משחקי שלטון

משחקי שלטון נבחר כסרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, למרות שהוא מוצג גם בבתי הקולנוע באופן מסחרי. כך גם סרט הנעילה "התפשטות" שיעלה לאקרנים בארץ בקרוב.

מבקרים אחדים התעכבו על שם הסרט וטענו שמדובר יותר בתעתועי שלטון, ביריבות בין מובילי קמפיינים, מאשר באג'נדה מוגדרת וברורה של יריבים פוליטיים.

ואמנם, השם המקורי של הסרט הוא "The Ides Of March"- ומרמז למחזה של שיקספיר "יוליוס קיסר", בו קיסר מוזהר מפני נקמתו של מרס, אל המלחמה. זו בחירה מוזרה, שכן זהו שם מורכב למדי, ודאי לקהל הישראלי.

הסרט מבוסס על מחזה ועובד לתסריט ע"י שלושה, ביניהם ג'ורג' קלוני שגם ביים, הפיק ומשחק את התפקיד הראשי בסרט - מושל אוהיו שרץ לראשות המפלגה הדמוקרטית, מרוץ שאמור להטיס אותו גם למשרת נשיא ארה"ב.

הסרט משווק כ"דרמה פוליטית" ועשוי במיטב המסורת של הקולנוע האמריקני . זהו סרט מלוטש ומהוקצע, עם ליהוק מנצח של שחקני אופי כמו פיליפ סימור הופמן, פול ג'יאמטי, מריסה טומיי, ג'פרי רייט. אך הכוכב העולה, ריאן גוסלינג, גונב את ההצגה בתור עוזר בכיר בקמפיין המושל, צעיר שאפתן וממולח הלומד את נפתולי המקצוע בדרך הקשה: הכל מסחר ומי שקורא את המפה ומשחק טוב יותר- הוא המנצח, אם כי לא בהכרח המאושר ביותר.

יש בסרט דיאלוגים מושחזים, טוויסטים מפתיעים, אך בעיקר ביקורת על מעמד המושל, הנשיא לעתיד : הוא יכול לנאוף, לשקר בלי להניד עפעף, גם כאשר הדבר גורם למותה של מתמחה צעירה שעבדה למענו והרתה לו לאחר סטוץ בלתי משמעותי .

אמנם ראינו סרטים קודמים על "מאחורי הקלעים של הפוליטיקה" ("המועמד”, "לכשכש בכלב") אולם למעט פטפטת מיותרת, במיוחד באקספוזיציה, הסרט מצליח לאחד את רב האלמנטים של דרמה מרתקת המתרחשת במסע בחירות אמריקני.

"סופה של שתיקה" (ולא "סוף השקט" כפי שתורגם בטעות)
הקרנת הסרט נערכה בנוכחות מפיק הסרט, פיליפ אווריל, שסיפר: " זהו סרטו הראשון של הבמאי רולאן אדזאר שחיפש שחקנים לא מקצועיים, ועד שלא סיים את הליהוק- לא התחיל בסרט. הוא דומה לסרט ישראלי מבחינה זו שנעשה בתקציב דל. האם זה סרט כללי על "מרד הנעורים"? זה סרט שיכול להתרחש בכל מקום- הוא רק צולם בצרפת".

בכל זאת, הסרט מתרחש בצילם של הרי הווז' המושלגים בצרפת, והתושבים -חקלאים או עובדי עץ ויערות - אנשים מסוגרים, קרים ועצורים- עד שהרגש מתפרץ, הם ליבו של הסרט. המקום והתעסוקה הם גם הזימון לעלילה: העיסוק בציד נותן בידי המתבגר הצעיר כלי נשק קטלני שבונה מתח: האם ישתמש בו , יכוון ויהרוג? את מי? למה? נגד מי הוא כועס, למעשה? הבריחה והמסתור ביער, המעברים בין שני בתי האב (תרתי משמע) ביישוב ההררי - הם חלק מהעלילה. אווירת המיסתורין והמתח בין הדמויות מקבלים משמעות ופתרון רק לקראת הסוף, כשאנו מבינים שהצעיר הוא פרי של רומן אסור בין אמו והשכן, בעלה של האישה מהבית הסמוך. השתיקה נשברת לבסוף. "מרד הנעורים" מקבל כאן מימד נוסף לשלב הטבעי בחיי כל נער. ולכן הסרט לא יכול להתרחש בכל מקום - יש סיבה טובה שהוא מתרחש כאן ועכשיו.
"נעצר באמצע הדרך"

כסרט קולנוע עלילתי (עם שחקנים מקצועיים) הסרט מתאפיין דווקא בריאליזם בוטה, מה שמעלה את השאלה למה לא ללכת על סרט תיעודי מלכתחילה. גיבור הסרט, גבר בסוף שנות השלושים, נשוי לאישה אוהבת ואב לילדים עד גיל 10, מאבד את עצמאותו עקב מחלת סרטן בראשו, שאינה מאפשרת ניתוח והסרת הגידול, או טיפול אחר. אולי יש צורך ליידע את הצופים בנושא, אך הסרט מציג את ההתדרדרות הגופנית והנפשית של החולה בצורה גרפית מדי המעוררת התנגדות, לעיתים.

"פריחה מאוחרת"

סרטים אחדים מתארים דווקא את הפן הבוגר, הנוטה לחצי השני של החיים, עדיין לפני הזקנה. איזבלה רוסליני וג'ון הרט מייצגים זוג מצליח שגיל המעבר נותן בו אותותיו, אלא שהגבר מסרב להודות בכך, בעוד שאשתו מודעת למגבלות הגיל ומנסה למצוא פתרונות יצירתיים להקל עליהם. מעבר לכשרון המשחק הידוע שלה, איזבלה רוסליני מדגימה גם חוש הומור חביב, לעיתים אף על חשבונה. הסרט יצא גם בהקרנה מסחרית ויגרוף, וודאי, את אהדתם של בוגרי אותו שנתון.

"אחה"צ עם מרגריט"

הסרט לא הוצג בפסטיבל חיפה, אך כהמשך לסרט למעלה- זהו המשך למבט על גיל זקנה מופלג יותר, שבכל זאת מניב ומפרה. ג'רר ד'פארדיה הוא גנן בעל פיגור קל, שסבל מהתעללות מוריו והוריו, אך זקנה נפלאה ואצילית מלמדת אותו את קסם המילים ומשמעותן בספרות. הוא לא מחסיר אף מפגש ביניהם על ספסל בגן, שם היא מקריאה לו קטעים מספרים שאהבה. המילה 'אהבה' לעולם אינה מוזכרת בינהם, אך הוא גומל לה באהבת בן ומשכן אותה בביתו לאחר שקרוביה לא יכלו לעמוד בתשלום לבית אבות ושיכנו אותה בבית מחסה ציבורי.

סרט צנוע ומענג, עם משחק נפלא של שני שחקנים קלסיים. (משחק בבתי הקולנוע).