ממשלה על הקשקש ועל הקצה

דומה כי בויכוח המר המתלהט בין האופוזיציה לקואליציה בדבר הגדלת מספר שרי הממשלה ומספר סגני השרים, בדרך של תיקון חוק יסוד: הממשלה, נשתכחה עובדת יסוד אחת והיא - הממשלה אינה הממשלה של ביבי והיא אף אינה רשומה, בטאבו, על שמו של הרצוג, מדובר בממשלת ישראל. סעיף 1 לחוק יסוד: הממשלה קובע, כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. נחזור ונדגיש. הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה ולא של מפלגה זו וגם/או אחרת.

בתום מאמץ מרוכז הצליחה הקואליציה אתמול בשעות הערב (יום ב', 11.5.15) להביא לתיקון חוק יסוד: הממשלה, בקריאה ראשונה, בדרך של הוראת שעה, ברוב של 61 מחברי הכנסת, לאחר שחוק יסוד: הממשלה קובע - באופן ברור וחד-משמעי - כי יש לתקן כל תיקון שייעשה בו, ברוב של 61 מחברי הכנסת, מחברי הכנסת. הרוב הנדרש לתיקון חוק יסוד: הממשלה של 61 חברי כנסת, הוא רוב הנדרש בכל שלבי החקיקה, כך שנדרש גם רוב של 61 מחברי הכנסת של הקואליציה, כדי להביא לתיקון המיוחל, גם בקריאה השנייה והשלישית, בכנסת, עד להשלמת הליך החקיקה והתיקון, במלואו.

מי שיקרא הדברים יחשוב לרגע כי מדובר בהישג יוצא דופן של הקואליציה והממשלה שבדרך, שכן הקואליציה הצליחה לגייס רוב מרשים של 61 מחברי הכנסת, לצורך העברת התיקון המיוחל, אך בבדיקה מקורבת של הנושא, מתברר, כי לא כך הם פני הדברים. מול 61 חברי הכנסת שגייסה הקואליציה, כדי להעביר התיקון לחוק, הצליחה האופוזיציה לאגד שורותיה ולגייס 59 חברי כנסת שהתנגדו לתיקון המבוקש. מאוחר יותר, שאישרה מליאת הכנסת הקמתה של ועדה מיוחדת שתדון, לגופם של דברים, בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 3 והוראת שעה לכנסת ה-20), התברר כי 60 חברי כנסת תמכו בהקמתה ועדה זו ו-58 מחברי הכנסת התנגדו להקמתה של ועדה זו. בירור הדברים לאשור העלה, כי חברי הכנסת, חיים כץ מהליכוד ואורלי לוי אבקסיס, מישראל ביתנו, לא נכחו בהצבעה. אלמלא כן היינו מגיעים לתוצאה זהה שהתקבלה בהצבעה בקריאה הראשונה לתיקון החוק, קרי, הצבעה של 61 קולות בעד הקמת הוועדה, אל מול הצבעה של 59 קולות נגד הקמת ועדה זו. לא מן הנמנע שחברי הכנסת, חיים כץ ואורלי לוי אבקסיס, התקזזו, מראש, קודם היעדרותם מההצבעה על קיומה וגם/או קיומה של הוועדה, בשל חשיבתו המהותית של נושא זה.

גם אם תצליח הקואליציה המקרטעת של בנימין נתניהו להעביר התיקון לחוק בקריאה שנייה ושלישית ויוגדל מספר השרים וסגני השרים - הליך שלדעת יודעי דבר יגדיל הוצאות מימון החזקת הממשלה בלפחות 58 מיליו שקלים - לא בטוח שממשלתו זו של ביבי נתניהו, תשרוד, לאורך זמן. מי כמו ביבי נתניהו, שועל פוליטי ותיק יודע, כי לא נתן "להקפיץ", מעשה של שני וחמישי, שרי ממשלה, כדי להדוף הצבעות אי-אימון "שתונחתנה", על ראשה שחל הממשלה המקרטעת הזו, לאחר הצגתה בכנסת, אם וככל שיתבררו לאופוזיציה - למעשה ובפועל - ממדי חולשתה. ממשלה חייבת למשול לא ניתן למשול בחסדי רוב קואליציוני דחוק של 61 חברי הכנסת, מכלל 120 חברי הכנסת, המכהנים בכנסת ישראל.

העובדה, כי בהצבעה הראשונה שהביאה הממשלה העתידית לבחינת כוחה בכנסת, לא נרשמו קולות של נמנעים מצד חברי האופוזיציה וגם/או לא נעדרו חברי כנסת מן האופוזיציה, מצביעים על כך, כי טרם נבעו סדקים בחומת האופוזיציה ובהתנגדותה הגורפת לממשלה שמתכוון נתניהו להציג בפני הכנסת, בשבוע הקרוב.

חלומו "הרטוב" של בנימין נתניהו לפתות חברי כנסת מסיעות המקורבות אידיאולוגית לליכוד וגם/או להביא לפיצול בסיעת המחנה הציוני, לא נרה כי יתגשם בפועל ולמעשה בשבועות הקרובים. היפוכם של דברים, הוא הנכון. נראה, כי נתניהו ייאלץ לגייס, מעשה של שגרה ודרך קבע, מידי שני וחמישי, כלל חברי הכנסת שמונה הקואליציה - ובכללם השרים החדשים שימונו עם מתן אמון הכנסת לממשלה ה-34, לאחר הצגתה בפני הכנסת כדי למנוע הפלתה ממשלתו הטרייה, בדרך של הצבעת איאימון.

התקפתו העזה של ח"כ אביגדור ליברמן על נתניהו, תוך שהוא לא בוחל במלים ומגדף אותו - בפה מלא, קבל מצלמות וקהל - מעידה על כך, כי דרכו של בנימין נתניהו, לקראת כהונתו הרביעית כראש ממשלה, לא תהיה סוגה בשושנים. חדי האוזן ודקי האבחנה יכלו לשמוע נימה של איום בדבריו של ליברמן כלפי נתניהו - דברים בהם הזהיר הוא אותו לבל יעז לנסות "לגנוב" חברי כנסת ממפלגת ישראל ביתנו, כדי לבסס הקואליציה הרעועה, שהקים הוא, זה לאחרונה.

מצב דברים תמוה ומוזר זה, אליו נקלע בנימין נתניהו, עד כי מי שנחשב קרוב אליו פוליטית ורעיונית והיה חלק בלתי נפרד - בעבר - מהליכוד, בין כאיש ליכוד מובהק ובין כמי שחבר אליו, בבחירות לכנסת ה-18, בה "רצו" הליכוד וישראל ביתנו, לבחירות, ברשימה משותפת, מזכירני חלק מהספדו של בר קיפוק, עם פטירתו של רבינא והסתלקותו לבית עולמו, כמובא במסכת מועד קטן, דף כה, עמוד ב, שאמר: "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר; לויתן בחכה הועלה, מה יעשו דגי רקק; בנחל שוטף נפלה חרבה, מה יעשו מי גבים".

ועד יבוא גואל, דומה כי ימשיכו אלה עם אלה, להתכתש ובמליצות להתפתל ומכיסנו אנו, יוגש לנו לפירעון, מלוא החוב, כי תמיד באה שעת סוף ושעת חשבון.