בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מהו המצע שעליו צמח הסיפור הדיסטופי
|
כמו סופרי ארבע המשמרות הקודמות, כתבו גם סופרי המשמרת החמישית על כל נושאי שלושת המצבים שהעסיקו את הסופר העברי מאז ייסודה של המדינה
|
חילופי דורות [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ספרי החדש "חילופי דורות בסיפורת הישראלית" הוא הכרך ה-22 של הסדרה המחקרית-ביקורתית "תולדות הסיפורת הישראלית". ייחודה של הסדרה הוא בכך שהיא מציעה ב-22 כרכיה פרקי פרשנות מפורטים לכ-200 כרכי סיפורת שפירסמו סופרי חמש המשמרות של "דור המדינה" משנת 1948 ועד שנת 2018. על השלמתו של מפעל מחקרי ופרשני ייחודי זה ששקדתי יותר מחמישים שנה, ולפיכך הוא משקף כיצד הבין אחד מבני התקופה את יצירותיהם של סופרי דורו, ובמיוחד את יצירותיהם של אלה מביניהם ששיקפו בהצלחה מאחרים את המציאות הסוערת ורבת התפניות שהייתה מנת חלקה של החברה הישראלית ב-70 שנותיה הראשונות של המדינה, מתש"ח ועד תשע"ח (2018-1948). הספר "חילופי דורות בסיפורת הישראלית" מתרכז בהצטרפותה של משמרת הסופרים החמישית, משמרת "הגל הדיסטופי" (סופרי שני העשורים הראשונים של המאה ה-21), אל ארבע המשמרות של "דור המדינה" שכבר פעלו בסיפורת הישראלית משנת ייסוד המדינה ב-1948 ועד סיום המאה הקודמת, המאה העשרים: משמרת "דור בארץ" (סופרי שנות הארבעים והחמישים), משמרת "הגל החדש" (סופרי שנות השישים), משמרת "הגל המפוכח" (סופרי שנות השבעים והשמונים) ומשמרת "הקולות החדשים" (סופרי שנות התשעים של המאה ה-20). כמו סופרי ארבע המשמרות הקודמות, כתבו גם סופרי המשמרת החמישית על כל נושאי שלושת המצבים שהעסיקו את הסופר העברי מאז ייסודה של המדינה, והם: המצב הישראלי (הסכסוך והמלחמות, המפלגות והעֵדות), המצב היהודי (האנטישמיות, השואה, היהדות והציונות) ו-המצב האנושי (כל נושאי הקיום האוניברסאליים). ועם זאת, התבלט בכתיבתם על "המצב הישראלי" ריכוז גדול של עלילות דיסטופיות, יצירות שהציגו ברוח ההשקפה הפוסט-ציונות את קריסתה של מדינת ישראל הקיימת. הריכוז הזה של דיסטופיות ביצירת סופרי המשמרת הצדיק לכנותה כמשמרת "הגל הדיסטופי"1. ריכוז גדול כל-כך של עלילות דיסטופיות, המנבאות ברוח ההשקפה הפוסט-ציונות את קריסתה הצפויה של מדינת ישראל, בספריהם של סופרי המשמרת החמישית, לא רק הצדיק לייחד אותם כמשמרת "הגל הדיסטופי", אלא גם סיפק הסבר לתופעה מוקצנת זו בהתפתחות הסיפורת הישראלית. ההקצנה הזו ביצירתם של סופרי המשמרת החמישית צמחה על מצע האכזבה שביטאו רוב סופרי המשמרות הקודמות ביצירתם, בעיקר אחרי מלחמת 1973, מחזונה של הציונות ומסיכוייה להגשים את מטרותיה המקוריות כפי שגובשו בדור התחייה וכפי שהוגשמו בדור העליות. הופעתן הרצופה של יצירות דיסטופיות במהלך פעילותן של רוב המשמרות הקודמות של "דור המדינה", ומספרן הגדול ביצירתם של סופרי "הגל הדיסטופי" בשני העשורים הראשונים של המאה הנוכחית, מעידים, שאחרי 70 שנה סיים הדור הזה את תפקידו כדור ספרותי ראשון בעידן הריבונות המחודשת של העם היהודי בארץ ישראל. עד מהרה יתייצב במקומו דור ספרותי חדש, השני במניין דורותיה של התקופה הישראלית בתולדות הספרות העברית, דור שסופרי משמרותיו יחדשו ביצירותיהם את הברית עם החזון הציוני ויראו במדינת ישראל את הזירה הלאומית הבלעדית להמשך הגשמתו.
