כ"ץ ראה את עצמו עד כה כמקורב מאוד אל נתניהו וכמי שמספק לו הזדמנויות להצטלם לצידו בפתיחתם של מחלפים חדשים וחנוכת קווים חדשים לרכבת ולאוטובוסים. במסגרת שיתוף הפעולה בין השניים הוצבו לפני למעלה משנה בצמתים המרכזיים עשרות שלטי-ענק עם צילומיהם שבישרו על תוכניות פיתוח הכבישים והמחלפים. תנועת אומ"ץ ראתה בכך ניהול תעמולת בחירות מוקדמת בהיקף של מאות אלפי שקלים מתקציב המדינה והתריעה על כך בפני מבקר המדינה. אומ"ץ דרשה במקביל מהמבקר לחייב את נתניהו וכ"ץ לממן מכיסם הפרטי את מסע השילוט הלא חוקי. בעקבות הפנייה ניתנה הוראה להסיר את השלטים אך לא הייתה דרישה להחזר מימון ההשקעה.

זו הסיבה שההרמוניה ששררה בעבר בין ראש הממשלה ובין שר התחבורה הגיעה לסיומה, וכ"ץ לא מהסס לנהל בימים אלה מאבק סמוי נגד נתניהו על גבם של אזרחי המדינה שמתבקשים לשלם את החשבון. אחת הדוגמאות האחרונות קשורות בחברת רכבת ישראל, בעלת התדמית הירודה בגלל השביתות התכופות, תאונות המסילה הרבות, התחזוקה הירודה ותנאי הנסיעה הבלתי נסבלים.

בשעתו הייתה לנו עדיין אשליה שהשר כ"ץ יצליח לממש את הרפורמה המתכוננת והחיונית ברכבת ישראל, בניסיון אחרון למנוע את ירידתה מהפסים. בהקשר לכך שלחנו אל השר את המכתב הבא שכלל קורטוב של אופטימיות זהירה:

• "תנועת אומ"ץ מטפלת בשנים האחרונות בשורה של נושאים שקשורים במנהל לא תקין, העדר טוהר המידות ומעשי שחיתות אישיים שנעשו בחברת רכבת ישראל.
  
  במסגרת זו טיפלנו בין השאר בתאונות חמורות שאירעו ברכבות ובנושא התחזוקה הגרועה והניסיונות החוזרים ונשנים של ועד העובדים הכוחני לשלוט בחברת רכבת ישראל ולהכתיב את מהלכיה והכל על גבם של ציבור הנוסעים שהפך בידיהם לבן ערובה.
  
  אומ"ץ בירכה באחרונה את צעדיך לרפורמה חיונית ברכבת ישראל.
  
  עוד לפני שהרפורמה תתממש, מתברר שהמצב הנוכחי ברכבת מבחינת בטיחות הנוסעים הינו בלתי נסבל ולא ניתן לעבור לסדר היום.
  
  בתוכנית "המקור" ששודרה השבוע בטלוויזיה בערוץ 10 נחשפה עובדה מדהימה שעל פיה לא רק שמערך התחזוקה לקוי מעיקרו אלא שלא קיים כלל פיקוח על עבודת התחזוקה של העובדים הנוקטים בעיצומים ומשום כך קיימת סכנה ממשית לחיי אדם בגלל חשד לרשלנות בעבודות התחזוקה.
  
  במצב הנוכחי הבטיחות ברכבת התדרדרה לשפל חדש וזאת בתקופה שבה חל גידול מתמיד במספרם של משתמשי הרכבת הנוסעים לעיתים בקרונות עמוסים לעייפה. אנו דורשים את התערבותך המיידית על-מנת למנוע תאונות ואסונות כבדים ברכבת ישראל".

העתק נשלח אל מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אבל עד מהרה התברר לנו שהרפורמה תקועה, מאחר שלשר כ"ץ יש לעיתים שיקולים פוליטיים של פריימריז שמנווטים את דרכו.

