מת אב ומת אלול

בשבוע שבו כל כך הרבה אנשים איבדו את חייהם ברגע, אם בתאונות דרכים, ואם להבדיל בפיגועים. אם באוזלת יד של ממשלות ומדינה, ואם בסתם כשלים רפואיים שאין הגדרה משפטית שיכולה להסביר אותה אז מסבירים אותה בהתדרדרות לא צפויה. רמטכ"ל לשעבר יושב לצד רמטכ"ל לשעבר אחר, וביחד מנסים להניע מערכת בחירות שכולנו כבר עייפנו ממנה. בחודש אב לקראת חודש אלול הלך לעולמו הזמר המלחין והשחקן צביקה פיק. קשה לי לקבל את חוסר הפרופורציה שבה התקשורת מדווחת ומספרת על מותו ומשאירה לסוף המהדורה טרגדיות גדולות יותר. אני מקווה שאני לא טועה כמותם, אבל אחרי כמה טורים קודמים שהקדשתי לנושא הקטל בכבישים, על היעלמותו של הנער מושיק קליינרמן, ועל הפקרות בנגב ובפזורה, אני יכול לרשות לעצמי קצת לעצור ולדבר על דברים קלילים יותר. אולי זה ייתן לי עוד קורא או שניים חוץ מהשניים שלושה שכבר יש. מי יודע.

קצת אחרי ההודעה על פטירתו של פיק, חבר אחד כתב לי בפרטי "נעצבתי". נפגשתי עם מכר מהעבודה בתחנת הדלק הסמוכה למקום העבודה שלי, "ליבי נחמץ" הוא תיאר את רגע הבשורה על פטירתו. החלפנו כמה מילים. מילים ומחשבות שהפכו לטור הזה. אולי כמעט לפי בקשתו. להיזכר בסיפור מעניין, שקשור לזמר צביקה פיק.

צביקה פיק שבמקור היה הנריק (הרשל'ה) פיק שינה את שמו כי בבית הספר שבו למד הרשל'ה היה דמות שהייתה יותר מתאימה לבדיחות. נולד שנה וקצת לאחר קום המדינה וליווה אותה בגדילתה. בתקופה שבה כולם שרו להקות צבאיות, הוא הכניס את מוזיקת הפופ. ילד שלמד מוזיקה קלאסית בפולין והצליח לבעוט כל הדרך בממסד ובדרך הרגילה והוכיח שאפשר, גם כאשר אין במה, וגם כאשר אין קהל. שזה הדבר הכי נורא למפורסם.

הוא אחראי ללהיטים כמו: אין מדינה לאהבה, אהבה בסוף הקיץ, הרקדן האוטומטי, שושנת פלאים, לאה, לגור איתו, שיר הפרחה, גבריאל, ו-יד ביד כל שלושת האחרונים הם להיטים של עפרה חזה. הלחין את אלף נשיקות של יהורם גאון. שיר שכתבה אשתו לשעבר של פיק מירית שם אור לפי מכתב שכתב גיבור נילי אבשלום פיינברג. הכיר לילדים שלנו את הסבון בכה מאוד, ולנוער את מרי לו, ותנו לשמש יד. הביא את דנה אינטרנשיונל עם דיווה לזכייה באירוויזיון וגם השאיר את פסל הזכייה אצלו למורת רוחה. דמות ססגונית לטוב וגם לרע. הם רצו לעשות סולחה אך זה לא יצא לפועל.

אי שם לפני שלוש עשרה שנה יצאנו אני ומרתי לצילומי יום החתונה בעיר הרחוקה באר שבע. התחלנו את הצילומים בנחל שבע ולאחר שלא הצלחתי להסתדר עם הרוח שעצמה לי את העיניים (בגלל זה כל התמונות במשקפי שמש) יצאנו לעיר העתיקה, ניסינו לרצות את הצלם עם כל ההוראות שנתן, וקיווינו שהערב של חיינו יהיה הכי מוצלח שיש.

תוך כדי הגיעו לאוזנינו קולות זמרה ושירה. ברחבה מול מרכז הצעירים בבאר שבע התכנסו עשרות צעירים למבחני "כוכב נולד" איני יודע איזה עונה. בחבר השופטים ישבו צביקה פיק, צביקה הדר מרגלית צנעני והזמרת דנה אינטרנשיונל. גם איתי שגב היה שם לא זוכר בתור מה. הצלם הציע לנו להצטלם איתם ונכנס לבקש מהם להצטלם עם הזוג הצעיר ביום חתונתו וביום שמחת ליבו. בינתיים עצרנו לשוחח עם איתי שגב. "תהיו חברים, חברים טובים" המליץ עד כדי התחנן.

עד לאותו היום סברתי שהעממיים מבין השופטים היו מרגול וצביקה הדר. מצחיקים, מדברים בחיוך, מרגול היא כמעט אחותנו. עם קפה בוץ שחור. צביקה פיק ודנה נתפסו כיותר אליטיסטיים. למרבה הפלא דווקא אלו שסברתי שהם יותר מרוחקים היו אלו שיצאו, החמיאו (בעיקר דנה) ברכו מכל הלב, ואף נתנו טיפ לחיים. לצערי רק את הטיפ של איתי שגב אני זוכר. טמירה ירדני - מי שעומדת בראש טדי הפקות ובעצם ניהלה שם את הכל, יצאה לקרוא להם תוך כדי נזיפה. אמנים לא אומרים לה לא. מאתנו היא התעלמה לחלוטין. זה היה דווקא צביקה פיק שענה לה "אלו זוג שמתחתן אפשר לחכות עוד רגע עם הצילומים". הצטלם חיבק ונפרד מאתנו בנימוס.

מצביקה פיק הזמר המלחין והשחקן, האיש עם השיער והנצנצים, שהצמידו לו את המילה קמבק כבדיחה, שניסה שוב לשוב אל קדמת הבמה למופע שכבר לא יהיה, מכל אלו אני זוכר לו ולשותפתו לזכייה באירוויזיון דנה את השתי דקות האלו כשהוא עצר את כל הטירוף של כוכב נולד (אז זה היה באמת טירוף) ויצא להצטלם עם זוג צעיר לא מוכר. לא כל מי שנראה עממי הוא כזה, ולא כל מי שנראה אליטיסט הוא כזה. הכל סטיגמות. ואדרבה שנראה במעלת חברנו.