום אחסון ?; האם זה נכון לאגור סחורה?; האם בתקופתנו, שהכול זמין, בכל מקום, יש צורך להעביר את המזומן לקופת הרשת ?

האם שמעתם על "פרדוקס התוקף הארוך"?

על כל מוצר מזון מוטבע תאריך האחרון לשימוש. באופן טבעי נטיית הלב שלנו לרכוש מוצרים שתוקפם הוא הארוך ביותר. נכון הדבר לגבי מוצרים טריים, מוצרי חלב וסלטים מוכנים, אך האם זה נכון גם לגבי שימורים? התשובה היא -ממש לא תמיד.

לדוגמה שתי קופסאות שימורים, לאחת תוקף של שנתיים ולשנייה תוקף 4 לשנים, את מי תעדיפו?. האם חשבתם על הנקודה שאולי לצורך יצור הקופסא עם תוקף של 4 שנים, השתמשו ביותר חומרי שימור?

בימי קדם, נהגו לשבח ולהלל את האוגרים ולראייה אחד ממשלי איזופוס המפורסמים הוא משל הצרצר והנמלה. הנמלה אגרה מזון והצרצר רק ניגן ושר אולם חשוב להבין בעיקר את הנמשל, שמטיף לעבודה קשה ולחסכון ויוצא נגד הבזבוז ואי ההתכוננות לעתיד. בעידן שלנו שהכול זמין ונגיש, נראית תופעת האגירה, כפרי המצאה נוספת של קופירייטרים ואנשי פרסום ולא כצורך אמיתי, אשר מטרתו להטיב עם הלקוחות.

רוצים טיפ?

תנסו לעשות ניסיון למשך חודש אחד בלבד, אשר במהלכו תמנעו מכל קנייה של מבצעים על הדרך ושל מוצרים לא נדרשים, לכו רק על-פי רשימה ואל תסטו ממנה לא ימינה ואפילו גם לא מעט שמאלה.

תופתעו לגלות, כמה אתם יכולים להסתדר וכמה פתאום מתאוורר לכם המזווה, דבר שעשוי גם למצוא לכם כל מיני מוצרים "שהלכו לכם לאיבוד" ואולי גם שיפור קל בחשבון העו"ש?. על כן מוצע לקחת ממשלי איזופוס לא רק את המשל (אגירת המזון), אלא בעיקר את הנמשל הקורא (לחסכון ונגד הבזבזנות) לחשוב היטב ולא לבצע הקניות שלא לצורך.