|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כל החבורה המשתוללת [צילום: רדי רובינשטיין]
|
|
|
|
ביקורת "האחרונה לבית פליקן"
|
|
|
|
חגיגת הצוואה
|
|
הצגה כייפית, עליזה וסוערת, הכתובה ומיועדת לצעירים וצעירים ברוחם, "האחרונה לבית פליקן" בסטודיו יורם לוינשטיין מלהיבה את הקהל ● חרף הנושא המאקברי - קריאת צוואה - הקומדיה ורוח הנעורים שולטים בה
|
|
אין כמו עליצות, צחוקים והכל בביצוע סוחף של חבורת העומדים לסיים הקיץ את לימודיהם בסטודיו יורם לוינשטיין. מה עוד, שאת בחירת המחזה האנגלי ותרגומו ביימה תמר קינן, שעבורה זו קריירה חדשה לאחר 20 שנות משחק. והצלחת ההצגה היא ההוכחה לצידוק בחירתה. ערב אחד מוזמנות כל ארבעת האחיות לבית פליקן לחגוג בפעם האחרונה יום הולדת לאם, שנפטרה לפני שנה. כי זה המנהג הנקוט בידיהן. לחגוג, ובחצות לאכול את עוגת יום ההולדת. לחגיגה מתווספת בהפתעה גם קריאת צוואת האם.
מה שמעורר מהומה, אך המוזיקה הקצבית שבחרה קינן לשבץ בהצגה, מרקידה את הבנות ונוסכת אווירת מסיבה אמיתית. אל 4 הבנות מצטרפים שני בני זוגן של השתיים וכן אחיהן. אלה מאזנים את המשקל של סערת הרוחות, ונוסכים רוח יותר גשמית ומעשית. כמו למשל רועי כהן כ-פול, החבר של ג׳וי (גאיה גור אריה), ויתרה מכך - דור אלמקייס המרשים מכולם כ-דודו, בן זוגה של מיקה צור כ-מאיה. האכספרסיה הניבטת מפניו ובמיוחד מעיניו מבטיחים לו קריירה בהמשך. הוא שחקן אופי פאר אקסלאנס. בעוד האח לוק (הרן רודוי) המעשי, חושף ויורד לעומק הסיבות שהפרידו בינו לבינן.
|
|
|
|
|
גאיה, לירז, טליה ומיקה [צילום: רדי רובינשטיין]
|
|
|
הופעת הסבתא (נועה סבח) עם שלד המסמל את המוות האורב לכולם, והופעת נועה גולדברג בתפקיד הכפול של עורכת הדין של הצוואה וכן של לארה, המטפלת הרוסיה של הסבתא - מלבבות את הקהל. במיוחד נועה גולדברג במגוון כשרונותיה, יופיה והופעתה המושלמת - כוכבת בהתהוות. כל להקת הבנות, כולל טליה לין רון המרגשת ולירז אברה התוססת, מלבבת במיוחד כשהמוזיקה סוחפת אותן לריקוד לא מסוגנן בנוסח להקות המחול הישראליות, אלא להפך, מלהיב אותן בהקפצות ותנועה משוחררת המחברות את הצופים אליהן. את הבעיות שיוצרת הדרמה של יחסיהן על-רקע פתיחת הצוואה ועוד לפני כן, ממזערת הקומדיה המשחררת את כל מה שהצטבר אצלן במשך שנות ילדותן, ובכך גם סוחפת את הקהל, וככל שהוא צעיר יותר כך גדלה מידת החיבור.
את עיצוב הבימה הכה עשיר ומושקע יצרה מאיה בבילה, ואת עיצוב התלבושות התואם יצרה יעל סקידלסקי. אך הכתר מבין המעצבים שייך לזיו וולושין, מעצב התאורה הכה נפלאה. אצלו אין שחקן שהמונולוג שלו נישא באפלה. הכל מדויק להפליא. את הכוריאוגרפיה משולחת הרסן והכה טבעית יצרה נתלי שילמן. ולסיכום: התוכן הדרמטי נבלע בקומדיה של המשפחה המטורללת, והחן שכתבו ה"THE WARDROBE ENSEMBLE" שכה קסם לבימאית תמר קינן, מעניק למסיימי הסטודיו הזדמנות להינות מהצגה בה הם יכולים להתפרק ולגרום לקהל לשכוח מהמתרחש בחוץ.
