טיול כהלכה (האיסלאמית)

התיירות האיסלאמית החלה את צעדיה הראשונים במפרץ הפרסי, אך עם השנים מרכזה עבר לטורקיה. בין הגורמים לכך: איסלמיזציה זוחלת תחת מנהיגותו של ארדואן, מצב כלכלי משופר ולאחרונה גם חוסר יציבות בעולם הערבי.

כתבה ציורית אשר פורסמה לאחרונה ב'רויטרס' תיארה את הצפת טורקיה בתיירים ערבים. בין היתר, סופר שם על סוחרים מקומיים מאושרים הנהנים מכושר קנייתם של האורחים מהמפרץ, שעד לאחרונה ערכו את מסעי הקניות שלהם בלונדון ובפריז. מדובר באנשים שמוכנים לשלם והרבה. הם גם מהירי החלטה לעומת הקונה הטורקי הבררן.

התייר הערבי מאוהב בתרבות המקומית: אופרות סבון, מוסיקת פופ ואוכל כיד המלך. העבר העות'מאני של המזרח התיכון הופך את הקשר התרבותי לחזק עוד יותר. בזארים תוססים, ומסגדים עתיקים ברחבי המדינה הם בין מקומות הבילוי המועדפים. חתונה או ירח דבש באיסטנבול, בירת "האימפריה", נחשב לשיא האופנה בעולם הערבי היום.

אמנם, המבקרים מרוסיה, גרמניה ובריטניה עדיין מהווים נתח עיקרי בתיירות בטורקיה, אך קצב הגידול בזרם התיירים הערבים הוא מהגדולים ביותר. נתונים עדכניים מצביעים על עליה של כ-60% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. לדוגמה, מספר התיירים מסעודיה ומעירק עלה בכ-80%, ומתימן בכ-90%.

ענף התיירות בטורקיה הוא המקור העיקרי להזרמת מטבע-חוץ למדינה, מה שמאפשר לה להתמודד עם הגירעון הגואה אשר תפח בשנה האחרונה ב-77%. אנליסטים מקומיים מציינים כי העליה בתיירות הערבית אזנה כמעט לחלוטין את ההפסדים אשר נגרמו למשקיעים מביטול הפרויקטים בלוב ובסוריה. בממשלת טורקיה מודעים היטב לפוטנציאל הענק הגלום בקשרי התיירות עם מדינות ערב. גם בצד השני יודעים להעריך זאת - התאגידים הטורקיים מושקעים גם בתיירות במפרץ הפרסי. כל זה הוליד הסכם לשיתוף פעולה אשר נחתם לפני מספר ימים בין ארגון התיירות הערבי לבין ממשלת טורקיה.

מספר בתי המלון האיסלאמיים בטורקיה נמצא אף הוא בעליה. כיום יש 17 כאלה. חלק לא מבוטל מעסקי התיירות הכללית מציעים גם הם שירותים איסלאמיים ברמות שונות. יש מי שלקחו את השליחות הדתית צעד נוסף קדימה. ארגון איסלאמי מקומי מציע לתיירים מחו"ל תוכנית בשם "להיות מוסלמי לחודש". משתתפי התוכנית מתפללים 5 פעמים ביום, צמים יום אחד, עוברים טקס טהרה מוסלמי, נמנעים משתיית יין ואכילת חזיר ועוד. כל זאת יחד עם טיולים רבים באתרים היסטוריים עם זיקה מובהקת לאיסלאם.

בטורקיה לא מזילים יותר מדי דמעות בשל עצירת התיירות מישראל. זה לא קשור רק לתמורות האידיאולוגיות שהחברה הטורקית עוברת בשנים האחרונות. עיון בנתוני התיירות מגלה כי אנחנו ממש לא חסרים להם. לפחות על-פי נתוני התיירות, בטורקיה מתחילים לחוש את שובה של האימפריה העות'מאנית, כשהאיסלאם עומד בגאון במרכז הבמה.

התיירות האיסלאמית הטהורה, זו המתנהלת על-פי חוקי ה'שריעה', הפכה זה מכבר לשחקן בולט בענף. כ-8% מחבילות הנופש בעולם עומדים בדרישות ההלכה המוסלמית ואילו במזרח-התיכון השיעור הזה עומד על 35%. זה כולל כמובן גם את העולים לרגל לערב הסעודית אשר כמחציתם נופש בממלכה חודש נוסף לאחר החאג' ומספרם עולה מדי שנה.