|
|
הכותב הוא חוקר ומבקר ספרות. נולד ברוסיה ב-1940. עלה לארץ בגיל תשע. זכה פעמיים בפרס הביקורת ע"ש מרדכי ברנשטיין (ב-1981 וב-1989) ופעמיים בפרס היצירה מקרן ראש-הממשלה ע"ש לוי אשכול (ב-1989 וב-2011). כינס וערך את קובצי הסיפורים של יוסף אריכא (1982) ושל בנימין תמוז (1990) ואת האנתולוגיה של סופרי ראשון לציון - "בוסתן הראשונים"
|
|
תאריך:
|
29/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2018
|
|
יוסף אורן
|
מהו המצע שעליו צמח הסיפור הדיסטופי
|
|
זכורני, כי לפני היציאה לטיולים הגדולים בנגב במסגרת התנועה, ישבנו בלילות ללמוד את "הציר" על המפה והתגאינו לקרוא בשמות המקומות האקזוטיים בהם נעבור בשמם הערבי: "עוג'ה אל-חפיר", "מכתש חתירה" "ביר-הינדיס" ועוד. ככל שידעת יותר שמות בערבית, כך נחשבת לטייל מנוסה יותר ויוקרתך האישית עלתה. אמת, היו לפנינו מפות של 250,000 בה צוינו השמות החדשים אך גם מדריכנו, ברובם אלה שעברו את הצבא בצנחנים ובשריון, נהגו להשתמש בשמות הערביים. מבחינתנו, הטיול לנגב לא היה "יהוד הנגב" אלא מבחן אישי ליכולת הנשיאה של תרמיל עם 80 אחוז חפצים לא נחוצים ובעיקר הווי, בדיחות, אווירה, התמודדות עם הגבריות המתפרצת ואולי אף מעט רומנטיקה.
|
|
|
מדי שנה מזמינה הקונסוליה הישראלית בלוס את מנהיגי הקהילה הלטינית, כמו גם השחורה, הפרסית, הקוריאנית ואחרים, יחד עם אנשי דת, דיפלומטים, פוליטיקאים ואנשי מעשה, לערב ששמו ״פיאסטה שלום״. הדגש, כפי שהשם מציין, הוא על הקהילה הלטינית, אך כולם כלולים, כולנו יחד כפי שנאמר בשיר המעלות לדוד (תהילים קל״ג:1): ״הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד״.
|
|
|
11 שירים כבר הולחנו ומועברים למבצעים במסגרת פרויקט "ששה מיליון אחים - הדור השלישי" במסגרתו מולחנים ומבוצעים שירים שנכתבו על-ידי נערות ונערים המבתאים את רגשותיהם במסעות במחנות ההשמדה והריכוז בפולין.
|
|
|
נחומי הר-ציון, מטובי החוקרים את הזמר העברי, כתב על הפזמונאים והמלחינים החל בתקופת הסער והפרץ עד לפרות מלחמת השחרור ב 1948. הוא הציג את הטקסטים, קישר אותם לאתרים גאוגרפיים וניתח את הלחנים ואת המסר העיקרי של הפזמון.
|
|
|
בין מפקדי מחוז באר-שבע והנגב בתקופת המנדט בלט במיוחד בריטי שנשא את השם לורד אוקספורד שהיה בעל דמות ססגונית בהופעה, בדיבור, במחשבה ובנאמנות לכתר. כך למשל הוא ביקש להבין ולהדמות כמה שיותר לבדואים במרחב עליו פקד ולכן למד, להתנהל על-פי אורחות חייהם כולל חבישת כפיה ואדרת שיער מכבש.
|
|
|
|