|
|
|
ביצוע סוחף [צילום: חגיגת הצוואה]
|
|
|
|
| תאריך:
|
07/06/2022
|
|
|
עודכן:
|
07/06/2022
|
|
עליס בליטנטל
|
|
תדע כל אם עברייה מתנחלת כי בנימין נתניהו שלל מבניה ובנותיה המשרתים בגולני ובצנחנים ובשריון ובמגלן וב-669 את אזרחותם הישראלית, ומעתה הם במעמד של תושבים בלבד; תדע כל אם עברייה מתנחלת כי ח"כ ביבי עשה זאת מפני שתאוות השלטון שלו גוברת על כל שיקול אחר, ומנחם בגין ויצחק שמיר לעולם לא היו נותנים ידם למהלך כה נקלה;
|
|
|
|
|
פרשיות הנפת דגלי אש"ף או "הרשות הפלשתינית" [להלן: "הרשות"] באוניברסיטאות תל אביב ובאר-שבע היו אירועים מבישים, מעליבים, מנוגדים לחוק הקיים ובוודאי לחוק הדגל החדש שעבר בימים אלו קריאה ראשונה בכנסת, וגובלים באי-נאמנות למדינת ישראל.
|
|
|
|
|
בואו נדבר קצת על גישתה של ניו דלהי כלפי רוסיה והמלחמה באוקראינה, ועל האופן שבו רואים בניו דלהי את הביקורת של המערב על יחסיה של הודו עם רוסיה. למוסקבה וניו דלהי קשרים קרובים באופן מסורתי, עוד מתקופת ברה"מ. רוסיה היא עדיין ספקית הנשק המובילה של הודו, גם אם חלה ירידה בהיקף ההזמנות. בכל הקשור לפלישה הרוסית לאוקראינה, הודו החליטה לשבת על הגדר. לא רק שהיא לא גינתה את הפלישה הרוסית ולא תמכה בסנקציות נגד רוסיה, היא גם החליטה למנף את הסיטואציה לטובת האינטרס שלה, וחתמה עם מוסקבה על הסכם לאספקת נפט במחירים מאוד אטרקטיביים, זאת בעת שמדינות אירופה מטילות שורת סנקציות כבדות על מגזר האנרגיה הרוסי, כולל אמברגו נפט, ומאיצות את תהליך ההיגמלות מאנרגיה רוסית בעקבות המלחמה. במצב הזה אך טבעי שמוסקבה תעוט על יעדי ייצוא חדשים לאנרגיה שלה, כחלופות הכנסה.
|
|
|
|
|
אני נזכר בחברת כנסת שלפני שהגיעה לבית הנבחרים הייתה כתבת דתיה עם תוכנית משלה. בשלב כלשהו הועלה הרעיון שהיא תלמד את עם ישראל קצת מהלכות הדת, כי רובנו פשוט לא מכירים אותן. דברים בסיסיים ביותר, דברים שלאדם דתי הם דבר של מה בכך, ולנו נראים זרים לחלוטין. היא סירבה. לעומתה, הרב הראשי לישראל בעבר, הרב ישראל לאו (האב), כתב ספר וממשיך להפיק תוכניות טלוויזיה המלמדות אותנו את הלכות היהדות, המסורת, היופי והתבונה כמו גם ההיסטוריה הגלומות בהן. כך עושים נפשות - צעד קטנטן אחר צעד קטנטן, בעקביות, בעקשנות, בהתמדה, כאילו שאנחנו ילדים קטנים שצריך ללמדם הכל מבראשית.
|
|
|
|
|
שמעון רימון ("כושי") מספר על חוויותיו בדרך לפטרה  חיים ללא גבולות, כנראה כתוצאה של חיים ללא משפחה ומעבר תכוף ממסגרת למסגרת, תמימות בכל אשר לנזק היכול להגרם לו או לסובבים כתוצאה ממעשי ההרפתקנות והרצון להצטייר בפני הנוער בעיקר כאיש סיירת צנחנים עשויי ללא חת
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
