בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
סיפור אהבה גדול מהחיים [צילום: יח"צ]
|
|
|
סיגל - מחזמר קאלט ישראלי
|
מחזמר סוחף, מרטיט לב בסערת הרגשות ובסוף הטראגי, שהרפליקה האחרונה בו, של גיא זוארץ, עושה לו טוויסט לכיוון האור, לחיובי. נתח חיים משלנו, עם מוזיקה כה אהובה ונפלאה, בביצוע נהדר
|
|
ארז רגב מגלם את אריס סאן [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
איזה יופי שהתיאטרון הלאומי שלנו מעלה הצגה שעושה כבוד לשני אייקוני תרבות שלנו - אריס סאן ועליזה עזיקרי. שיריהם כבשו את גלי האתר בשנות השישים והשבעים,והרומן שלהם הסעיר את המדינה, עד שהגורל הטראגי קיפד את הקריירה של שניהם. תיאטרון הבימה לא רק עושה כבוד להיסטוריה של עצמו, כמו בהצגה הנפלאה על ימיה הראשונים של "הבימה", שגם אותה, כמו את "סיגל", ספח מהסטודיו של יורם לוינשטיין. סיפור האהבה הגדולה מהחיים שהסעיר את המדינה בשנות הששים, של הזמרת יוצאת להקת הנח"ל עליזה עזיקרי, (שהייתה כבר נשואה לשחקן העולה של "הבימה" - ניסים עזיקרי), לזמר היווני שעבר לחיות בישראל - אריס סאן, היה מושא כתבותיה של "רחל המרחלת" ב"העולם הזה" אז. אריס סאן הגיע לישראל בגיל 17, נישא ליווניה והיה אב לשניים, כשפגש את עליזה במועדון "אריאנה" ביפו, בו הופיע מדי ערב. "אריאנה" היה תמיד מלא וגדוש בחבורת אנשי צבא, ובמיוחד - משה ורות דיין. ייחודו של אריס סאן היה במוזיקה היוונית שהביא עמו לבמה העברית, וחשף אותנו למה שיהודה פוליקר המשיך ומיצק בתודעה התרבותית שלנו, ובהמשך הפך לזרם של מוזיקה ים-תיכונית, שקרובה יותר לערבית מלעברית. עליז עזיקרי נחונה בקול, שכיום קשה למצוא בין שלל הזמרות שלנו, והדר רצון-רותם, ממלאה בקולה הנפלא, החם והעשיר את תפקיד עליזה בצורה מופלאה. עליזה גדלה כיתומה בקיבוץ, לאחר שננטשה שם ע"י הוריה ונישאה בגיל צעיר לניסים עזיקרי. על-פי המחזה שכתב שלומי מושקוביץ, וביים נפלא צדי צרפתי, ניסים בגד פה פעם אחת, ולכן עזבה אותו, ואז נוצר הקשר בינו לאריס סאן. אריס לא גילה לה שהוא נשוי, והבטיח לה להתחתן עמה. כל זאת יצר את הופעותיהם הצמודות והמוצלחות באותה תקופה. עד שנכנסה להריון, והפרשה פורסמה בהעולם הזה עם הגילוי שהוא כבר נשוי. את תפקיד אריס סאן מגלם ארז רגב המקסים בצורה מושלמת, עם דמיון חזותי מדהים לאריס סאן ובקולו הנהדר, כולל המיבטא היווני. הצמד הם בחירה מושלמת ומהווים את העוגן של ההצגה. לצידם שידרגה הבימה את תפקידי המשנה - במקום השחקנים בוגרי הסטודיו של יורם לוינשטין הטריים, נבחרו רותם אבוהב לתפקיד העיתונאית הרכלנית, שמוסיפה מקיסמה ומשחקה המגוון למומנטים קומיים וסקסים כאחד בהצגה; גיא זוארץ כמפיק הטלוויזיה הנמרץ, שמפעיל את כל קסמו על אחותה של עזיקרי, כדי לשכנעה לספר לו את כל הסיפור לאמיתו, ולהעלותו כסדרה בטלוויזיה. וכך ההצגה נעה בין קטעי הריאליטי של המפיק והאחות (ורד פלדמן המצוינת מהבימה) לבין הקטעים המשחזרים את הרומן לטלוויזיה. לשאר התפקידים - של