יותר ויותר בתי מלון במדינות ערב מציעים 'ח'לאל', אוכל כשר על-פי האיסלאם, בתי תפילה ופרסום זמניהם על-ידי מואזינים, הפרדה בין המינים בבריכות, בחופים ולעיתים אף בין קומות המלון. בדובאי שיעור המלונות האלו קרוב ל-100%. במפרץ הפרסי ובמצרים ישנם בתי מלון לנשים בלבד. אליהם נלווים עסקים נוספים המיועדים רק לנשים, החל ממועדונים וכלה במרכולים. רשתות מסויימות הקימו לידן מועצות 'שריעה' המפקחות על פעילותן. סוכנויות רבות המספקות שירותי תיירות איסלאמית אף מארגנות טיסות כשרות עם הפרדה בין המינים ותכנים דתיים.

בתי מלון איסלאמיים נפתחים גם באירופה. הגדול שבהם הוא מלון 'Shaza' בז'נבה, העיר הפופולרית ביותר בקרב התיירים מהמזרח התיכון. המלון שייך לרשת בעלת שם זהה מאיחוד הנסיכויות. כיום התייר המוסלמי יכול לנפוש גם במזרח אסיה. פתרונות איסלאמיים פרוסים לפניו בכל מדינות האיזור: מהודו ועד לתאילנד.
מחד-גיסא, בתי מלון איסלאמיים הם ברוב המקרים בעלי 3 או 4 כוכבים. חלקם אף ללא חדר אוכל. מאידך-גיסא המחירים בהם גבוהים משמעותית ממחירים במלונות רגילים, ולמרות כל זאת, הביקוש הוא גבוה.

מספר חברות וארגונים איסלאמיים עוסקים בדירוג בתי המלון לפי הקריטריונים של ההלכה המוסלמית. אחד מהם הוא תאגיד בשם Crescentrating אשר הוקם לפני מספר שנים על-ידי מספר יזמים מוסלמיים מאסיה. לדירוג הגבוה, ציון 7, זכה בינתיים רק מלון אחד, 'Al Jawhara' מדובאי, שלושה מלונות סעודיים ואחד מדרום אפריקה הצליחו לקבל ציון 6.

השינוי גרם להתפתחות מואצת של תיירות איסלאמית. לתיירות זו שני היבטים: ביקורי מוסלמים במדינות מוסלמיות ותיירות על-פי כללי ה'שריעה' - ההלכה המוסלמית. תחילה, זרם התיירים נעצר כמעט לחלוטין, אך כבר בשנת 2002 החלה התאוששות, בעיקר בזכות תיירים ממדינות קרובות. כך למשל, מספר התיירים המבקרים בסוריה גדל אז ב-25%, רובם מממדינות המפרץ ומעירק. עליה דומה התרחשה במספר התיירים המצריים שביקרו בירדן. מגמה זו נמשכת כל העת. 4.8 מיליון תיירים ערבים ביקרו בשנת 2009 במדינות האזור.

עידוד תיירות הפנים במזרח התיכון הפך גם למדיניות הרשמית של הליגה הערבית, והנושא הוא חלק מסדר היום של כינוסיה השנתיים. מועצת שרי התיירות של הליגה אחראית על יישום החלטותיה בתחום. בשנת 2007 הוקם גם גוף סטטוטורי בשם 'ארגון התיירות הערבי'. באותה שנה הוקם גם בג'דה שבערב הסעודית הבנק הערבי לתיירות. אחת ממטרות הבנק הוא גיוס 2 מיליארד דולר לקרנות המושקעות בתיירות.

גם מדינות מוסלמיות שאינן ערביות החלו לפעול מאז 2001 באופן דומה. ה-OIC, 'ארגון הוועידה האיסלאמית' נקט בצעדים דומים לאלה של הליגה הערבית. זרם התיירים בין מדינות החברות בארגון גדל מכ-34 מיליון תיירים בשנת 1990 לכ-92 מיליון ב-2004.

בין מדינות מוסלמיות רבות הונהגו בעשור האחרון הקלות במכס ובוטלו אשרות כניסה. ערב-הסעודית הקלה בתהליך הכניסה של עולים לרגל למכה ולמדינה.

התיירות חשובה מאין כמוה לעולם המוסלמי. הענף מהווה כ-10% מהתל"ג הממוצע במדינות אלו. הירידה בהכנסות מהתיירות במצרים שלאחר ההפיכה מוטטה את המשק המקומי.