פוליומיאליטיס - עובדות ולקחים

פוליומיאליטיס, בשמה העברי שיתוק ילדים, אכן פוגעת בעיקר בילדים עד גיל חמש. וירוס הפוליו חודר לגוף דרך הפה, מועבר על-ידי אנשים שלא הקפידו על רחיצת ידיים לאחר יציאה מהשירותים.

הוירוס חודר לדם, גורם לתגובה דלקתית כללית המתבטאת בחום, עייפות, כאבי שרירים והקאה. ברוב הנדבקים השלב החריף אינו ניכר או שהוא קל מאוד וקצר. באחד מכל 200 חולים (המספר אינו וודאי כי מספר החולים אינו ידוע), הוירוס חודר למערכת העצבים וגורם לשיתוק שרירים, בעיקר ברגלים.

ב-10% מנפגעי השיתוק, הוירוס פוגע בשרירי הנשימה ועלול לגרום למוות. חיסון יעיל נגד פוליו, על-ידי וירוס מומת, הוכנס לשימוש ב-1958 וכ-10 שנים מאוחר יותר, הוחל שימוש בחיסון על-ידי וירוס חי מוחלש. מסוף שנות ה-70, לא אותרו מקרי פוליו בארה"ב ובמערב אירופה. תוך שנתיים נוספות, המחלה נעלמה בכל הארצות המפותחות, אולם נותרה פעילה בשאר העולם.

ב-1988, וירוס הפוליו היה אנדמי (נפוץ ומצוי בביוב) ב-125 מדינות והיו מעל 300,000 חולים. ביוזמת ארגון הבריאות העולמי, הוכרז על מבצע עולמי לביעור הפוליו. לאחר חיסול האבעבועות השחורות, שהסתיים ב-1980, זה היה המבצע המרשים ביותר.

ב-2012 דווח בכל העולם רק על מעט יותר מ-200 מקרים. ב-2013 נותרו שלוש מדינות בלבד בהן וירוס הפוליו עדיין אנדמי. ניגריה, אפגניסטן ופקיסטן - בשלוש ארצות אלה, ננקטת כעת יוזמה לחיסון רחב, במטרה לחסל את הוירוס לחלוטין. ניתוח הנתונים משלוש הארצות האנדמיות מראה, כי בצד חולשת השלטון המרכזי, הסיבה העיקרית לכישלון במבצע חיסול הפוליו, היא התנגדות לחיסון מצד קבוצות דתיות קיצוניות.

מספר החולים הגדול ביותר מדווח מאזורים בהם האיסלאם הקיצוני שולט בכיפה. קיצוניים בארצות אלה טוענים, כי החיסון הוא מזימה מערבית לגרום לעקרות באוכלוסיה. לאנשי הטליבאן טענה מעניינת. לדבריהם, תרכיב החיסון מהול באלכוהול האסור לפי האיסלאם. אנשי טאליבן הרגו צוותים של מתנדבים שבאו לחסן את הילדים.

הסיפור המרשים ביותר במלחמה נגד הפוליו התרחש בהודו. בתת יבשת זו, על 1.2 מיליארד תושביה, ש-70% מהם עניים וחיים בתנאים בסיסיים ברובם, ללא מים זורמים וללא ביוב, נערך מבצע חיסון שהביא להעלמות מוחלטת של המחלה. במבצע נטלו חלק 2.3 מיליון מתנדבים שהגיעו גם לאזורים הנדחים ביותר וחיסנו 174 מיליון ילדים. ב-2011 דווח על חולה אחד בלבד ומ-2012 לא נמצאו חולים ולא בודד הוירוס.

משלושת זני הפוליו הזן מספר 2 נעלם ולא דווח עליו מאז 1999. לו מידת התפוצה של הוירוס נותרה כפי שהייתה בשנות ה-80 היו כיום בעולם 10 מיליון חולים בדרגות שונות של שיתוק. מבצע החיסון בארצות העניות מומן, בחלקו הגדול, על-ידי תרומות, כשהחלוץ הייתה הקרן של ביל ומלינדה גייטס (מיקרוסופט).

סיפרתי כאן בתמצית את סיפור ההצלחה של מיגור הפוליו בעולם, על-מנת להעמיד בקנה מידה נכון את החשיבות העצומה שיש למבצע החיסון נגד פוליו, המתנהל כעת בארץ, ונועד למנוע את צירופה של ישראל למועדון המפוקפק של "שלושת המצורעים".

התפרצויות מקומיות בסין, בצ'אד בסומליה ובקניה, נגרמו על-ידי "יבוא" הוירוס מפקיסטן ומניגריה. לכן, כל עוד הוירוס לא חוסל סופית, הסכנה לתפוצה מחודשת לא נעלמה.

מומחי ארגון הבריאות העולמי מזהירים, כי אם הפוליו לא ימוגר בארצות בהן הוא קיים היום, הרי, תוך 10 שנים, הוא שוב יופץ בעולם וצפויים מעל 200,000 חולים בשנה. יתכן שההסברה של משרד הבריאות אינה חדה מספיק. ישראל היא מדינה מפותחת, בתווך, בין מדינות סוערות וגועשות. התלות שלנו ברצון הטוב של מדינות בעולם גדולה בהרבה מזו שאנו מוכנים להודות בה.

הפיכת מדינת ישראל לארץ הרביעית שבה וירוס הפוליו הוא אנדמי, תהיה לא רק אות קלון לחברה בישראל, אלא תגרום נזק כלכלי ומדיני שידרשו דורות על-מנת לתקנו. לכן, גם מי שבטוח שילדיו חוסנו ואין כל סיכוי שיחלו בפוליו, חייב לחסן אותם בוירוס המוחלש על-מנת שלא יהפכו לנשאים ולא יפיצו את המחלה. חיסון חלק גדול מספיק של אוכלוסיית הילדים, יגרום להעלמות הוירוס, שכן אין לו מאגר טבעי בחיות והוא אינו יכול להתקיים לאורך זמן מחוץ לגוף.

החיסון נגד פוליו הוא מבצע לאומי ממדרגה ראשונה. רמת הסיכון נמוכה ביותר. סיכון תיאורטי לחלות כתוצאה מקבלת הוירוס המוחלש קיים רק באלה שלא חוסנו בתרכיב המומת וגם בהם הוא פחות מאחד למיליון. כמו בכל מבצע לאומי, יש משתמטים. חובה על כולנו לדאוג שמספרם יהיה קטן ככל האפשר.