בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בפרוס יום העצמאות חושף ההיסטוריון גד נחשון ל-News1 את מחקרו על "היהודים האדומים" של מחבר "התקווה", נפתלי הרץ אימבר, שבהם הוא ראה את התפוצה היהודית המוצלחת ביותר
|
העולים התימנים. "אנשי עמל, צנועים וישרים" [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
|
|
|
|
|
נפתלי הרץ אימבר. העולים מתימן נחשבו בעיניו לשלמות האידיאלית
|
|
|
|
|
|
|
|
בשירים שפירסם, מתאר אימבר את ייחודם של היהודים יוצאי תימן בהשוואה ליוצאי גלויות אחרות, כשהוא מכנה אותם, בהערצה, "שבט של לוחמים עצמאיים", שהצליחו להטיל את חיתתם על אויביהם הערביים, כפי שתיאר זאת באחד משיריו: "בעורקים עוד יזל דם גיבורים, דם אבותינו" | |
|
|
|
|
נפתלי הרץ אימבר ידוע אומנם ברבים כמחברו של ההמנון הלאומי "התקווה", אך ידוע פחות כמי שחשף במאמריו ובשיריו את תרומתם הגדולה והייחודית של עולי תימן לארץ, שאליה עלו, לראשונה, עוד בשלהי המאה ה-19. בראיון מיוחד ל-News1, בפרוס יום העצמאות, מגולל ההיסטוריון גד נחשון את סיפורם המופלא של עולים אלה, שייחד אותם מיתר יהודי התפוצות, כפי שהצטיירו בעיניו של אימבר, בעת שחרש את הארץ בשלהי המאה ה-19, בין השנים 1886-1882. במאמרים ובשירים שפירסם בכתבי-עת עבריים, ערב המאה ה-20, מעלה אימבר על נס את חריצותם ומרצם של 2,800 עולי תימן הראשונים שהגיעו לארץ לאחר שנים של השפלה ורדיפות בארץ-מוצאם. הוא רואה בהם את התפוצה היהודית הציונית ביותר, שחצתה את הסמבטיון, על-מנת להשיב את ילדי ישראל אל הארץ המובטחת. בעיניו הם גם סמל ומופת לשורשיות עמוקה, לגבורה עילאית, למסירות ללא קץ לעבודה ולהסתפקות במועט הראויה לציון. בהשוואה ליוצאי גלויות אחרות, רואה אימבר בעולים מתימן את השלמות האידיאלית. "תימנים לתפארת" נחשון מספר על אימבר, שחרש את הארץ לאורכה ולרוחבה ושפגש בתוך כך את המשפחות התימניות הראשונות שעלו לארץ, היא פלשתין של אותם הימים. בשירו הסקפטי, "תימנים לתפארת", הוא תיאר את מצבם העגום, ותהה: "שלמה באתם אחי הנאמנים? באתם לשנות-עוני נוספות; כמוני תסבלו צרות ותלאות; כמוני תוכלו לבנות בדמעות". בשירים אחרים שפירסם, מתאר אימבר את ייחודם של היהודים יוצאי תימן בהשוואה ליוצאי גלויות אחרות, כשהוא מכנה אותם, בהערצה, "שבט של לוחמים עצמאיים", שהצליחו להטיל את חיתתם על אויביהם הערביים, כפי שתיאר זאת באחד משיריו: "בעורקים עוד יזל דם גיבורים, דם אבותינו" ובשיר אחר: "גיבורים חזקים ופניהם להבים, נושאי הצינה, כידונים ורמחים". בשנת 1908 פירסם אימבר את מאמרו "היהודים האדומים", שהתמקד כולו ביהודי תימן. המאמר פורסם דווקא בעיתון אידישאי שנשא את השם "מאנאט בלאט". כותרת המאמר, אליבא דאימבר, אמורה הייתה לתת ביטוי לשיער בעל הגוון האדמוני שאפיין את יוצאי גלות זו, בעוד המאמר עצמו חולק שבחים לעדה הנבחרת סעיניו, שהיה לה לוח-שנה משלה ושהצליחה לחולל מהפכה תרבותית של ממש, בהיותה עצמאית וחופשית, ללא שום זיקה לויקטומולוגיה היהודית של יוצאי הגלויות האחרות. חידוש ראוי התמקדותו של אימבר ביהודי תימן הינה, לדברי גד נחשון, בבחינת חידוש ראוי לציון. הוא כינה אותם "היהודים היפנים", כאסוציאציה לחריצותם הרבה של תושבי ארץ השמש העולה, כמו גם "יהודים חכמים", על שום תבונתם היוצאת מן הכלל. בהתייחסו להיסטוריה שלהם מזכיר אימבר את הגירתם של יהודי תימן לחצי האי ערב לאחר מותו של שלמה המלך ומציין לשבח את עקשנותם לשרידות יהודית כתכונת-אופי ראויה לציון, המבדילה אותם לטובה לעומת היהודים האשכנזים והספרדים גם יחד, כפי שהוא עצמו התבטא בשבחם: "הם אנשי עמל, צנועים וישרים, כשהיושר שלהם מושך אותי הרבה יותר מאשר ההמולה של מיליוני היהודים האחרים". בהקשר לכך מטעים נחשון שאליבא דאימבר לא ניחנו יהודי תימן במוח ספקולטיבי כמו זה של היהודים האשכנזים. הוא חולק שבחים ל"יהודים אלה, הבולטים לעומת אחיהם משבט יהודה או אפרים בחריצותם הרבה ובהצטיינותם במלאכות כמו צורפות ואריגה, חקלאות ובניין". אבל מעל לכל הוא משבח את שמירתם העיקשת על הדת ועל המסורת, תוך אמונה בביאת המשיח, ויחד עם זה גם את השקפת-עולמם הליברלית.
