השופט: ארז יקואל, סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון
המועד: יום רביעי, 3.4.13, שעה 09:30
הנושא: קדם-משפט אזרחי
השופט ארז יקואל אוהב לדבר. הצדדים כמעט אינם פותחים את הפה, עד שהוא שולח אותם להתייעץ ולחזור אליו. חייבים לומר שליקואל יש בהחלט כושר רטורי, אם כי לא תמיד זה עוזר לו להגיע למטרה: פשרה או לפחות צמצום נקודות המחלוקת.
כאשר נכנסתי לאולמו, הוא בדיוק סיים נאום בו פנה לאחד הצדדים: "לאדוני יש בעיה של תרתי דסתרי. אדוני יהיה צריך להוכיח, ההיגיון לא יהיה חברו הטוב ביותר, וההיגיון הוא הכלי של המוציא מחברו. לצאת ולחזור אלי". וכמו בסרטי המתיחות של יהודה ברקן - עוד נחזור אליו.
כעת מתפנה יקואל לסכסוך בין בני זוג שהשכירו נכס לבין מי שהפעילה בו גן ילדים; המשכירים תובעים פיצוי של 100,000 שקל משום שהמשכירה עזבה את המקום באמצע החוזה. יקואל בודק מי הם הצדדים, מברך אותם לשלום ומקדים הערה לפרוטוקול - שלא כל השופטים מקפידים עליה, וחבל: "בית המשפט מציע לצדדים הצעות דיוניות ומהותיות, תוך הבהרה שאין זה קובע את דעתו ולא מחייב אותם. בית המשפט לא כועס אם לא מקבלים הצעות שלו. המטרה תהיה לראות אם אפשר לייתר את הדיונים בתיק, אולי הצדדים מוכנים לוותר כל אחד מעט קט ונפגשים באמצע".
"עם צבע swan שזה מספרו"
יקואל מצביע מיד על נקודות המחלוקת ואף מצטט בעל-פה מתוך כתב ההגנה. מדובר בהסכם שכירות סטנדרטי, הוא מעיר, "שאם יעירו את המכובדים [עורכי הדין] באמצע הלילה, הם יגידו בעל-פה מה קורה אם השוכר עוזב באמצע ומה המשכיר צריך להראות שהוא עשה". יקואל מסביר באלו פרמטרים יתמקד הדיון, אומר שיש לתובעים טענות שכנראה לא יוכלו להוכיח, מפנה לחוק השכירות ומסכם מה יהיו שלבי הדיון. כל אלו מלמדים על עבודת הכנה מעולה ומעמיקה.
"מעבר לכל", הוא מנסה לשדל את הצדדים, "צריך לראות ביחסים האישיים בין הגברות איך אפשר ללכת זו לקראת זו. אני רוצה לקבל כבר היום תשובה לשאלה למה הנתבעת עזבה באמצע השנה. אם אני קופץ לסוף, בצורה קצת קפריזית, צריך לראות איך מוכיחים את סעיף הנזק שבסוף התביעה". יקואל גם מעיר בהומור דק לגבי הטענה לפיה היה על הגננת להשיב את הנכס כפי שקיבלה אותו: "זה לא מסוג הנכסים היוקרתיים, שיש קלטת וידאו שמראה שככה אני רוצה אותו בסוף התקופה, עם צבע swan שזה מספרו".
יקואל מפגין בכלל בקיאות מרשימה בתחום הנדל"ן, לא רק בצד המשפטי אלא גם בצד המעשי. והוא מסכם: "צריך לראות סיכונים וסיכויים, כדי לראות איך לא נחזור לכאן שוב. תצאו ותשוחחו, נתתי לכם דרכים איך לטפל בשני הנושאים העיקריים. את הכעסים תשימו בצד; הם מובנים, אבל לא יעזרו לנו לסיים את התיק. המילה 'כעס' לא תופיע בפסק הדין. ישימו הגברות את הכעסים בצד ויישמעו לעורכי דינן איך להתנהל מבחינה משפטית".
"לשאול את רוני מאנה"
בעוד הגברות יוצאות, הגברים מהתיק הקודם חוזרים ומודיעים שלא הגיעו להסכמה. יקואל לא מנסה להתווכח, אלא קובע שהתצהירים יוגשו בתוך חודשיים. לאחר מכן הוא שוב פונה אליהם שלא לפרוטוקול, ואגב כך חושף שמדובר במחלוקת על דמי תיווך:
"חשוב האבק ששוקע עד אז [הגשת התצהירים]. ישימו לב רבותי לא להיכנס לפינות; בתיק אזרחי בדרך כלל אין פינות. לעיתים עסקת תיווך היא המרגיזה ביותר. כל אחד פה רכש דירה, ואולי שילם עשרות אלפי שקלים תמורת פעילות של דקה של המתווך. אבל לפעמים ה'פו' הראשון הוא הכי יעיל. לפעמים אפילו לא צריך לראות את המתווך: הגורם היעיל אינו המוציא והמביא; הוא יכול ליצור את הקשר הראשוני, להיעלם ולהגיע ליום חתימת ההסכם כדי לקבל את הקופון.
"לפעמים קושר מתווך בין שני אילי הון במשפט 'תיפגש עם זה', וגוזר 2% מזה ו-2% מזה על מיליוני דולרים. אדוני יכול לשאול את רוני מאנה; הוא היה לקוח שלי, אז אני יכול לדבר על זה. יכול אדם לעבוד עשר שנים ובסוף לא תהיה עסקה והוא לא יקבל אף פרוטה. אלו עסקי התיווך. תשתדלו למנוע את השלב הבא של התצהירים, עורכי הדין יכולים לזה".
הגננת והמשכירה חוזרות לאולם ומודיעות שגם הן לא הצליחו להגיע להסכמה. "שלא ייעלבו יתר על המידה שאני לא מציק להם כמו בתיק הקודם", מגיב יקואל. "שם היו נסיבות אחרות, וזה לא ששלב הגשת התצהירים הוא תענוג צרוף". יקואל מכתיב החלטה בנוסח קבוע שכבר מופיע במחשב, תוך שימת לב לכל פרט של המשך ההליך, וקובע ישיבת קדם-משפט נוספת ל-26.6.13. אבל הוא עדיין לא מוכן לוותר על אפשרות של פשרה:
"בין לבין ישקלו הצדדים ניסיון הידברות נוסף, במטרה לייתר את הכנת התצהירים והכרעה שיפוטית", הוא כולל עוד משפט בהחלטה. יקואל שואל את הצדדים האם הגיעו לטווח כלשהו שביכולתו לדחוף אותם אליו, נענה בשלילה, אך גם זה אינו מרפה את ידיו: "הצדדים יבחנו אפשרות להידברות על בסיס 'נתוני קיזוז' שתעביר הנתבעת לתובעת, וכן על בסיס הסיבה שהביאה לביטול ההסכם ו'יכולתה' של התובעת להשכיר את הנכס לגורם אחר".
השורה התחתונה: שופט שבהחלט מדבר הרבה יותר מן המקובל, אך זאת מתוך רצון אמיתי להגיע לפשרות במקומות האפשריים - תוך שהוא רואה מתי אין טעם להמשיך ללחוץ. נועם הליכותיו בהחלט יכול לסייע, גם אם מובן שלא תמיד זה עובד.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.