ניסים עזיקרי שכאן הוסב לסופר, שובץ אמיר הלל המצוין, שכמו כל הקאסט של הזמרות-הרקדניות בהופעות - נבחרו מקרב בוגרי מחזור 2008 ואילך של בית צבי, בשל קולם הנהדר. כמו אניטל אלבחר, נועה גודל, מרב הררי ואלינור פלקסמן - שכולן הופיעו במחזמר "קטס" המופלא, וכל הגברים בלהקה - רקדנים משובחים, וכולם ביחד עושים מההצגה מחזמר מושך, שצובט את הלב בסיפורו. את המוזיקה החיה משמיעה תזמורת מלהיבה, עם חיים רומנו האגדי על הגיטרה והבוזוקי. הכוריאוגרפיה של מוריה זרחיה קצת חטאה למוזיקה היוונית, כשלצד ריקודי סירטאקי, עיצבה יותר עינטוזים מזרחיים בני ימינו, שאולי ימצאו חן כעיני רוב הקהל, אך אינם נאמנים לרוח התקופה. מחזמר סוחף, מרטיט לב בסערת הרגשות ובסוף הטראגי, שהרפליקה האחרונה בו, של גיא זוארץ, עושה לו טויסט לכיוון האור, לחיובי. נתח חיים משלנו, עם מוזיקה כה אהובה ונפלאה, בביצוע נהדר. מחזמר קאלט ישראלי.
|
תאריך:
|
18/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
18/05/2011
|
|
עליס בליטנטל
|
|
אירנה(!) נמירובסקי, ילדת הפלאים מרחוב היהודים, תרגם מצרפתית אליהו מייטוס, הוצאת עידית, תש"ו 1946. 64 עמ'. רובם של קוראי העברית אוהביה של אירן נמירובסקי, שלא לדבר על המרצים לספרות צרפתית במוסדות האקדמיים שלנו - אינם יודעים ולא שמעו על התרגום הראשון של ספריה לעברית. למרות שהתרגום הוא כמעט בן ששים וחמש שנה, רק מעטים מכירים אותו, והוא לגמרי בבחינת נעלם. לאחרונה הגעתי אל הספר שוב, בסיועו של דר' אריאל סימקין, זהו ספרון קטן, בן 64 עמודים. סיפור יפה ומרתק, רווי באי אהבה בולטת ליהודי קייב ואודסה. הסיפור אומנם יוצא מתוך החברה היהודית הרוסית של ימי ילדותה של נמירובסקי, אך הוא כמובן נכתב בצרפתית ויצא לאור בצרפת. זהו ספרה הראשון של נמירובסקי והוא יצא לאור בשנת 1928!
|
|
|
אנחת רווחה נשמעה במסדרונות בית מעריב בחודש מרץ האחרון, כשנודע על רכישת מעריב בידי דסק"ש (דיסקונט השקעות), חברת אחזקות בשליטתו של נוחי דנקנר. קיצוצים נדחו, פיטורים עוכבו, והתחושה הכללית הייתה שהעברת העיתון לידי דנקנר תביא לבלימת הדרדרותו המואצת של העיתון לתהום כלכלי ולאבדון. יש בעסקה, כפי שנכתב כאן, נקודות של אור, אך גם צללים לא מעטים.
|
|
|
היה זה, אם לשאול מונח מתחום הספורט, בזמן הפציעות של תוספת הזמן של ההארכה. באולם במלון רויאל ביץ' באילת, שממילא היה רחוק מתפוסה מלאה, נותרו אולי 15 מאזינים והמארגנים לחצו לפנותו לצורך הדיון הבא. ד"ר יצחק ברנד מאוניברסיטת בר-אילן היה אחרון הדוברים במושב על הלכה ומשפט, בכינוס ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, ולאור האיחור הניכר במושב כולו - נשארו לו דקות ספורות.
|
|
|
השופט: יוסף שפירא, בית המשפט המחוזי, ירושלים.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - על משוררנו הלאומי, חיים נחמן ביאליק שכתב כבר לפני 80 שנה על שאירע בגבול ישראל-סוריה ועל יאיר ליטביץ שכתב ספר זכרונות ממלחמת יום הכיפורים
|
|
|
|