|
תאריך:
|
12/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
12/04/2013
|
|
ראובן לייב
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
גויס3
|
12/04/13 13:00
|
|
2
|
|
לוחם חופש
|
13/04/13 11:13
|
|
3
|
|
שיר שכתבתי
|
13/04/13 13:29
|
|
|
|
פוריה
|
14/04/13 14:53
|
|
4
|
|
שיר שכתבתי
|
13/04/13 13:35
|
|
5
|
|
פועה
|
13/04/13 20:53
|
|
6
|
|
עוד סתם אזרח
|
14/04/13 15:03
|
|
7
|
|
עוד סתם אזרח
|
14/04/13 19:18
|
|
8
|
|
zohar74
|
17/06/13 14:17
|
|
האורגיה התקשורתית שאירעה בימים האחרונים סביב יכולותיו המקצועיות הבלתי-נדלות של העיתונאי, הסופר והשחקן אמנון דנקנר שהציגה את המנוח כאדם מוכשר ביותר, חכם, מבריק, אינטלקטואל, ידען, שנון ומהיר-תפיסה קלעה למטרה ברוב הפרסומים.
|
|
|
כמו כל דבר טוב ועוצמתי, יש דברים שכדי לחוות אותם אתה חייב להיות בארץ. אין מה לעשות! לא יעזרו הכתבות, לא הצילומים ולא הטלויזיות. מה שחוויתי בסוף אוקטובר בבית ג'אלה, הסמוכה לירושלים, במיפגש בין נשים יהודיות ופלשתיניות - זו חוויה עוצמתית שניתן לחוות רק שם.
|
|
|
חצי-האי הקוריאני מצוי כעת באחת מנקודות הרתיחה החמורות שלו. ב-12 בפברואר 2013, לאחר סדרת גינויים ומהלומות מילוליות בין צפון-קוריאה והקהילה הבינלאומית, הודיעה פיונג-יאנג שערכה ניסוי גרעיני שלישי. כשלושה שבועות-ומחצה לאחר מכן אישרה מועצת הביטחון סדרת סנקציות חדשה נגדה, ופחות משבוע אחר-כך פתחו ארצות הברית ודרום-קוריאה בתמרון צבאי משותף. צפון-קוריאה לא נשארה חייבת. היא האשימה את ארצות הברית במתקפת סייבר נגדה והודיעה שבמידת הצורך תשתמש ביכולותיה הגרעיניות להגן על עצמה. כתגובה לכך ארצות הברית שלחה מפציצים אסטרטגיים ומטוסי חמקן לאזור, ואילו צפון-קוריאה ניתקה את הקו-החם בינה לבין דרום-קוריאה שנועד בדיוק למצבים אלה. שלושה ימים לאחר מכן היא הודיעה על מצב מלחמה בינה לבין הדרום (למרות שמבחינה רשמית זה המצב ביניהן כבר למעלה משישה עשורים). בזה לא תמה ההסלמה, ובתחילת אפריל הודיע הצפון על חידוש פעילותו של הכור הגרעיני ביונג-ביון ושל מתקני האורניום, ומיד אחר-כך הודיע שיערוך שיגור ניסיוני של טילים בליסטיים. על-מנת להמחיש את כוונותיה, צפון-קוריאה אף הודיעה שלא תוכל לערוב לשלומם של הדיפלומטים הזרים השוהים בתחומה. בנקודת שיא זו נקטו פיונג-יאנג ו-ושינגטון כאחת צעדים שנועדו להרגיע מעט את המצב, כמו הודעת ארצות הברית על השעיית ניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי, אולם החשש מהתלקחות, ולו גם בלתי מכוונת, עדיין רב.
|
|
|
מי שסבור לתומו ששרידות ארוכה היא מדד להצלחתה של מסעדה מסוימת איננו אלא טועה בגדול. קחו, למשל, את "טאבולה" של הרצליה פיתוח (רחוב הנשיא 73), שעל-אף מרום-שנותיה אינה מצליחה להעפיל לפסגה קולינרית. כבר שנים שהיא ממשיכה לדרוך במקום, ואין זאת כי אם חילופי בעלות משכבר הימים הם אלה שהיו בעוכריה.
|
|
|
אחרי א' ממשרד התחבורה, שעל הנסיונות לפתותה בידי איריס ברקת דיווח News1 מוקדם יותר, מתברר שהייתה עובדת נוספת - ב' (39), המשמשת כעוזרת באגף תחבורה ציבורית במינהל היבשה. משכך, שימש אלכס לנגר כממונה העקיף שלה.
|
|
|
|