ואמנם, למרות גירעונות הענק של הרכבת שמתקשה לשלם את משכורתיהם של עובדיה, דוחף כ"ץ בחודשים האחרונים לפעולות ראוותניות ובלתי רנטביליות כמו הנחת מסילת ברזל לאילת, חידוש רכבת העמק וחיבור ישובים מעבר לקו הירוק. העובדה שמשרד האוצר פתח במבצע חילוץ והילווה לרכבת חצי מיליארד שקלים כדי להצילה מקריסה, לא מזיזה כל-כך לשר כ"ץ שיודע היטב כי בחודשי בחירות הממשמשים ובאים נפרצים התקציבים.

לפני כמה חודשים, בעיצומן של השביתות הפראיות ברכבת, ביוזמתה של גילה אדרעי, יו"ר ועד העובדים הכוחני, סיכמו ביניהם ראש הממשלה ושר התחבורה על סגירתה של חברת רכבת ישראל שהגיעה כמעט לקצה המסילה. המטרה הייתה להקים את החברה מחדש על בסיס כלכלי תוך יצירת אמצעים למניעת שביתות פראיות ומסירת התחזוקה הלקויה של הרכבת לחברה זרה שתשפר את מצבם של הקטרים והקרונות, אלא שכ"ץ העדיף לצפצף על ביבי ולהשאיר את הרכבת פעילה.

לעומת זאת הזדרז לעשות תרגיל מסריח סודי עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, שעל פיו התחייב כ"ץ לא ליצור זעם של נוסעים נגד עיני ערב הבחירות להסתדרות ותמורת זאת יפעל עיני להדחתה של גילה אדרעי אחרי הבחירות. הזרזיר כ"ץ והעורב עיני קיימו את הבטחתם זה לזה. לא במקרה הזדרז כ"ץ לברך על הדחתה של אדרעי שבושלה, נאפתה וטוגנה על-ידי שני השפים שמדי פעם גם "מתקוטטים" בפומבי להנאתנו.

• [ישראל כ"ץ: גילה אדרעי הייתה יריב קל]

בשבועות האחרונים החליט כ"ץ לכופף את ראש הממשלה ופעל לסלק את אורי יוגב, איש אמונו של ביבי, ששימש בשנה וחצי האחרונות כיו"ר זמני של דירקטוריון חברת רכבת ישראל. לכוונת ההדחה הייתה גם כוונה נסתרת: יוגב הוא לא כוס הקפה של כ"ץ ולא ישתף איתו פעולה במינויים של עובדים שהשר חפץ ביקרם.

• [הדחת יו"ר הרכבת: "יש פה מהלך אישי"]

כ"ץ הודיע כי בכוונתו למנות את דורון וייס, סגן ראש השב"כ לשעבר, כיו"ר קבוע ופעיל של הדירקטוריון למורת רוחה של לשכת ראש הממשלה. כדי לבשל את המינוי, טרח כ"ץ למנות את וייס. ראש הממשלה גייס לעזרתו את שר האוצר ונמסרה הודעה שעל פיה וייס חסר ניסיון וידע על הרכבת, ודווקא בתקופה זו דרוש לרכבת אדם מסוגו של יוגב.

ישיבת ההדחה של יוגב שנערכה השבוע הייתה פארסה אחת גדולה ונערכה בניגוד לכללי המינהל התקין והיושר הציבורי כנהוג בבית מדרשו של כ"ץ. היו"ר החדש וייס, שחתם קודם לכן על מכתב ההדחה של יוגב, השתתף בישיבה והצביע בעד ההדחה. כך עשו גם שני נציגי משרד התחבורה בדירקטוריון, והודו שהם נאלצים לספק את הסחורה הפגומה בלחץ שר התחבורה שהכתיב להם את המינוי.

אומ"ץ פנתה אל משרד מבקר המדינה החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא, בדרישה שמשרדו יבדוק את שאלת חוקיותה של ההחלטה שהתקבלה. ליוגב המודח לא נותר אלא לקונן ולהכריז: "אני לא יודע על מה ולמה הודחתי".

מעניין כיצד יגיב נתניהו מול שר האוצר הכוחני שלו שאיבד מזמן את הברקסים וממשיך לנסוע נגד הכיוון.

