כל מה שרציתן לדעת על פטריות בנרתיק

לכל אישה יש סביבה טבעית של חיידקים שונים ופטריות בנרתיק, הפלורה, החיים בשיווי משקל עדין מבלי שנרגיש בהם ומבלי שיציקו. הסביבה הנרתיקית של האישה מתאפיינת בחומציות מעצם קיומם של חיידקים ידידותיים (לקטובאצילים), המפרישים חומצה לקטית.

גורמים שונים עלולים להביא להפרת איזון זה שיוביל להתפתחות פטריה. למשל סוכרת, יכולה לגרום להפרת האיזון על-ידי יצירת סביבה "מתוקה" האהודה על הפטריות שיכולות להתרבות באמצעותה ביתר קלות ולגרום לתחושת גרד ולעקצוץ. הריון, נטילת גלולות למניעת הריון, אנטיביוטיקה הניטלת מסיבות שונות, תרופות מדכאות מערכת חיסון כגון: סטרואידים, לבישת בגדים הדוקים, בעיקר מניילון היוצרים חום ולחות, יכולים גם הם להביא להפרת האיזון ולתלונה השכיחה של גרד.

מעבר לגרד או לצריבה בנרתיק, שהם המאפיינים העיקריים של הפטרת, ישנם סימפטומים נוספים היכולים להעיד על הימצאות פטריה, כגון: הפרשה נרתיקית מימית עד סמיכה, כאבים ביחסי-מין, גירוד באיברי המין החיצוניים וצריבה חיצונית במתן שתן.

ב-70% מהמקרים, תחושות אלה יעידו על קיומה של פטרת נרתיקית, המהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפנייה לרופא נשים. ביתר המקרים, הסימפטומים עשויים להעיד על טריכומונס (פרזיט המועבר ביחסי-מין), על זיהום חיידקי או על תגובה אלרגית לשימוש בסבונים שונים, במגן תחתון מבושם או לשימוש בדאודורנט מקומי. ביקור אצל רופא הנשים יבהיר את המצב ויסייע להתאים הטיפול לבעיה.

בכל אירוע ראשוני של תלונות על גרד כדאי לפנות לרופא הנשים לשם בדיקה והתאמת הטיפול הספציפי. רופא הנשים יבדוק בעדינות את האזור המגורה, טיב ההפרשה, ריחה, צבעה, חומציות ההפרשה, הסתכלות על ההפרשה במיקרוסקופ ולעיתים אף ישתמש במבחן "הרחה" לשם זיהוי זיהום חיידקי.

אישה הסובלת מאירועים חוזרים של צריבה בנרתיק, ואינה בטוחה כי מדובר בפטריה, מומלץ לה להגיע לרופא נשים לשם אימות או שלילת הפטריה כגורם לגרד. לעיתים הסיבות לתסמינים של גרד וצריבה בנרתיק, יכולות להיות מחלות מועברות מינית כמו זיבה וכלמידיה, רירית נרתיק דקה עקב כניסה לגיל המעבר ועוד.

לאחר האבחון, יותאם הטיפול הספציפי, לעיתים אף יידרש טיפול בבן-הזוג בכדי למנוע הידבקות חוזרת. במידה ומדובר בפטריה חוזרת, עם תסמינים שהאישה מצליחה לזהות אותם, ניתן יהיה להיעזר בתרופות המיועדות לטיפול בפטריה, ללא צורך במרשם רופא, כמו: אגיסטן V או קלוטרי טבליות לטיפול פנימי, בשילוב קרם אגיסטן חיצוני לטיפול בתסמינים החיצוניים - הגרד והצריבה (קיים גם כאגיסטן אריזה משולבת). במקרים מסוימים, יחליט הרופא לרשום, בנוסף לטיפול נוגד הפטריה, טיפול באמצעות משחה סטרואידלית חלשה לשם הקלה על הדלקת המקומית שנוצרה במקום הגירוי.

בנוסף, יש שורה של טיפולים "עממיים" או תרופות סבתא, כגון: טיפול מקומי ביוגורט פרוביוטי, ויטמין C, בשן שום כתושה, בשמן זית, באורגנו, בזעתר, שטיפת הנרתיק במים חמימים, ניגוב ויבוש טובים ומריחת משחה המורכבת מפרופוליס וקלנדולה, ועוד - אך יעילותם של טיפולים אלה לא הוכחה במחקרים.

בנוסף לטיפול התרופתי, יש לשמור על תזונה נכונה הנמנעת מסוכרים, חומרי צבע וטעם מלאכותיים וקמח לבן עם שמרים, זאת משום שהפטריה משגשת על מזונות אלה. במקביל, יש להקפיד על נטילת מוצרי מזון פרוביוטיים (כגון יוגורטים פרויביוטיים למיניהם) המכילים חיידקים טובים, הלקטובאצילים המחזקים את מערכת החיסון.

הימנעות מביגוד הדוק, הקפדה על תחתוני כותנה מאווררים, הימנעות משימוש בסבונים כשטיפה לנרתיק ומשימוש בדאודורנטים מקומיים ותחתוניות מבושמות, יסייעו גם כן להשלמת הטיפול בפטריה.

דלקות בנרתיק הן אחת מהסיבות העיקריות לפנייה לגינקולוג. זיהוי נכון וטיפול בבעיה, יכולים להעלים במהירות את מרבית התלונות ולכן חשוב לאבחן את הבעיה בפעם הראשונה אצל הרופא על-מנת להימנע מטיפול שגוי. כאשר הבעיה חוזרת על עצמה לאחר האבחון הראשוני - האישה יכולה להתחיל לטפל בפיטריה בתכשירים ללא מרשם רופא, על-מנת להקטין את הסבל הנגרם מהגירוד.

בכל מקרה, כל ביקור אצל רופא הנשים, הוא הזדמנות לבצע בדיקה שגרתית שנתית, לפי בקשת האישה, כולל משטח פאפ (משטח צוואר הרחם), חיסון נגד נגיף הפפילומה, הכנה מתאימה להריון או ייעוץ לאמצעי מניעה, כך שמומלץ להגיע לבדיקה באופן שגרתי.