בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
יובל, אולה, קרן ואוהד [צילום: רדי רובינשטיין]
|
|
|
|
איך קוטלים בדיבור
|
הצגת אלוהי הקטל שכתבה יסמינה רזא זוכה בקאמרי להפקה רזה ופחות מסעירה מהפקות קודמות שלה, בארץ ובעולם ● על בימה חפה מתפאורה, האמורה להיות סלון ביתם של זוג בורגנים, כשרק ארבעה כסאות וערימת ספרים על הרצפה מהווים את ה"תפאורה" - מתרחשת העלילה
|
מה יכולים לעשות זוג הורים לילד בן 11 שחבט בבנם, שבר לו שתי שיניים ופרק לו את הלסת? הם באים להורי הילד המתפרע על-מנת ליישב את ההדורים כמו אנשים תרבותיים. אולה שור סלקטר ויובל סגל, כהורי הפוגע, וקרן מור ואוהד שחר כהורי הילד הנפגע, רק ממחישים מהי מידת הצביעות המקננת בקרב כל החברה התרבותית, לכאורה. אך בעוד אולה שור מחצינה רגשות אמיתיים של הצטדקות וצער על שנעשה, הרי קרן מור במתיקות של צביעות בולטת משחקת אותה נחמדה וסובלנית עלאק. יסמינה רזה פורשת תמונת מצב של חיי הנישואים בקרב הזוגות, בה הבעל האנוכי והיהיר (יובל סגל, המכור לענייני משרד עורכי הדין שלו), לא שם פס על כל המתרחש, ובעצם עושה טובה שהגיע להראות את עצמו בדיון זה. כך לאט-לאט נקרעת מסכת הצביעות, כשהזוג הכביכול תרבותי יותר, מתגלה שחיי נישואיו הקרים כנראה הם שהשפיעו על בנם להיות אלים. זה הרושם שנוצר. בעוד הזוג המארח (בסלון ללא שולחן להניח עליו את הכיבוד והמשקאות, והאורחים נאלצים להתכבד בעמידה או על הרצפה) – פתרון עלוב ומבזה למחזה זוכה פרסי הטוני והאולבייה – הזוג המארח נתון במיגננה מבחינה תרבותית וחברתית.
|
|
|
אוהד שחר וקרן מור [צילום: רדי רובינשטיין]
|
|
עד שהאמת מתפרצת בשני מונולוגים היסטריים, של שתי הנשים. בעוד כשהאמת יוצאת מפיה של קרן מור בצרחות ומלמולים, הרי בהמשך אולה שור מעניקה להצגה את השיא שלה במונולוג כמו שרק אולה יודעת ויכולה לעשות. היא הרי כוכבת מספר אחת של הקאמרי מקרב הדור הצעיר-ביניים שלו. הטקסט במחזה באמת לא חשוב, מה גם שחלקו לא עובר לקהל מתוך הצרחות, כי העיקר בו הוא המעבר מהחיוכים והמסכות הנעימות, אל קריעת המסכות וגילוי הרגשות האמיתי עד לקתרזיס. ארבעת השחקנים שגדי רול ביים במצב הנתון, לא משחזרים את הצלחת המחזה כפי שעלה בתיאטרון בית לסין ב 2008 ויותר מכך – בהצגת סטודיו יורם לוינשטיין ב-2016 או בסרטו של רומן פולנסקי מ-2011. אך הקהל שצופה בו לראשונה, נהנה ויוצא במצב רוח טוב, כמי שצלח להעביר שעה ועשרים ללא הלחצים האופפים אותו בחיי היומיום, מהקורונה, הסגרים והדאגות למכות שעוד תנחתנה עלינו. גם זו נחמה פורתא.
|
|
יובל סגל ואולה שור [צילום: רדי רובינשטיין]
|
|
|
|
תאריך:
|
27/12/2021
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2021
|
|
עליס בליטנטל
|
|
ד"ר יועז הנדל, שר התקשורת המציג עצמו כלוחם בעד הפריפריה והציבור המוחלש, קיבל החלטה להפסיק את המענקים והתמיכות מטעם המדינה לעמותות המשדרות (שניתנו עד היום על-פי חוק), דבר שיגרום לחיסול הטלוויזיה הקהילתית החל משנת 2022, לאחר 25 שנים של פעילות.
|
|
|
יש הרואים בהישגים של מנסור עבאס וסיעתו ניצחון שעיקרו כניסה וחדירה של מפלגה איסלאמית קיצונית לתוככי הכנסת וקבלת גושפנקה (הכשר) לשבת בממשלה כדי לקדם את מטרותיהם. אולם לאמיתו של דבר הניצחון האמיתי של מנסור אינם ההישגים שתשיג סיעתו ולמיעוט הערבי, אלא ביכולת לתקוע טריז בקרב הרוב היהודי.
|
|
|
הפלשתינים הכריזו על עצמם כעם לפני פחות ממאה שנים אבל, שוללים מעם בן 4,000 שנים את זכות ההגדרה העצמית ושוללים את עצם קיומו בטענה שהיהדות היא דת - לא עם, ולדת לא מגיעה מדינה. מנהיגות זאת עושה מאמצים להביא לביטול הזיקה ההיסטורית של העם היהודי למה שהם קוראים פלשתין באמצעות אונסקו.
|
|
|
בסוף השבוע שעבר היו שלוש תקריות ירי חי לעבר כוחות צה"ל באזור צפון השומרון ועימותים של פלשתינים עם מתנחלים וכוחות צה"ל באזורי שכם וג'נין. המתיחות בצפון השומרון גברה בעקבות הרצח באזור חומש של תלמיד הישיבה יהודה דימנטמן ז"ל, חברי חוליית המחבלים שעשו את הפיגוע מהכפר סילת אלחארת'יה נלכדו בפעולה מהירה של צה"ל והשב"כ, מדובר בהתארגנות טרור מקומית אך ארגון חמאס מנסה כעת להבעיר את צפון הגדה, שבה השליטה של מנגנוני הביטחון הפלשתינים חלשה, באמצעות פיגועי ירי ופעילות "התנגדות עממית" שכוללת התפרעויות המוניות, ידויי אבנים ובקבוקי תבערה, תהלוכות ועוד.
|
|
|
אודה, שאינני תמים דעים עם הקריאות שקראו כעשרת אלפים אזרחים ישראלים, שבאו מכל רחבי הארץ וצעדו בסוף השבוע במרומי השומרון לעבר הישוב חומש בשומרון. הקריאה לצעדה ההמונית הייתה שבוע לאחר רצח שפל של יהודה דימנטמן, תלמיד הישיבה בחומש ואב לילד.
|
|
|
|