כ"ץ לא הסתפק בכך והחליט לשמוט את השטיח מתחת לרגלו הפגועה של ביבי, כאשר חתם בראשי תיבות על הסכם התעופה של "שמיים פתוחים", שבו היה מעורב נתניהו ורצה להיות שותף לחתימה. בשלב זה לא ברור לאן תוביל ההתדרדרות במערכת היחסים בין שני האישים ונראה שהיא תעבור במוקדם או במאוחר למגרשו של הליכוד.

מצויים אישי ציבור במספר רב, שבגלל קופות השרצים העמוסות שלהם לא הייתי קונה מהם אפילו מכונית חדשה עם אחריות לשלוש שנים ומיכל דלק מלא. באחד המקומות הראשונים ברשימה עומד שר התחבורה ישראל כ"ץ, אדם חסר-בלמים אישיים, למרות שתפקידו המיניסטריאלי מחייב אותו להפעיל אמצעי-בלימה.

כבר כאשר היה כ"ץ סטודנט גברתן, הוא שימש עוזרו האישי של אריאל שרון, אחד האישים המושחתים ביותר בתולדות המדינה, ולמד ממנו כיצד לייצר קומבינות פוליטיות ולבשל תרגילים מסריחים. לעיתים נדמה כי התלמיד עלה על רבו בעולם התככים, ובין השאר לא הייתה לו בעיה לבגוד בשרון ולמעול באמונו כשחש שמעמדו נחלש. בשעתו כתב העיתונאי עוזי בנזימן ספר ביוגרפי על שרון והעניק לו שם מעולם התחבורה: "לא עוצר באדום". דומה שעל תלמידו כ"ץ ניתן לומר: מתעלם מתמרור "עצור".

כ"ץ היה בעבר חלוץ המינויים הפוליטיים בסיטונות במשרד החקלאות בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה. מבקר המדינה פרסם דוח חמור על התנהלותו הלא חוקית של כ"ץ, שבעקבותיו נפתחה חקירת משטרה שממנה נחלץ כ"ץ באי-הגשת כתב אישום נגדו. מי שסבר לתומו שהוא למד, כביכול, לקח, אינו מכיר את המושג "שור מועד". כ"ץ מעדיף שאחרים יעשו עבורו את המלאכה המלוכלכת בלי להותיר סימני צמיגים שיוליכו אליו.

דוגמה לא ידועה להתנהלותו הבעייתית של השר קשורה בסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (במיל.) דן הראל, שכיהן תקופה קצרה יחסית כמנכ"ל משרד התחבורה. באורח מפתיע הודיע באחד הימים הראל על התפטרותו וסירב לתת לכך נימוק. כ"ץ קיבל את התפטרותו בלי להניד את עפעפיו הדשנים. רק כעבור זמן נלחש מפה לאוזן כי הראל סירב להיות המוציא והמביא של כ"ץ במינויים פוליטיים במשרד.

אי-אפשר לקפח את כ"ץ ולא לציין את העובדה המאלפת שהוא נהנתן לא קטן למרות שהוא מתגורר במושב עובדים. עד היום מתקשה שר הביטחון אהוד ברק לסלוח לו על חשיפת שמו של בית המלון היקר והמפואר שבו נהגו ברק ומקורביו להתגורר על חשבון הקופה הציבורית בעת נסיעותיו לפריס. מסתבר שכ"ץ פנה בשעתו בדרישה לשכור עבורו סוויטה באותו מלון יוקרתי. כאשר נאמר לו שהמחיר יקר מדי, שאל שאלת-תם: "אם כן, מדוע לשר ברק מותר ולי לא?" זו הייתה למעשה יריית הפתיחה שהביאה לפתיחת הבדיקה של מבקר המדינה שעוררה סערה ציבורית.

לשר כ"ץ מגיעה תודה מיוחדת על כך שהסכים בלית ברירה להתגורר במלון זול יותר בפריס ועל-ידי כך חסך רבבות שקלים לקופת המדינה. כה לחי.