זה עניין של שניות מהרגע שבו מצב רגוע וברור הופך להיות מצב של אל-חזור. לפני כן, אסביר משהו. דימונה לא עיר כמו שאר הערים, ואני מדבר על המובן החיובי של הדברים. הנה למשל, אין אצלנו מדרכות צבועות בכחול לבן. אין אצלנו חניה בתשלום. אין חניונים בתשלום ואין צורך להפעיל כאן פנגו. זה דבר מקסים בעיניי. אז דימונה לא שם. לא בכחול לבן ולא ברמזורים, אבל דימונה לצערי שם ברמת האלימות הכבישים.